"אני לא יכול להסתיר את דעתי ועמדתי שהמשאבים הנובעים מהאילוץ לטפל במחאה החברתית לא יאפשרו מסה קריטית של התמודדות עם דרישות המחאה. הם לא יאפשרו טיפול אמת בחינוך בגיל הרב, ולא יאפשרו להתמודד עם נושאים כמו דיור ציבורי ודיור בר השגה ונושאים נוספים של יוקר החיים", כך אמר הבוקר שר הביטחון אהוד ברק בדיון בוועדת הכספים.
ברק דורש להגדיל תקציב המדינה ב-7-8 מיליארד שקל בשנה למשך 5 שנים כדי להתמודד עם צרכי הביטחון והמחאה החברתית.
ברק הוסיף כי "אנו לא נצליח להפגיש את הדרישות המינימליות הדרושות למדינת ישראל כדי לעמוד באחרות בצורכי הביטחון וביכולת לתרום יחד עם הצרכים של המחאה החברתית ומהתרחשות המיתון העולמי. אין דרך מעשית לעשות זאת בתוך מסגרת התקציב ובתוך תקרת ההוצאה. אני ממליץ להרחיב את מסגרת ההוצאה ב-0.9% מהתוצר כלומר ב-1.7% מהתקציב או-8- 7 מיליארד שקל בשנה למשך 5 שנים". ברק הדגיש "אני יודע שאני במחלוקת עם האוצר".
ברק אמר כי "המצב המהותי מחייב להרחיב את התקציב ב-7-8 מיליארד שקל על פני 5 שנים כדי לאפשר לנהוג בצורה אחראית בתקציב הביטחון בהתחשב באתגרים, וכן להוסיף חלק מהתביעות שעלו מועדת טרכטנברג. לדעתו יש ליישם דרישות בנושאי דיור, מימון חינוך חינם החל מגיל אפס, וכן, להתייחס לבעיות הקשורות בעובדי קבלן וכיו"ב.
לדבריו, "דו"ח טרכטנברג ירד עלינו כדבר שנבע מההתפתחות החברתי, על הרכב הועדה ובסוף הוא מגיע עלינו באופן שמזכיר לחברי הועדה את הטיפול בתקציב שנתי. מתבקשות החלטות והן צריכות לתת תשובה לא לתהליך שמאחורינו אלא למפגש האתגרים שלפנינו. גם המצב הבטחוני הגיאופוליטי, גם הדרישות הצודקות שימצאו בסוף הבירור כמחייבות אותנו כממשלה וככנסת כפעולה. יש לתת תשובות אמת שנוכל להסתכל בפני הדור הצעיר המרגיש שהחוזה שלו עם המדינה סדוק. לנו יש מחיייבות לתקן".
ברק הדגיש כי "הדברים הללו קורים יחד עם משבר כלכלי עולמי שלא היה כמותו עשרות שנים שישנה מיסודם את יחסי הגומלין בכלכלה העולמית שהתגבשו מאז מלחמת העולם השנייה . זה משבר שלא היה כדוגמתו מאז 80 שנה. הצירוף הזה של אביב ערבי שלא ראינו כמותה מאז קריסת האימפריה יחד עם צורכי בטחון מאתגרים למדינת ישראל למרות שכולנו אחראים להם במדינת ישראל- לצד המחאה החברתית שכולנו אחראים לתת לה תשובה ראויה ולא בהורדת ידיים, והמיתון העולמי שגם מלחך את חופינו".
שר הביטחון הוסיף כי: "המכנה המשותף הוא משאבים. בסוף אל מול כל אחד מהקודקודים הללו נדרשים משאבים והשאלה מאיפה לוקחים אותם. נכון מה שאומרים לנו אנשי האוצר שבטווח ארוך מדינה ואומה כמו משק בית אינם יכולים לחיות ביותר ממה שיש להם. עדיין אני אומר גם במשק הבית כאשר אנו רואים שיש חור בגג וזה דולף אנו קודם כל מתקנים ולא מחכים לשנה הבאה. אח"כ אנו מטפלים בישור ארוך הטווח של המשאבים. כשאחד מבני המשפחה חולה בטיפול שדורש הוצאות קודם כל אנו מטפלים ואחר כך מוצאים את מקורות המימון. ככה זה נכון גם בחיי אומה. בטווח ארוך של עשור ודור איננו יכולים לחיות אלא רק ממה שאנו מייצרים אבל כדי שנייצר נמכור ונדע להתגבר על משברים כלכליים ונובעים מצרכים פנימיים אנו צריכים במצבי משבר להגן על הרקמה האנושית והמשקית על התשתית שיוצרת ולא על מספר שהוא לא חסר ערך שנמדד באחד המדידות של החשבונאות הלאומית".
ברק מתח ביקורת על חברות לדירוג אשראי ואמר כי "סוכנויות הדירוג שחלק מתייחסים בקדושה לא מוצדקת בטיבען ובטיבן אני לא אומר שהן חסרות ערך אבל הן אותן סוכנויות דירוג שעד יום לפני המפולת שוק הסאבפריים האמריקאי שנבנה במשך שנים להיקף של טריליארדים היה להם דירוג הגבוה ביותר".
"אני מציע ללמוד משהו מזה על מידת הבנתן את המציאות. אלה סוכנויות דירוג שכאשר הורידו את הדירוג של ארה"ב, ולמחרת ארה"ב מכרה ל-10 שנים הן קיבלו במונחי תשואה את האימון הגדול ביותר שקיבלו מהציבור. הייתי שם סימן שאלה לגבי מומחיותם. יש להתרחק מהאנרציה המחשבתית ולחשוב נקי חד ובהיר על מה באמת עומד למבחן, מה באמת יכול לקרות ומה צריך לעשות לחלץ את כוחות הנפש לעשות את הדברים הללו".
"אנו במערכת הביטחון מחשיבים מאוד את המחאה החברתית . אנו מוכנים לתרום את חלקו להשתתף במשאבים בהידוק של חגורות וסיכונים כדי להשתתף באופן ממשי בטיפול באתגרים שעולים מהמחאה. אם הייתי יכול לעשות הסכם שאני אומר מאיפה אני לוקח כמה שזה כואב ומסוכן ומרגיע את מצפוני הייתי אומר שהחינוך מגיךל אפס ועד שלוש צריך להיות חינם".