המפקח על הבנקים: "נכניס עמלות לפיקוח"

"אם יהיה צורך נכניס לפיקוח עמלות וגם מגזרים שלמים בבנקים" - כך אמר אתמול ל-TheMarker המפקח על הבנקים, דודו זקן, לאחר שהשתתף בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת בנושא מרווחי המימון שהבנקים גובים ממשקי הבית. "הבנקים בישראל הם לא בדיוק ל"ו הצדיקים. יש מה לשפר ומה לעשות בתחום התחרותיות, ההתייעלות והשקיפות", הוסיף.

זקן הדגיש כי "נסיט את בדיקת גובה העמלות לתחומים נוספים, ונבדוק גם את עלות הערבויות הבנקאיות. נדרוש מהבנקים גילוי נוסף בדו"חות הכספיים וגילוי נוסף כלפי הלקוחות. בימים אלה אנחנו מכניסים לפיקוח עמלות שחברות כרטיסי האשראי גובות מחברות ניכיון, כי זיהינו שיש שם בעיה, ¬אבל לפעמים אין צורך להפעיל סמכויות, אלא די באמירה לבנקים כדי לתקן את המצב".

במהלך הדיון ספג זקן ביקורת נוקבת מצד חברי כנסת. יו"ר הוועדה, ח"כ כרמל שאמה-הכהן, פתח את הדיון באמירה כי "הטיפול במגזר הפיננסי ירד מסדר היום מפני שענפי הסלולר, הדלק והמזון תפסו את תשומת הלב, אבל מאחר שהתחומים האחרים נמצאים בטיפול מתקדם - הגיע הזמן להתמקד בטיפול בנושאים הבנקאיים". שאמה-הכהן אף ציין כי הוא רואה את המושב הנוכחי של הכנסת, שנפתח השבוע, בסימן צרכנות פיננסית. "הדיון הזה זו הוא רק יריית הפתיחה, ולדעתי לא ניתן יהיה לחסום חקיקה פרטית בנושא. מי שחושב שחברי הכנסת ידברו וידברו והקופה של הבנקים תמשיך לרשום, יגלה מהר מאוד שהוא טועה".

בהתייחס לטענות כי הלקוחות הפרטיים מסבסדים את פעילות הבנקים מול הלקוחות העסקיים טען המפקח בדיון בכנסת כי "הרווחיות במגזר הקמעוני (מול הלקוחות הפרטיים - ס"א) אינה גבוהה יותר מהרווחיות במגזר העסקי". עם זאת זקן ציין כי "התוצאה לא דומה בעסקים קטנים, שם רווחיות הבנקים גדולה יותר".

בהתייחס לכלל המערכת אמר המפקח כי "התשואה על ההון של הבנקים לא גבוהה לעומת העולם, בלשון המעטה. התשואה על ההון בישראל אפילו נמוכה. הבנקים לא יעילים, ראינו שההוצאות התפעוליות של הבנקים גבוהות. כלומר, יש מקום להתייעלות של המערכת הבנקאית. יש מקום לבדוק את אותו חלק עודף. אנחנו בודקים את נושא ההוצאות והיכולת של הבנקים להתייעל".

זקן, שנכנס לתפקידו בתחילת השנה לאחר 20 שנה בבנק ישראל, קיבל החלטה חשובה מאוד במרץ, כאשר הגביל את היקף האשראי לקבוצות הלווים הגדולות באופן שצפוי להקטין במידה רבה את ריכוזיות האשראי בבנקים. לזקן לרוב דעות נחרצות בנוגע לצעדים שיש לעשות כדי לטפל בכשלים במערכת הבנקאות, וחברי ועדת הריכוזיות מספרים כי הוא לקח בה חלק פעיל ואף תמך בהפרדת הגופים הפיננסיים מהריאליים באופן גורף יותר מההחלטות שהתקבלו בפועל. עם זאת, בדיון אתמול בכנסת זקן הציג קו שמרני שמתאים לקו המסורתי שהציגו קודמיו בתפקיד.

