עד שהממונה על ההגבלים לא יוכל לפעול לפירוק 80 המונופולים במשק - לא תהיה תחרות", כך הצהיר היום (ב') עו"ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים לשעבר ומי שכיהן באחרונה כחבר בוועדת טרכטנברג, בכנס "התחרות במשק הישראלי" שנערך בבורסת תל אביב, ביוזמת משרד יחסי הציבור קשרי משקיעים. הכנס, שנערך בהשתתפות פעילים בשוק ההון המקומי, התמקד במאפיינים ובכשלים של ענפי התקשורת, המזון והקמעונות, והשפעת הרפורמות של ועדת טרכטנברג וועדת הריכוזיות על שוק ההון הישראלי.
"ההמלצות של ועדת הריכוזיות וועדת טרכטנברג יתורגמו למהלכים תקדימיים", ציין שטרום בתחילת דבריו. "המבנה התחרותי של השווקים הוא שקובע את רמת הביצוע שלהם. הוא משפיע על כמות ואיכות המוצרים, מחירי המוצרים, רמת החדשנות והיצירתיות, יעילות הענף והקצאת משאבים נכונה. מבנה של שוק תחרותי אינו מצב טבעי שקורה מאליו. אל לנו לצפות שמצב הטבע יביא מעצמו למצב תחרותי, והניון האמפירי מראה זאת".
לדברי שטרום, "בישראל הכלכלה עוצבה מראשיתה ככלכלה מתוכננת וריכוזית. חוק ההגבלים העסקיים חוקק ב-1959 אך לא נאכף. מאוחר יותר תוקן החוק, כך שיאפשר לממונה להגיב לעסקות ולפעול בתוך ענפים ריכוזיים. כל עוד אין חוק שמאפשר לפזר את מוקדי 80 המונופולים שיש במדינה - חוק פרו-אקטיבי הכולל יכולת ליזום - לא עשינו כלום. צריכים להפוך את הממונה מגוף מגיב לגוף יוזם, שיוכל לפתוח שווקים לתחרות", הסביר שטרום.
"אחת הטענות של תומכי הריכוזיות היא שכל בעלי השליטה בקבוצות הוחלפו בתוך 20 שנה - והתשובה הפשוטה לכך היא שהמוביליות לא משנה את המבנה. האם החסמים נשארו כפי שהיו? זה לא משנה אם פעם קראו לו רקאנטי והיום קוראים לו תשובה. הבנת המבנה היא קריטית לכל התהליך - זה לא עניין פרסונלי אם מישהו מתנהל כהלכה".
"לממונה צריכה להיות חובה לפרק מונופולים אזוריים"
"בישראל החוק קובע כי מונופול הוא מעל 50% מנתח השוק. לממונה צריכה להיות חובה לפרק מונופולים קיימים - בדגש על מונופולים אזוריים", הוסיף שטרום. "חלק גדול מתשומת הלב נתון דווקא למופנולים הגדולים - אך מה על המונופולים הקיימים שטח, באזור מסוים? למשל, כל הדרך לירושלים יש רק חברת דלק אחת שבה ניתן למלא בה דלק. באזורים מסיימים בארץ יש ריכוז של רשת שיווק באזור מסוים. בלעדיות בקניונים. מונופולים ברמת השטח - לא מפוקחים".
אחד מהמשתתפים, עדי צים מבעלי רשת השיווק "מחסני כמעט חינם", טען בכנס כי היצרנים הם מונופולים שמקשים על רשתות השיווק להוריד מחירים. שטרום השיב: "יש תחומים שרואים שלאורך השנים רמת המחירים בהם עולה והכמות קטנה - זאת בעיית תחרותיות. זו בעיה של מבנה ענפי. התמונה הכלל משקית הברורה - יש שווקים שנתפתחו לתחרות (הלבשה, הנעלה, חשמל) ישנם תחומים שהתחרות בהן משובשת ולא מתקיימת".
כשנשאל שטרום בעניין כוונת המערכת הפוליטית לפעול ליישום דו"ח טרכטנברג או שתפעל למסמסו, השיב: "אני מזהה הבנה במערכת הפוליטית לכך שמדובר בנושא קריטי, שאם לא יתוקן יהווה נזק לדורות. החרדה המרכזית שאוחזת בי היא שהמדינה נמצאת בשעון חול לקראת בחירות. אני מכיר היטב את הדינאמיקה: באמצע קדנציה רואים מגבשים פתרונות, אך הדברים זורמים לחוסר יכולת להוציא לפועל מדיניות".
"אני חושש שהמערכת הפוליטית לא תעביר את מסקנות הוועדה כמקשה אחת - ואז תהיה סכנה להמלצות מסוימות כמו חיזוק כוחו של הממונה על ההגבלים העסקיים ביכולתו לפעול מול הריכוזיות המשקית. היישום של ההמלצות תלוי במידה רבה בלחץ שיופעל על הממשלה. במובן זה ההפגנה הייתה צריכה להתקיים בעוד חודש, אם המלצות הוועדה לא יתקבלו. אם לא יעבירו את השינויים הנדרשים - מערכת הבחירות הבאה תתנהל במישור הכלכלי ולא הביטחוני".
שטרום מציין כי לישראל מנטאליות ותרבות של חוסר תחרותית שמבוססת בהיסטוריה הכלכלית של המשק. "בטרכטנברג עברנו על עשרות של מוצרים שיש עליהם עד היום שיעורים מצטברים של עשרות מיליוני שקלים כמכסים. גבולותיה של ישראל לא פתוחה ליבוא. לכך יש להוסיף את העובדה שהמשק תוכנן ונוהל ממראשיתו על ידי הממשלה, הרגולציה הממשלתית הייתה לא תחרותית במשק שנים רבות. חלק גדול מהמשק היה בבעלות ממשלתית עד לפני כמה שנים".
"כאשר משקיעים מבחוץ מזהים רנטה גבוהה בתחום מסויים, הדרייב שלהם הוא להיכנס לתחום. יש ענפים כמו חשמל שלא ניתן לייצר בהם תחרות. אולם, בענפים רבים אחרים כן אפשר. הבעיה המרכזית שיש בנוסף הוא בקשרים הצובלים בין המערכת המממנת לבין החברות הפועלות בתחומים. כשמישהו רוצה להכינס לתחום מסויים הוא צריך לממן את הכנסיה. אם בנק מסויים הוא הנושה המרכזי של חברה הפועלת בתחום מסויים מקבלים שוק של מחנק אשראי לכניסה לתחרות.
"רפורמה בממשל תאגידי אינה פיתרון לבעיית הריכוזיות במשק"
ועדת הריכוזיות שפירסמה לפני כחודש את המלצותיה, הציגה שוקרה של רפורמות בנוגע לממשל התאגידי שעשויות לחזק את בעלי מניות המיעוט על חשבון בעלי השליטה בפירמידות. חיזוקצ העלי מניות המיעוט נעשה על ידי חיזוק כללי הממשל התאגידי.
שטרום טוען כי כל נמיסיון להשתמש בממשל התצאגידי לפיתרון בעיית הריכוזיות הוא מוטעה. "רבים ממסקנות וועדת הריכוזיות פעלו לחיזוק בעלי מניות המיעוט מול בעל השליטה, אך צריך להגיד את האמת. העניין הזה לא מפרק את הריכוזיות המשקית. האינטרס של בעל מניות מיעט הואלא להגביר את התחרות בענף מסויים שבו פועלת החברה. כשבונים תורה שלמה סביב הממשל התאגידי כפתרון לבעיית הריכוזיות - יש פה זיהוי שהוא לא נכון".
"לעיתים הגברת התחרות מתדלקת מהלך מקדים של העלאת מחירים - זאת כדי שלאחר מכן יאמרו החברות שביצעו הורדת מחירים. פיקוח מחירים טוב לשנתיים הראשונות, אך לאחר מכן נוצר מומנטום של פקיד עייף, שלא מסוגל לבדוק מה קורה בעולם ואז מתקבלות החלטות מוטעות. הכי כיף להיות מונופול מפוקח - כי אז אתה יכול להגיד שאת המחירים שלך המדינה קובעת.