כינוס חירום ביוון, פפנדראו מאיים להתפטר

אתר הבי.בי.סי דיווח כי ראש ממשלת יוון יורגוס פפנדריאו צפוי להודיע על התפטרותו בעוד כחצי שעה.

מנהיגי גוש היורו הגבירו אתמול את הלחץ על יוון, ואמרו כי משאל העם שמתכנן לקיים ראש הממשלה ג'ורג' פפנדראו לגבי הסכם החילוץ יכריע אם יוון תישאר בגוש היורו. המנהיגים התחייבו לא להעניק ליוון את השלב הבא בחבילת הסיוע עד שיתבררו תוצאות משאל העם.

ראש ממשלת יוון, ג'ורג' פפנדראו, כינס הבוקר ישיבת קבינט דחופה בעקבות האולטימטום שהוצב לו. שר האוצר היווני, אוונגלוס וניזלוס, אמר כי שאלת הישארותה של יוון בגוש היורו לא צריכה לעמוד למשאל עם.

ההצהרה כי משאל העם - אשר צפוי להתקיים ב-4 בדצמבר - עלול לגרום לעזיבתה של יוון את גוש היורו, היתה ההכרה הראשונה בכך שעזיבה כזו אפשרית, ומגיעה לאחר שנתיים שבהן הכחישו המנהיגים בתוקף את ההערכות כי יוון תיאלץ לעזוב בעקבות משבר החוב.

"חשיבות משאל העם... אינה אלא בשאלה האם יוון מעוניינת להישאר בגוש היורו, כן או לא?" אמרה קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, במסיבת עיתונאים משותפת לה ולנשיא צרפת ניקולא סרקוזי. מנהיגי שתי הכלכלות הגדולות באירופה קיימו אתמול דיוני חירום בקאן שבצרפת, בהם הפעילו לחץ על פפנדראו. בדיונים נכחו גם יו"ר קרן המטבע הבינלאומית, כריסטין לגארד, ובכירים נוספים באיחוד האירופי ובגוש היורו.

בהפיכתו של משאל העם למשאל על עזיבתה של יוון את גוש היורו נוטלים המנהיגים סיכון גדול. עזיבתה של החברה החלשה ביותר בגוש היורו עלולה לעורר אפקט דומינו, אשר יסחוף אחריה את אירלנד ופורטוגל, שתי כלכלות אחרות שקיבלו חילוץ, ואולי אף לגרום לקריסתן של איטליה וספרד, שתי כלכלות גדולות ומרכזיות יותר אשר מצויות אף הן במשבר.

פפנדראו אמר כי הוא נאלץ להודיע על משאל העם לאחר שהתברר לו שאין תמיכה רחבה מצד מפלגות האופוזיציה בחבילת החילוץ שעליה הסכימו מנהיגי אירופה והבנקים הגדולים בשבוע שעבר. במסגרת ההסכם התחייבו האיחוד האירופי וקרן המטבע להעניק ליוון חבילת חילוץ שניה בסך 100 מיליאדר יורו (138 מיליארד דולר), בנוסף לחבילת החילוץ הראשונה בסך 110 מיליארד יורו שכבר החלה לקבל בשנה שעברה. בנוסף, הוסכם כי נושיה הפרטיים של יוון יספגו "תספורת" של 50% על האג"ח הממשלתיות שבהן הם מחזיקים.

עם זאת, יוון נאלצה בתמורה לאמץ אמצעי צנע מחמירים יותר על מנת להאיץ את קצב הקיצוצים וצמצום הגירעון. "חשתי שחשוב שהעם היווני יחליט לגבי ההתפתחויות החשובות האלה", אמר פפנדראו. "זוהי זכותם הדמוקרטית והעם היווני, אני מאמין, בוגר וחכם מספיק לקחת החלטה שתהיה לטובת העם והמדינה".

מרקל וסרקוזי אמרו כי השלב הבא בחבילת החילוץ הראשונה של יוון, המסתכם ב-8 מיליארד יורו (11 מיליארד דולר) ואמור היה להיות מועבר ליוון עד אמצע נובמבר, לא יועבר לה עד לאחר ההצבעה. מנהיגי גוש היורו כבר חתמו על השלב הבא בחבילת הסיוע לפני שבועיים, אך המנהיגים אמרו כי ללא אישור החבילה השניה אין טעם להמשיך בראשונה.

"אנחנו רוצים להמשיך עם היוונים, אך יש חוקים ולא מקובל עלינו שהחוקים האלה יופרו", אמר סרקוזי לעיתונאים אתמול.

פפנדראו אמר כי יוון תהיה מסוגלת לשרוד עד לאחר משאל העם - אף שבכירי האוצר של יוון אמרו בעבר כי יאזלו להם האמצעים באמצע נובמבר – אך הודה כי לוח הזמנים מאוד צפוף.

מרקל הביעה מורת רוח מההחלטה של פפנדראו לקיים משאל עם. "זה לא קרה בצורה מתואמת", אמרה על ההחלטה, והוסיפה כי בשל משאל העם, שאר מדינות גוש היורו צריכות כעת לבנות הגנות על עצמן במהירות גדולה יותר.

בשעה שמרקל וסרקוזי הדגישו את הזכות הדמוקרטית של העם היווני להכריע לגבי גורלו, ז'אן קלוד יונקר, ראש ממשלת לוקסמבורג וראש פורום שרי האוצר של גוש היורו, היה ישיר יותר. "ליוון יש 8 מיליארד, ויוון הפסידה 8 מיליארד לאחר שהחליטה להעמיד את כל השאלות האלה למשאל עם", אמר לעיתונאים. "חבל מאוד".

עדכון ראשון: 8:42