הפסיקו לעבוד על עובדי הקבלן?

"על אף המאמצים הניכרים לשיפור זכויותיהם של עובדים המועסקים במסגרת צורות העסקה בלתי שגרתיות, המצב רחוק מלהיות טוב. רכישת שירותים על ידי גופים ציבוריים עדיין מחלישה את העבודה המאורגנת ומגדילה את הפער בין שוק העבודה הראשוני והשניוני, אשר בא לידי ביטוי בתנאי העבודה השונים המוקנים לעובדי הגוף הציבורי לעומת תנאי העבודה המינימלי שבהם מועסקים בדרך כלל עובדי הקבלן". מי כתב שורות חתרניות אלה? מרצה לסוציולוגיה? אולי פעילה חברתית? או חוקר באקדמיה שהצטרף הקיץ למחאה החברתית? לא ולא. זו פסקה בתוך מסמך ששר התמ"ת, שלום שמחון, עמד להגיש לממשלה ביום ראשון האחרון, במה שמוגדר כ"הצעת מחליטים" בישיבות הממשלה. ראש הממשלה ביקש לגנוז את הצעת החוק.

הצעתו של שמחון קובעת שתנאי העבודה של עובדים שמועסקים בידי קבלני שירותים במגזר הציבורי יושוו לאלה של העובדים הקבועים באותם גופים. בנוסף, קובעת הצעת החוק, שהמדינה תבצע פיילוט לבחינת השוואת תנאים של עובדי מיקור חוץ בעבודה סוציאלית ובהוראה לאלה של העובדים הקבועים באותם תחומים.

עוד קובעת ההצעה, כי הממשלה תנחה את שר התמ"ת ליזום תיקוני חקיקה רלוונטיים על מנת שיוזמת החקיקה תיחשב לחקיקת שוויון בעבודה, כלומר, שמעסיק שייתן תנאים פחות טובים לעובדי קבלן ייחשב למעסיק שמבצע אפליה, שהיא אסורה על פי חוק. ההצעה כוללת גם את תחומי ההסעדה והסעות. ההצעה קובעת שיוקם צוות בהשתתפות נציגי התמ"ת, האוצר, נציבות שירות המדינה, לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים וההסתדרות, שיתכנן את ביצוע החוק. לדברי שמחון "הצעת המחליטים תבטיח העסקה הוגנת והשוואת תנאים מלאה לכל עובד בגופים הציבוריים, המועסקים באותו תפקיד אך זוכים לתנאים ושכר מפלים. ההשוואה תהיה כוללת , לרבות בכל הנוגע לפנסיה, ימי חופשה וימי מחלה. אנו עושים היום צעד גדול להגדלת השוויון בעבודה שנוגע למאות אלפי עובדים".

כאמור, הצעת החוק נגנזה. מחר (רביע), בעת ישיבת ועדת העבודה של הכנסת תעלה אותה הצעה בגרסה אחרת. הקושי המרכזי בהצעת החוק זו ונוספות הוא שהן אינן מבטלות את העסקה באמצעות חברות קבלניות. כרגיל, בעשיית ממשלת הימין, היא מחבקת את המחאה אך מוסיפה לדבוק במדיניותה הכלכלית והחברתית הניאו-ליברלית (ע"ע דו"ח ועדת טרכטנברג).

בישראל יש כ-400 אלף עובדי קבלן, רובם במגזר הציבורי. הם מועסקים בתנאים גרועים בהרבה מהעובדים הקבועים באותם תפקידים, וסובלים מהלנות שכר ומפגיעות תכופות בזכויותיהם הסוציאליות. התופעה החלה בסוף שנות ה-80', עם הקפאת התקנים במגזר הציבורי בתוכנית הייצוב הכלכלי, כשחברות כוח האדם שימשו כמסלול עוקף לתקנים קבועים. לאחר מכן נחקק חוק חברות כוח אדם, שמחייב חברות לקלוט עובדי כוח אדם כקבועים אחרי 9 חודשי העסקה, אך החברות עקפו את החוק בקלות כששינו את שמן מ"חברות כוח אדם", ל"קבלנים חיצוניים" שכביכול רק מספקים שירות לגוף המעסיק. סביר מאוד להניח שעם קבלת החוק של השר שמחון, אם וכאשר יתקבל, יימצא פטנט נוסף לעקיפת החוק במדינה בה וכמעט אינה קיימת אכיפה של חוקי העבודה.

יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, הכריז לפני כשלושה שבועות על סכסוך עבודה כללי במשק, שמשמעותו היא איום בשביתה כללית, בדרישה לפתוח בהליך שיביא לקליטתם של כמה שיותר עובדי קבלן כעובדים קבועים. בעקבות האיום של עיני, נפתח מו"מ בין ההסתדרות לממשלה על עתיד עובדי הקבלן. אתמול, בעת ישיבת בית נבחרי ההסתדרות שאמור היה לאשר קיום השביתה, התקפל כהרגלו עיני ואף מסר סיבה תמוהה למדי לכניעה. לדבריו, נמשך המו"מ הנמרץ בנושא והוא אף זכה לגיבוי של... ראש הממשלה. על פי הגרסה של עיני שנמסרה אתמול בבית הוועד הפועל של ההסתדרות, ראש הממשלה בנימין נתניהו מצדד דווקא בדרישות ההסתדרות. מה שבכל מקום עשוי להתקבל בפרצי צחוק רמים, נאמר ברצינות גמורה על ידי יו"ר ההסתדרות. האם אותו נתניהו אינו עומד בראש הממשלה שלפני כמה שבועות החליטה להפריט את מערך המורים המחליפים במערכת החינוך ולהעבירו לחברה קבלנית? האם זהו האיש העומד בראש הממשלה שהחליטה בשבוע שעבר לבתר את רכבת ישראל ולפצל את עובדיה בין חברות קבלניות רבות? ומה עם דו"ח טרכטנברג שאושר על ידי הממשלה הדוגל ב"מיקור חוץ מואץ" של הפעילות הממלכתית?

האם אפשר אחרת? הקומבינות של נתניהו, שמחון או עיני לא יעזרו. השביתה שנערכה אתמול בכמה אוניברסיטאות בהשתתפות ארגוני הסגל הזוטר והבכיר, הסטודנטים והעובדים (המאוגדים בהסתדרות) בדרישה לבטל את העסקת עובדות הניקיון באמצעות חברות קבלן ולהעבירן להעסקה ישירה, מוכיחה שרק על ידי איחוד כוחות בשטח ניתן למגר את חרפת העבודה הקבלנית ועד לחיסולה המוחלט. השביתה הארוכה שהסתיימה הבוקר ב"חיפה כימיקלים" שבמפרץ חיפה אף היא מוכיחה שאפשר אחרת. העובדים הוותיקים שבתו במשך חצי שנה למען זכויות עובדי "דור ב'", עובדי קבלן ועובדי כוח אדם. זהו השילוב המנצח: מאבק של הוועדים בכל מקום עבודה כדי לבטל את צורות העסקה שאינן חלק מההסכם הקיבוצי, ארגון של מקומות עבודה בהם אין ועד עובדים; וסולידריות רחבה (כמו באוניברסיטאות) של כלל המגזרים לביטול העבדות המודרנית.

ד"ר אפרים דוידי הוא מרצה במכללה החברתית-כלכלית: