הגיוסים גדלו - מספר החברות מתמעט

מאת עודד חרמוני



ברבעון האחרון של 2001, לראשונה זה ארבעה רבעונים, נרשמה עלייה בהשקעות הון סיכון בחברות סטארט-אפ ישראליות, ונתון דומה עתיד להתקבל גם בסוף הרבעון הראשון של 2002. סקרי כוח אדם מציגים עלייה בביקוש לעובדי היי-טק בישראל, כותרות על סגירת חברות כמעט נעלמו מהעיתונים, ושלוש חברות סטארט-אפ ישראליות: קיארו, אטריקה ומלנוקס, הודיעו בתוך שבועיים על השלמת גיוסים בהיקף כולל של כ-200 מיליון דולר.



גם חברות בינלאומיות, ובהן סיסקו, היולט-פאקרד וקומפאק, דיווחו באחרונה על גידול במכירות ותחזיות של רבעונים רווחיים, ובתעשיית ההון סיכון האמריקאית נבלמה הירידה בהיקף ההשקעות בחברות סטארט-אפ. האם מלמדים סימנים ראשונים אלה על התאוששות בתעשיית ההיי-טק, או על בלימת ההתמוטטות והתייצבות של התעשייה בתנאי משבר מתמשכים?



בישראל, מכל מקום, נוטים רבים להעריך כי מורגש שיפור וכי כפי הנראה כבר הגיע המשבר לנקודת השפל הנמוכה ביותר. האופטימיות באה לידי ביטוי בסקרים. כ-76% מבין מנהלי 48 קרנות הון סיכון ישראליות, שהשתתפו בסקר שערכה פירמת רואי החשבון דלויט טוש-בריטמן אלמגור בשבוע שעבר, מעריכים כי בששת החודשים הקרובים ישתפר מצב הענף, או שלא יורע. זאת לעומת 53% מהם שנתנו הערכה דומה ברבעון האחרון של 2001.



גם נתוני ההשקעות יכולים להצביע על תפנית. על פי סקר MoneyTree שמפרסמת פירמת רואי החשבון PwC, ברבעון האחרון של 2001 חלה עלייה של 16% בהיקף השקעות ההון סיכון בישראל, שהסתכמו ב-384 מיליון דולר. מבדיקת "הארץ" עולה כי גם ברבעון הראשון של 2002 תימשך מגמה זו, שכן בשמונת השבועות הראשונים של 2002 גייסו כ-30 חברות סטארט-אפ ישראליות הון בהיקף של כ-300 מיליון דולר.



מנגד עשויים נתונים אלה להעיד דווקא על ימים קשים לתעשייה. אחד המדדים המרכזיים לצמיחה בענף ההיי-טק הוא מספר החברות המתחילות (Seed) המצליחות לגייס הון. מנתוני MoneyTree עולה כי רק 1% מההון שגויס ברבעון האחרון הושקע בחברות בשלב הסיד, לעומת 9% מההון לאורך 2001 כולה. נתון זה מעיד על כך שהקרנות אינן מחפשות הזדמנויות חדשות, אלא משקיעות את עיקר הונן וזמנן בחברות הפורטפוליו הקיימות או בחברות ותיקות שבהן השקיעו קרנות אחרות.



מנהל תחום ההיי-טק ב-PwC (קסלמן וקסלמן), יוסי פילוס, אמר כי הבעיה בהשקעות הסיד נמשכת גם ברבעון הראשון של 2002. כ-60% מההון שגויס ברבעון זה הושקע בשלוש חברות ותיקות שהשלימו גיוסי ענק: קיארו (80 מיליון דולר), אטריקה (75 מיליון דולר, מהם 40 מיליון דולר גויסו בפועל ב-2001) ומלנוקס (56 מיליון דולר). מהן, רק מלנוקס גייסה הון לפי שווי גבוה מזה שלפיו גייסה בעבר.



בתעשייה מאמינים שגיוסים אלה, בגלל מאפייניהם המיוחדים, אינם מלמדים דבר על מצבה הכולל של התעשייה או על שינוי במדיניות ההשקעות של הקרנות. "להפך", טוען איל קישון, שותף מנהל בקרן ההון סיכון ג'נסיס. "הדבר מעיד על הקושי בתעשייה".