בדבריו הדגיש המפקח את הצורך בהתייעלות במערכת הבנקאות: "רווחיות הבנקים נמוכה לעומת הממוצע בחו"ל. התשואה שלהם על ההון היא 10%-9%, והבנקים צפויים להיפגע גם מהקטנת המינוף (בעקבות הדרישה הצפויה של המפקח להגדיל את יחס הלימות ההון - ס"א). ההוצאות התפעוליות של הבנקים גבוהות מהמקובל בעולם. ההתייעלות הנדרשת היא בעובדים ובסניפים. יש בנקים שהחלו בתהליך התייעלות. המוטיווציה של מנכ"לי הבנקים מוגבלת, כי המהלך יישא פרי רק בעוד כמה שנים".

בנוגע למרווחי המימון שגוזרים הבנקים על פיקדונות הציבור ועל האשראי לציבור, אמר המפקח בדיון כי לא נכון להסתכל על הכנסות הבנקים ממרווח המימון לבדו, וזאת מאחר שההכנסות מעמלות לבדן לא מכסות את עלויות התפעול של הבנקים. המפקח אמר כי "שירותי מערכת הבנקאות ומערך הסניפים עולים כסף, וההכנסות התפעוליות (הכנסות הבנקים מגביית עמלות - ס"א) לא מכסות על ההוצאות התפעוליות. המרווח הפיננסי במגזר הלא צמוד נשאר קבוע סביב 3.8%. לא ראינו גידול במרווח הפיננסי כתוצאה מהרפורמה בעמלות (שבוצע ב-2007 - ס"א). הנתונים גלויים לכולם. גם אין לנו מרווחים גדולים ביחס לחו"ל. אפשר לבדוק את זה גם לאורך זמן וגם בין הבנקים השונים".

ח"כ שאמה-הכהן שאל אם אין מקום להגביר את השקיפות של הבנקים כלפי הלקוחות, וכן לחייב את הבנקים להציג תעריפונים שמשקפים את המחירים בפועל. זאת, לאור המציאות הקיימת שבה הבנקים מציגים מחירונים מנופחים, ובפועל נותנים הנחות ללקוחות שמתמקחים. מחירונים אלה, המנותקים מהמחירים בפועל, מקשים על הלקוחות להשוות בין הבנקים.

המפקח השיב כי "אנחנו בודקים את סוגיית השקיפות. זה נושא חשוב. גם הגבלת הנחות על תעריפונים היא אפשרות, אם כי אפשרות פחות ידידותית לצרכנים. היא נבחנה בעבר, בעבודה בעניין העמלות. אנחנו כן רוצים לראות הנחות וכן רוצים לתת כוח מיקוח לצרכנים. אפשר לטפל בתעריפונים על ידי איסור על מתן הנחות. על הבנקים יהיה לגבות את המחיר בתעריפונים בהתאם לגודל התיק והלקוח, אבל זה צעד דרסטי".

משה פרל, מנכ"ל איגוד הבנקים, אמר בדיון כי "יש פער בין מרווחי משקי הבית למרווחי המגזר העסקי. זה פער אוניברסלי, שלא מעיד על בעיה. זה דפוס קבוע. המרווחים למשקי הבית גבוהים מהמגזר העסקי. זה לא כשל. התשובה היא בעלויות של הבנקים. תסתכלו על מערכת הבנקאות הישראלית - הוכחנו באופן מובהק שהמערכת לא נפלה לבור שמערכות בנקאות זרות נפלו אליהן. אני לא טופח לעצמי על השכם, אבל מסרב להתבייש שהבנקים בישראל לא נפלו בהשקעות אקזוטיות, במתן הלוואות לסאבפריים. לא לקחנו כסף מהממשלה כדי לחלץ בנקים. הצלחנו ליצור שיווי משקל.

בשנים האחרונות מחירי העמלות ירדו. יש מעט מאוד מוצרים שהוזלו בתקופה זו. הצלחנו לייצר יציבות בלי להפיל את זה על הבנקים - לא בריביות ולא בעו"ש".

