מר אשראי

מאת סמי פרץ
פעילות עסקית עניפה, שאיפיינה את המשק הישראלי בשנים האחרונות נהפכה בחודשים האחרונים למינורית. מספר העסקות הגדולות פחת, מעט מאוד מיזמים חדשים מוקמים ונתונים מאקרו כלכליים קשים תפסו את מקומם של הדיווחים על עסקות מינוף ענקיות שפרחו בישראל בשנים האחרונות.



על רקע זה בולט נוחי דנקנר כאחד מאנשי העסקים הפעילים ביותר במשק הישראלי, באמצעות חברת גנדן הפועלת בתחומי הנדל"ן, התיירות והתעופה. דווקא בתקופה שבה הקונצרנים הגדולים מורידים פרופיל, מצמצמים פעילות ומנסים להתמודד עם המשבר הכלכלי, דנקנר קונה ומוכר חברות, יוצר שותפויות ובונה את אחת מקבוצות ההשקעה הפרטיות הגדולות במשק.



מעמדו של נוחי דנקנר במשק הישראלי יוצא דופן. מחד גיסא הוא מנהל ובעלים של חברת השקעות פרטית מהפעילות במשק. מאידך גיסא הוא עומד בראש ועדת האשראי בדירקטוריון בנק הפועלים , שמשפחתו היא אחת מבעלי השליטה בו.



בנק הפועלים הוא הבנק הגדול בישראל ובעל תיק האשראי הגדול במשק. כחלק מכך, כל עסקה גדולה שנרקמת במשק (החל מ-40 מיליון דולר) עוברת תחת ידיו של נוחי דנקנר באמצעות ועדות האשראי של דירקטוריון בנק הפועלים.



עמדה זו הופכת את נוחי דנקנר לאחד האנשים המשפיעים ביותר בכלכלה הישראלית כיום. אף שהעסקות אשר מובאות לאישור ועדת האשראי של דירקטריון הבנק, עוברות סינון קפדני ומגובשות על ידי אנשי המקצוע של הבנק, לוועדה יש משקל רב בקביעת תנאי ההלוואה והוצאתה לפועל.



מלבד ההשפעה הישירה על אישור עסקות, החברות בוועדה מעניקה לחבריה אפשרות לבחון מקרוב את הנעשה במשק ובתיקי הלקוחות הגדולים בישראל. האינפורמציה שבה מחזיקים חברי הוועדה מאפשרת להם לדעת כמעט בכל רגע נתון מה מצבם העסקי של בכירי המשק, לטוב ולרע.



מידע כזה מספק למחזיקים בו כוח, קשרים והשפעה שיש רק למעטים במשק. כמו כן הוא מספק להם יכולת פוטנציאלית לבחון את החלטותיהם העסקיות הפרטיות דרך פריזמה שונה מזו של איש עסקים רגיל, שנאלץ לתור אחר מודיעין עסקי בכוחות עצמו. האם הם עושים במידע הזה שימוש?



חריגות אשראי
בחמש השנים האחרונות הקים דנקנר קבוצה עסקית שנשענת על שתי זרועות עיקריות: נדל"ן ותעופה ותיירות. בתחום התעופה ההחזקה העיקרית היא חברת ישראייר, שמפעילה טיסות פנים בישראל. סביבה יש כמה סוכנויות נסיעות וסיטונאי תיירות, כמו צבר ונתור, שבין השאר נרכשו כדי לספק לישראייר גישה ללקוחות.



בשנת 2001 הסתכם מחזור המכירות המצרפי של קבוצת התעופה והתיירות בכ-1.8 מיליארד שקל. המשבר העמוק בתיירות לא פגע בקבוצה משום שעיקר פעילותה מבוסס על תיירות פנים וחוץ של ישראלים שלא נפגעה מהמשבר.



בתחום הנדל"ן, ההחזקה העיקרית של הקבוצה היא נכסי אזורים , שרכישת השליטה בה הושלמה בתחילת החודש. חברת גנדן נדל"ן (שבשליטת נוחי דנקנר) רכשה מחברת אזורים 36% ממניותיה של חברת נכסי אזורים תמורת 147 מיליון שקל, ובכך הגדילה את החזקותיה בחברה ל-83%. בעקבות הרכישה דרש המפקח על הבנקים, ד"ר יצחק טל, מנוחי דנקנר לפרוע בתוך שנה את ההלוואות שנטלה בעבר נכסי אזורים מבנק הפועלים.



אף שלא נוחי דנקנר הוא זה שנטל את ההלוואות, העסקה הגדילה את החשיפה של בנק הפועלים באשראים שהוא מעניק לבעלי השליטה, ולפיכך מחייבים פירעון של ההלוואות. הצורך בפירעון נובע מהעובדה שממילא קבוצת אריסון-דנקנר, ששולטת בבנק הפועלים, נמצאת בחריגה של כ-2.5 מיליארד שקל מתקרת האשראי שמותר לה למשוך מהבנק. חריגה זו מאלצת את הבנק לבצע הפרשות מיוחדות לחובות מסופקים.



בשבוע שעבר דיווח נוחי דנקנר למפקח על הבנקים כי נכסי אזורים והחברות שבשליטתה פרעו את כל ההלוואות שנטלו מבנק הפועלים והחליפו אותן באשראי מבנקים אחרים. מדובר בהלוואות בסכום של כ-250 מיליון שקל.



נכסי אזורים מחזיקה בנכסים מניבים בשטח של 250 אלף מ"ר, והיא אמורה לשמש פלטפורמה לפעילות הנדל"ן הנוכחית של גנדן. בין השאר כוללת פעילות זו פאוור סנטר בשטח של 18 אלף מ"ר המוקם בירושלים בשותפות עם אפריקה ישראל ויזמים נוספים; פרויקט ברעננה בשטח של 55 אלף מ"ר ופאוור סנטר בשטח של 24 אלף מ"ר שיוקם בקרוב בנתניה סמוך לחנות איקאה.



בנוסף, יש לגנדן נדל"ן החזקות בעוד חברות מתחום הנדל"ן, בהן וילאר הבורסאית, אלרוב , ובחברת GTC שבשליטת קרדן . השווי הנכסי של הפרויקטים שבבבעלות גנדן מסתכם בכ-600 מיליון דולר, שממומן ברובו באשראי בנקאי.



הדמות הבולטת במשפחה
הדואליות שבה פועל דנקנר כאיש עסקים פעיל מחד גיסא, ושחקן מרכזי בניהול תיק האשראי של בנק הפועלים מאידך גיסא, לא נעלמת מעיניו של המפקח על הבנקים. בזמן האחרון מוצא עצמו טל מעורה יותר ויותר בעסקיו של נוחי דנקנר, עקב הצורך להשגיח על פעילותם העסקית של הבנקים עם בעלי השליטה בהם. כל עסקה מהותית שבה מעורב נוחי דנקנר שוזפת את עיניו של המפקח, בעיקר כאשר מדובר בחברה שנטלה אשראי מבנק הפועלים.



נוחי דנקנר הוא הדמות הבולטת ביותר מבין הדור הצעיר של משפחת דנקנר, לפחות בכל הנוגע לפיתוח עסקים פרטיים. הוא זה שניצב בזמנו נגד דודו שמואל דנקנר במאבק המתוקשר שפרץ בין בני המשפחה ב-1999. כחלק מהמאבק רכשו נוחי ושמואל מניות של דנקנר השקעות בכמה עסקות מחוץ לבורסה, במה שנראה כמאבק שליטה רווי יצרים. בתום המאבק החליטו נוחי ואביו יצחק למכור את חלקם בדנקנר השקעות, ולפתח פעילות עסקית עצמאית במסגרת גנדן.



למרות המאבק, יחסיהם הנוכחיים של נוחי ושמואל דנקנר טובים. המשפחה עדיין שותפה בכמה עסקים, בהם חברת תעשיות מלח (המחזיקה ב-11.7% מבנק הפועלים) וחברת דור כימיקלים.



נוחי הקים את גנדן יחד עם אביו יצחק דנקנר, עו"ד אבי פישר ורפי ביסקר. לצורך הקמת החברה גייס נוחי דנקנר כמה משקיעים, בהם חברו עו"ד אבי פישר, מקס גלינסקי, איש העסקים הסלובני דרקו הורבט, דוידי גילה, ג'קי ומרק שימל הבריטים וצורי דבוש מחברת אמבלייז. לקבוצה עשויים להצטרף בקרוב משקיעים נוספים.



הפרויקטים הנדל"ניים של החברה מבוססים על שיעור גבוה של אשראי בנקאי, כמקובל בענף, אך