עם המשקיעים בשלושה גיוסים אלה נמנות קרנות המזוהות בעיקר עם השקעות בשלב הסיד: ג'מיני, וולדן, דלתא וג'רוזלם גלובל. השתתפותן בגיוסים המנוגדים לרוח ההשקעות שלהן נובעת מרצונן להצטרף למימושים קרובים, כדי לשפר את ביצועי הקרנות החדשות שלהן שהושלמו ב-2000-2001. "קרנות אלה היו אמורות להשקיע בחברות חדשות, אבל הצטרפו לגיוסי הון מאוחרים", אמר מנהל בקרן הון סיכון גדולה. "היום יש השקעות מעטות בשלבים המוקדמים".



גם שותף מנהל בקרן ורטקס, יורם אורון, מאמין ששלושת הגיוסים מציירים תמונה מעוותת. "תעשיית ההון פועלת בתהליכים ארוכי טווח, ולכן כדי לחוש במגמות יש צורך לבדוק אותה לאורך תקופה ארוכה. חוסר הביטחון של הקרנות מתבטא בסיבובי השקעה גדולים המקטינים את התשואה ואת הסיכון, אך מעניקים לקרנות תחושת ביטחון. סבבי גיוס אלה יוצרים אשליה של גידול בהשקעות".



יו"ר קרן ההון סיכון גיזה וחברת המחקר IVC, זאב הולצמן, אמר כי עדיין קשה להעריך אם קיימת מגמת התאוששות. "יש להמתין שניים-שלושה רבעונים נוספים כדי לדעת מהי המגמה. למרות זאת, להערכתי מגמת הירידה בגיוסים הופסקה, ובשני הרבעונים הבאים יסתכמו ההשקעות ב-360-460 מיליון דולר לרבעון". שותף מנהל בקרן פלטינום, שוקי גלייטמן, סבור שמדובר בהסתגלות למצב חדש יותר מאשר ביציאה ממשבר. "המצב הפוליטי בישראל יעכב את היציאה שלנו מן המשבר, ואולם בארה"ב צפויה תחילתה של יציאה איטית מהמשבר", אמר.



גם המשקיעים האירופאים אינם אופטימיים במיוחד. בסקר שערכה ארנסט אנד יאנג בקרב משתתפי כנס של החברה בגרמניה בתחילת פברואר, רק כ-6% מהמשתתפים העריכו כי ההתאוששות בתעשייה תחל ב-6 החודשים הקרובים. בסקר השתתפו 450 אנשי קרנות הון סיכון ויזמי היי-טק אירופאים.



התאוששות בהשקעות ההון סיכון בישראל תלויה במידה רבה בהשקעות הגופים הזרים בחברות ובקרנות הישראליות. כמה קרנות מקומיות דיווחו מתחילת 2002 על השלמת הגיוס של קרנות המשך. ורטקס גייסה 160 מיליון דולר, ואילו וריטאס ואינפיניטי הודיעו על סגירת הקרן הראשונה. ואולם כמעט כל ההון שעליו דיווחו מקורו בגיוסים שבוצעו ב-2000, ומעט מאוד ממנו, אם בכלל, בגיוסים מ-2002. במקביל דחו קרנות רבות את גיוסי קרנות ההמשך מ-2002 ל-2003 או 2004. דחיות אלה ישפיעו במישרין על יכולתה של תעשיית ההון סיכון לבצע השקעות חדשות בחברות כבר בחודשים הקרובים.



עם זאת, קיימת לפחות נקודת אור אחת בהתפתחויות של הרבעונים האחרונים. לפי סקר IVC, ברבעון הרביעי של 2001 נרשמה עלייה של 51% בהיקף ההשקעות של גופים זרים בחברות ישראליות, לעומת הרבעון השלישי, והן הסתכמו בכ-296 מיליון דולר. נראה שמגמה זו תימשך גם ברבעון הראשון של 2002, שכן בשלושת הגיוסים הגדולים שנערכו על ידי קיארו, אטריקה ומלנוקס היה חלקם של המשקיעים הזרים גדול.



מתחילת 2001 נסגרו כ-300 חברות
בשבוע שעבר נסגרה חברת הסטארט-אפ הוותיקה קמלוט, שפיתחה תוכנות הגנה לתשתיות מידע ארגוניות, ו-70 עובדיה פוטרו. הידיעות על סגירת החברה, שבשיאה העסיקה 160