חברי הכנסת הביעו בדיון אכזבה מהדברים שאמר המפקח. "אני מוטרד מזה שאנחנו לא מצליחים להסביר את עצמנו כלפיך", אמר ח"כ ישראל חסון. "העובדה שאנחנו לקוחות שבויים היא מציאות שהיינו רוצים שתשנה. אני שמעתי מהמפקח ש'הכל בסדר'. יש דבר אחד שהוא לא בסדר: אנחנו מבקשים שהציבור ישלם פחות. אנחנו רוצים שהחלשים יוכלו לחיות בצורה קצת יותר נאותה במדינה. תגיד מה אפשר לשנות. המצב הקיים הוא לא חוק טבע".

ח"כ דב חנין אמר בדיון: "נכוותי לא מעט מניסיון קודם לקדם שינוי בתחום העמלות. הניסיון נתקל בחומה בצורה הן של הבנקים והן של המפקח. המערכת לא פועלת בצורה ראויה. המפקח לא מפקח על הבנקים. עמדות המפקח נקבעות על פי עמדות הבנקים. במקום לייצג את האינטרס של הציבור, הפיקוח על הבנקים מייצג את האינטרסים של הבנקים. זו האשמה חמורה שלא מופנית אישית כלפי המפקח הנוכחי - אבל אני עומד מאחוריה".

עוד אמר חנין כי "נושא עמלות הבנקים הוא שערורייה. הציבור הוא קהל שבוי. הבנקים פועלים בחזית אחידה ולא משנה לאיזה בנק תלך. צריך מפקח שיפקח על המפקח על הבנקים. אני לא מקבל את גלגול האשמה על עובדי הבנקים. זו דמגוגיה".

ח"כ עמיר פרץ אמר בדיון כי "זה נכון שהוצאות התפעול של הבנקים במגזר הלקוחות הפרטיים גדולות יותר. אבל המקור של הכספים שמופנים כאשראי למגזר העסקי זה מפיקדונות הציבור. בנקאות עסקית - אין לה זכות קיום ללא הפקדות משקי הבית".

בעניין הצורך בהתייעלות של מערכת הבנקאות אמר פרץ כי "צריך להפסיק עם גלגול האשמה על העובדים. צריך לתת רישיון לשני בנקים נוספים שיבטיחו להתעסק רק במשקי הבית. הבנקים צריכים להבין את שינוי התפישה. הציבור משלם מחיר על ההתנהלות שלו מול הבנקים, והמחיר יכול להיות קטן יותר".

גלית אבישי, מנכ"ל אמון הציבור, אמרה כי "למפקח על הבנקים יש מוטיווציה לדאוג ליציבות, והתפקיד צריך להיות גם דאגה לצרכן של המערכת הפיננסית. כל המפקחים נכשלו בזה, ואני חושבת שגם אתה תיכשל בזה".

בסיכום הדיון אמר שאמה-הכהן כי "אף שצדק חברתי אמור לכלול גם צדק פיננסי ובנקאות הוגנת, הבנקים והמוסדות הפיננסיים חמקו מתחת לרדאר המחאה החברתית. היום הובהר להם שהם לא רק על הרדאר של ועדת הכלכלה, אלא גם על הכוונת שלה. הזחיחות שהפגינו הבנקים בדיון היום וגישתם, שאין כל בעיה בעמלות ובריביות שמשלמים משקי הבית לעומת המגזר העסקי, לא משאירות ברירה אלא להניע הצעות חוק פרטיות".

חברי הכנסת ביקשו אתמול להמחיש בפני המפקח על הבנקים, דוד זקן, את ההתנהלות הבעייתית של הבנקים מול הלקוחות, ושטחו בפני המפקח את החוויות האישיות שלהם עם מערכת הבנקאות.

