בעשור האחרון חלה ירידה משמעותית של 35%-40% במספר הסטודנטים לתואר ראשון במדעי הטבע, סטטיסטיקה, מתמטיקה ומדעי המחשב וכן בביקוש לחוגים במדעי הרוח, אל מול זינוק של 92% במספר הסטודנטים במינהל עסקים - כך עולה מנתוני המועצה להשכלה גבוהה שפורסמו עם תחילת שנת הלימודים. רק כ-5% מהסטודנטים לתואר ראשון לומדים באחד התחומים האלה.
מספר הסטודנטים לתואר ראשון במינהל עסקים עלה ב-92% בעשור האחרון, לעומת ירידה של כ-40% במספר הסטודנטים לתואר ראשון לתארים במתמטיקה, סטטיסטיקה או מדעי המחשב. מספר הסטודנטים בתארים בפיסיקה ירד בכ-28% בין 2001 ל-2010, ומספר הסטודנטים בתארים בביולוגיה ירד בכ-16% בעשור. רק 1.3% מכלל הסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה (פרט לאוניברסיטה הפתוחה) לומדים פיסיקה, ו-2.6% לומדים ביולוגיה.
מאז 2001 חלה ירידה משמעותית של 36% במספר הסטודנטים הלומדים לתואר ראשון במדעי הרוח. כיום, רק כ-7.5% מהסטודנטים לומדים באחד ממקצועות מדעי הרוח הכולל תארים בספרות, היסטוריה, ארכיאולוגיה, בלשנות ותיאולוגיה. לפי נתוני המל"ג, מ-1996 חלה ירידה משמעותית יותר של כ-59.5% במספר הסטודנטים לתואר ראשון באחד מתחומי מדעי הרוח.
"מדובר במגמה כללית שמתרחשת בכל העולם", מסביר פרופ' ירון עוז, דקאן הפקולטה למדעים מדויקים באוניברסיטת תל אביב. "אנשים פונים ללמוד מקצועות שלדעתם סיכויי ההצלחה לסיים את התואר בהם קלים יותר, והסיכוי להתעשרות גדול. המגמה בישראל חמורה יותר מאשר בעולם, מכיוון שישראל לא תתקיים בלי מדעים וכוח אדם איכותי. אין לנו משאבים אחרים. זו טעות לחשוב שכל כך הרבה אנשי מינהל עסקים ומשפטים ימצאו עבודה שתכניס להם כל כך הרבה כסף".
"מדעי הרוח, כמו כל תחום באקדמיה הישראלית, חוו עשר שנים לא פשוטות כתוצאה מקיצוצים בתקציב בעשור האחרון", אומר פרופ' ראובן עמיתי, דקאן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית. "אבל באקדמיה מרגישים שמתחילים לראות את האור בקצה המנהרה. התקציבים מתייצבים, וכך גם מספר הסטודנטים בפקולטה. המחקר שאנו מבצעים פה הוא איכותי ביותר ומשתלב עם המחקר האיכותי במדעי הרוח בעולם".
לדברי עמיתי, לפני עשר שנים "מעט מאוד אנשים למדו משפטים וראיית חשבון. מאז, גם בעקבות הקמת המכללות, ברירת המחדל שלהם היא כבר לא מדעי הרוח, ואלה שמגיעים ללמוד כאן הם אנשים שהתחום הזה חשוב להם, הם רואים בזה ייעוד ועניין. יש גם שינוי מגמה בחברה הישראלית. אולי חלק מהאנשים פחות מתעניינים בפילוסופיה, הגות וספרות, ובכל מקרה יש פחות תשומת לב לטווח הארוך ויותר לטווח המיידי".
כ-9% מהסטודנטים לומדים משפטים
בהנחה שהעדפות הסטודנטים לא השתנו באופן מהותי משנת הלימודים שהחלה ב-2010, תחום הלימודים הפופולרי ביותר בקרב 298,400 הסטודנטים שהחלו השבוע את שנת הלימודים הוא מדעי החברה, הכולל תארים בסוציולוגיה, מדעי המדינה, כלכלה, פסיכולוגיה ותקשורת. 22.7% מהסטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטאות ובמכללות למדו לתואר ראשון באחד מתחומי מדעי החברה בשנת הלימודים שהחלה ב-2010 - עלייה של 17% במספר הסטודנטים לעומת שנת הלימודים שהחלה ב-2001.
הנדסה ואדריכלות נהפכו גם הם למקצועות מבוקשים, ובהם למדו כ-18.6% מהסטודנטים לתואר ראשון ב-2010 - עלייה של כ-4% בעשור האחרון. לימודי תואר ראשון בחינוך והוראה פופלריים גם הם עם כ-13% מהסטודנטים ב-2010. עם זאת, מספר הסטודנטים לחינוך והוראה ירד בכ-22% במהלך העשור.
כ-9% מהסטודנטים לתואר ראשון לומדים בפקולטות למשפטים - עלייה של 17% מאז 2001. אחד ההסברים לתופעה הוא התרחבות מערכת המכללות האקדמיות והפרטיות בעשור האחרון, שבהן לומדים כיום רוב הסטודנטים.
השבוע נחנך בית הספר החדש לרפואה בצפת, שהגדיל את מספר הסטודנטים ברפואה. עם זאת, שיעור הסטודנטים בתואר לרפואה לא השתנה בין 2001 ל-2010 במהלך עשר השנים האלה. נראה כי הגידול במספר הסטודנטים לצד הגידול במספר המקומות בבתי הספר לרפואה הותיר את שיעור הביקוש על כנו.
לדברי עוז, אחת הסיבות לירידה במספר הסטודנטים בתחומי המדעים נובעת מהקיצוצים בתקציב במערכת ההשכלה הגבוהה בעשור האחרון. "צריך להשקיע הרבה יותר כסף כדי לחנך סטודנט במדעים מאשר סטודנטים במינהל עסקים. ברגע שמדינת ישראל הקטינה את התקציבים זה פגע מיידית בתחומי הלימוד שצריכים יותר כסף - מדעים מדויקים ומדעי החיים. גם המכללות שצצו בעשור האחרון בוחרות ללמד מקצועות כמו מינהל עסקים ומשפטים, גם כי כמות ההשקעה שנדרשת בתלמיד בתחומים האלה קטנה יותר".
לדבריו, "מדובר בבעיה בכל הרמות שמתחילה כבר בבתי הספר. כבר שם אין מספיק תלמידים שהולכים ללמוד חמש יחידות בפיסיקה ובמתמטיקה. צריך להביא יותר אנשים לכיתות, ויותר מורים שילמדו אותם, בנוסף להגברת איכות הלימודים". צריך לשכנע את התלמידים בבתי הספר ו'לשווק' את המקצועות האלה. אנחנו מנסים לטפל בבעיה בכל הרמות, אני מקווה שנראה את התוצאה של מאמצים שמתקיימים כעת בעשור הבא".