כמה מרוויחים רופאים בבתי החולים הממשלתיים?

מנתוני שכר הרופאים עולה כי כאשר מחשיבים גם את השכר אותו מקבלים הרופאים מבית החולים וגם את השכר מתאגידי הבריאות חלקם של הרופאים ברשימת השיאנים אף גדול יותר מברשימה של האוצר

רוני לינדר-גנץ

שכר הרופאים הבכירים בבתי החולים הממשלתיים נחשף: לידי TheMarker הגיעה רשימת עשרים הרופאים בעלי השכר הגבוה ביותר בבתי החולים הממשלתיים, הכולל את שכרם ממשרת הבוקר שלהם בבית החולים, אך גם את שכרם מהפעילות אחר הצהריים במסגרת תאגידי הבריאות.

שיאן השכר הוא רופא מאיכילוב, ששכרו ברוטו בחודש היה כ-134 אלף שקל - 1.6 מיליון שקל בשנה. שכר זה גבוה בהרבה אפילו מזה של פרופ' גדעון סהר מסורוקה (107 אלף שקל ברוטו בחודש), שהוכתר באחרונה כ"שיאן השכר במגכזר הציבורי" בדו"ח השכר השנתי ל-2010 שפירסם הממונה על השכר באוצר.

עוד בוואלה! NEWS

מתכוננים ללמידה מהבית - כך תקנו לילד מחשב בהכי זול שיש

בשיתוף וואלה!שופס
לכתבה המלאה
(אינפוגרפיקה: TheMarker)

במקום השני רופא מוולפסון, ששכרו ברוטו לחודש היה ב-2010 כ-102 אלף שקל. אחריו ברשימה רופא נוסף מאיכילוב עם 100 אלף שקל בחודש. 14 רופאים מתוך רשימת 20 בעלי השכר הגבוה ביותר הם מבית החולים איכילוב בתל אביב, ארבעה רופאים משיבא, רופא אחד מוולפסון ורופא אחד מרמב"ם.שכרם ברוטו לחודש נע בין 80 אלף שקל ל-137 אלף שקל. ההסבר לכך שרופאים אלה לא מופיעים בדו"ח השכר שמפרסם האוצר נעוץ בכך שהדו"ח עושה הפרדה בין שכרם של הרופאים מבית החולים הממשלתי לבין שכרם בתאגיד הבריאות שלצדו­ שכר שהם מקבלים עבור ניתוחים, בדיקות ופעולות שהם מבצעים בשעות אחר הצהריים - מעבר לשעות הפעילות הרגילות של בית החולים. רופאים אלה מקבלים בסוף החודש שני תלושי משכורת אחד מבית החולים והשני מהתאגיד.

לעומת זאת, בשירותי בריאות כללית מקבלים הרופאים תלוש שכר אחד שכולל גם את עבודתם בשעות אחר הצהריים ("קיצור תורים"), וכך הם היחידים שמככבים מדי שנה בראש רשימת שיאני השכר. בשנים האחרונות החלו בתי החולים להעביר למשרד האוצר גם נתונים על השכר בקרנות המחקר, אך הנתונים עדיין מפורסמים באופן חלקי, בצורה של ממוצעים בלבד ולא בהתייחס לרופא הבודד. שמות הרופאים שכובשים את המקומות הראשונים של מקבלי השכר אינם מפורסמים, אך מדובר בשכבה מסוימת של רופאים: בדרך כלל רופאים בכירים מאוד שמקדישים, בדומה לפרופ' סהר מסורוקה, את כל זמנם לבית החולים גם בשעות אחר הצהריים והערב ולרוב אינם עוסקים בפרקטיקה פרטית.

"כל מקבלי השכר האלה הם רופאים שוויתרו על העבודה במערכת הפרטית"

מדובר לרוב ברופאים בעלי שם שחלקם מפעילים פעילות רפואית שמניבה כסף רב לבית החולים - כך שלבית החולים יש אינטרס עליון לשמרם בתחומו גם בשעות אחר הצהריים ולשלם להם בעבור כך סכומים שיפצו אותם על ויתור עיסוק בפרקטיקה פרטית.

באיכילוב אמרו בעקבות פרסום הרשימה כי "הטבלה משקפת את ההתמודדות של המרכז הרפואי תל אביב, עם בתי חולים הפרטיים במרכז הארץ. כל מקבלי השכר האלה הם רופאים שוויתרו על העבודה במערכת הפרטית ובחרו להשקיע את כל זמנם לטובת הציבור. שכרם בבית החולים הפרטי יכול היה להיות כפול או משולש. הלוואי שמשרד האוצר היה מאפשר לנו לגייס עוד רופאים למסגרת זו".

תאגידי הבריאות (המכונים גם קרנות המחקר) הם גופים שפועלים לצד בתי החולים ומטרתם להפעיל את תשתיות בתי החולים מחוץ למסגרת הפעילות הרגילה, ולאפשר גמישות ניהולית וסיוע כספי לבית החולים. לפי דו"ח חשבות משרד הבריאות ל-2010, תאגידי הבריאות הם צינור החמצן של בתי החולים: ב-2010 הגיע סך ההעברות מתאגידי הבריאות לבתי החולים ל-477 מיליון שקל (לעומת כ-401 מיליון שקל ב-2009). מתוך סכום זה, 203 מיליון שקל הועברו כשכר עבודה לעובדי בתי החולים, 103 מיליון שקל לרכישת ציוד רפואי, 24 מיליון שקל למיכון ומחשוב, ועוד.

תשלום נוסף לרופאים עבור עבודה בבית החולים גם בשעות אחר הצהריים באמצעות התאגידים הוא נושא שנמצא לאחרונה גם במוקד הפתרונות שמציעה המדינה למשבר הרופאים. לפי הצעתו של סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, שאומצה על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ומשרד האוצר, רופאים שיתחייבו לעבודה נוספת בבית החולים אחר הצהריים יקבלו תוספת של אלפי שקלים למשכורתם (מודל ה"פול טיימר"). ואולם עדיין לא הושגה הסכמה בין הצדדים לגבי כמות השעות שלהן יתחייבו הרופאים והסכומים שיקבלו עבור תוספת שעות זו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully