מחפשים את המשקיעים בחו"ל

מאת אורה קורן



"בארה"ב, בישראל ובאירופה ניכרת התייצבות בתחום הביוטכנולוגיה, שעיקרה יכולת להנפיק את החברות המבטיחות" - כך אמר מנהל שותף בקרן ההון סיכון אייפקס, עמוס גורן, האחראי על התחום הרפואה והביוטכנולוגיה בקבוצה. לפני כשלושה שבועות הנפיקה אייפקס את חברת הביוטכנולוגיה האמריקאית זיימוג'נטיקס (Zymogenetics), שגייסה 160 מיליון דולר לפי שווי חברה של כ-550 מיליון דולר לפני הכסף.



"יש בשוק כסף שמחפש השקעות, ושוקי ההון הגיעו לנקודה שבה חברה מאוד מעניינת מצליחה לגייס הון, וחברה שאינה מעניינת לא מצליחה", אמר גורן. לדבריו, לפני חצי שנה היה קשה יותר להנפיק, בעוד לפני שנה וחצי גם חברות בינוניות הצליחו לגייס הון. במקביל, נמשכת השחיקה בשווי החברות. "חברה שלפני שנה גייסה הון לפי שווי של 30 מיליון דולר, הייתי נותן לה לפני חצי שנה שווי של 12 מיליון דולר וכיום 8 מיליון דולר", אמר.



שותף ואחראי על תחום מדעי החיים בפירמת רואי החשבון ארנסט אנד יאנג (קוסט פורר וגבאי), יורם וילמובסקי, אמר כי גם ב-2002 נמשכת ההרעה במצב החברות בענף. לדבריו, מדד מניות הביוטכנולוגיה בארה"ב ירד מתחילת השנה ב-18%, אם כי מדד חברות הציוד הרפואי עלה ב-12%. "המדדים האלה מצביעים על דשדוש התחום", אמר.



אף שמתחילת 2002 לא בוצעו בישראל גיוסי הון משמעותיים בתחום, מאמין וילמובסקי שהדבר אינו מלמד על המגמה בענף. בסך הכל, ב-2001 גייסו חברות מדעי החיים בישראל (ביוטכנולוגיה וציוד רפואי) 117 מיליון דולר - עלייה של 43% לעומת 2000. ואולם בעוד היקפי הגיוסים ברבעון השלישי היו נמוכים מאוד, הרי היקפי הגיוסים ברבעון האחרון של 2001 היו גבוהים מאוד. את ההבדלים האלה מסביר וילמובסקי גם בגורמים טכניים: ההחלטה על המועד שבו ישולב הגיוס בסטטיסטיקות של הענף.



המשבר המתמשך, לדבריו, משפיע על היערכות החברות לגיוסים: לפני שנה הן החלו בגיוס כשישה חודשים לפני שאזל הכסף בקופתן, וכיום הן מתחילות בגיוס תשעה עד 12 חודשים לפני המועד. "תהליך הגילוי הנאות והדיון בפרטי הסכם ההשקעה מפורטים ומקיפים יותר". התוצאה: צמצום פעילות או סגירה של כ-20% מהחברות בתחום. "הקרנות מצמצמות את התעניינותן בחברות חדשות, ומתמקדות בעיקר בסיוע לחברות הפורטפוליו שלהן".



בנוסף נמשכת השחיקה בשווי חברות הפונות לגיוסי המשך ממשקיעים פרטיים ומקרנות. לדבריו, על רקע הקשיים המתמשכים והמחריפים, ניכרת פנייה גבוהה מבעבר של חברות ישראליות למקורות הון באירופה ובארה"ב באמצעות כנסים שאותם מארגנים גופים ממשלתיים כגון מכון היצוא, מתימו"פ והנספחים המסחריים.



מנגד נודע בחודשים האחרונים על כמה הסכמים לשיתוף פעולה בין חברות ישראליות לזרות. הסכמים אלה מעידים על התקדמות משמעותית בהיבט המדעי. ברוב ההסכמים מתחייבות החברות הזרות להזרים כספים לצורך המשך המו"פ של החברה הישראלית, ומקבלות זכויות ליצור על בסיס הידע. בנוסף, הן מתחייבות לשלם תמלוגים מהמכירות לחברה הישראלית. בתחום התעסוקה קיימת בישראל תחרות על עובדים מיומנים בענף, ולפי סקרים שפורסמו באחרונה, קיימת יציבות בשכר בתחום לעומת ירידה בשכר עובדי היי-טק אחרים.