ח"כ עמיר פרץ אמר בדיון כי לאחר שבנו שהשתחרר מצה"ל הוא ניגש לבנק עם חבר לקחת הלוואה בסך 10,000 שקל, למימון טיול. פרץ סיפר כי הבנק הציע לבן שלו הלוואה בריבית של פריים פלוס 1%, ואילו לחבר הציעו באותו הסניף הלוואה בריבית של פריים פלוס 12%. פרץ סיפר כי אחרי שהרים טלפון למנהל הסניף, הבנק השווה את התנאים גם לחבר. "איזה סיכון כבר יש לבנק במתן הלוואה של 10 אלף שקל?", תהה פרץ בפני המפקח.

ח"כ נחמן שי אמר למפקח כי "כל אחד יודע שבנק זה מקום שמתייחס בביטול וביוהרה גם ללקוחות המועדפים, ואני יודע כי אני לקוח מועדף. אני מצטרף לעמדה של פרץ ומציע להקים עוד בנקים, אם זה אפשרי". ח"כ שי פנה למפקח ואמר: "שמעתי את דבריך והתאכזבתי כי אלה אותם הדברים ששמעתי מקודמך. אתם לא יכולים להמשיך לשבת במגדל השן ולהתנתק. בנק הוא מקום אטום כי אין תחרות. על הפקדה של 100 דולר הבנק גבה ממני עמלה של 13 דולר. למה? זה לא סביר".

נושא נוסף שעלה לדיון הוא עמלה בשיעור של 5% שמשלמים לקוחות הבנקים עבור ערבות בנקאית, שלפי המפקח מכניסה לבנקים 30 מיליון שקל בשנה. הערבות נפוצה בעיקר בשוק השכירות, כשבעלי דירות מבקשים להבטיח את קבלת שכר הדירה או תשלום עבור נזקים. המפקח אמר כי בנושא זה צריך לבחון שני נושאים: גובה העמלה והמבנה שלה. לדבריו, הנושאים נבדקים על ידי הפיקוח על הבנקים ותוצאות הבדיקה יתקבלו בתוך כחודש.

הבעיה העיקרית בתחום הבנקאות היא שהצרכנים הפרטיים שבויים בידי הבנקים בשל היעדר שקיפות לגבי עלות השירותים והיעדר יכולת השוואה של העלויות בין הבנקים השונים - כך אמר מנכ"ל המועצה לצרכנות עו"ד אהוד פלג, בדיון בוועדת הכלכלה.

פלג הציג ממצאי סקר שערכה המועצה בינואר באמצעות מכון גיאוקרטוגרפיה, שמצא כי 79% מהצרכנים לא ניסו להתמקח עם הבנק על תעריפי העמלות. רק 20% מלקוחות הבנקים שמקבלים הנחות בעמלות קיבלו הנחה כתוצאה מהתמקחות. הרוב המכריע של ההנחות ניתנות לצרכנים כתוצאה מהשתייכות לארגון או לאוכלוסייה מועדפת על הבנק. עוד עולה כי 70% מהצרכנים לא יודעים להשוות בין הבנקים במקטע העמלות והריביות.

מנכ"ל המועצה אמר כי "ביטול עמלות העו"ש יחשוף את פער הריביות בפני הצרכן ויאפשר לו להשוות ריביות בין הבנקים. יכולת ההשוואה תשפר לצרכן את כוח המיקוח ותביא להורדת שיעורי הריבית. מנתוני הסקר עולה כי אם יבוטלו העמלות, שיעור הצרכנים המשווים את ריביות החובה יהיה גדול פי ארבעה לעומת המשווים את הריביות היום". לדבריו, "הכנסות הבנקים מעמלות עו"ש מהוות רק כ-2% מההכנסות. העמלות משמשות רשת הסוואה המונעת השוואה, והן חסם תחרות במגזר משקי הבית. לאור סירוב המפקח על הבנקים להתערב כדי לפתור את הבעיה, יבוא הפתרון רק בחקיקה".

פלג קרא גם לפעול לשכלול שוק האשראי ולעודד כניסה של חברות נוספות לתחום זה באמצעות הפרדת הבעלות בין הבנקים לחברות כרטיסי האשראי, כדי שאלה יתחרו בבנקים בתחום האשראי למשקי הבית. כמו כן מציע פלג לאפשר לבנקים נוספים לפעול בתחום האשראי למשקי הבית.