חגיגות החריגות

מקומם ומרגיז כבכל שנה, מתפרסם היום דו"ח הוצאות השכר של הגופים הציבוריים בישראל. הפתעות גדולות לא נמצאו בו - לא בגובה המשכורות, לא בהיקף החריגות ולא בחברות (או הרשויות) שחגיגות וחריגות השכר בהן הן החמורות ביותר.



אך היעדר ההפתעות והפיכתה של השחיתות לשגרה, עדיין אינם מאפשרים לקבל בשלוות נפש את שלל המספרים שחושף הדו"ח. בעיקר לא לאור המצב במשק וה"הנחתות" השונות עימן מתמודד לאחרונה האזרח קטן. למשל, בשנת 2000 חרגו 127 גופים בתשלומי שכר, מהם 74 רשויות מקומיות. על רקע העלייה הצפויה בארנונה בערים רבות בארץ, נתוני החריגה בתשלומי השכר מרגיזה במיוחד. שנאמר - הציבור ישלם.



הציבור ישלם גם 32,360 שקל - עלות משכורתו של מנהל אגף חופש המידע באותה עירייה (מה זה בכלל?), ובפריפריה הצמודה ישלם הציבור כ-35 אלף שקל - עלות שכרו של מנהל המחלקה למניעת דלקות. בבני ברק ישלם הציבור כ-25 אלף שקל - עלות שכרו של מנהל מחלקת נטיעות. ואלה הן רק דוגמאות.



כאשר מדובר במצב המשק, קשה שלא להיזכר באיש שעיני רבים נשואות אליו לאחרונה, הרי הוא נגיד בנק ישראל, דוד קליין. אז מה קורה בחצר הפנימית של בנק ישראל? ובכן, החריגות נמשכות ועלות השכר הממוצעת בבנק גדלה ב-2000 ב-6.5%. ממוצע עלות השכר של בכיר בבנק ישראל, ויש רבים כאלה, עמדה על 61,710 שקל בחודש. אבל בבנק ישראל משתלם גם לא להיות בכיר. הספרן מרוויח לא פחות מ-43.7 אלף שקל עם עלות שכר של כ-56,000 שקל; מבקר אחראי מרוויח כ-34,000 שקל ועלות שכרו מגיעה לכ-42,000 שקל.



אל חברת החשמל לא ניתן לבוא בטענות כי תשלומי השכר חורגים. הכל ניתן כשר למהדרין, "על השולחן". חברת החשמל, על השולחן, מבהירה ללא כל ספק כי הגיע הזמן לשנות את החלום היהודי על הבן הרופא או המהנדס. עדיף בן תורן ראשי בתחנת כוח עם עלות שכר של כ-56,000 שקל, או בן מנהל אגף ארגון ואיכות עם עלות שכר של 65,787 שקל. אור לגויים.



אחד הגופים הממשלתיים הזקוקים לאור גדול ובדחיפות הוא כידוע רשות השידור. 80% מתקציב הרשות, המגיע ל-850 מיליון שקל בשנה, מוקדש למשכורות, שיעור שאין כדוגמתו. לא רע להיות עובד ותיק ברשות השידור, בעיקר אם אתה שייך למחלקה הטכנית, שאחד מעובדיה ניצב במקום הראשון בעלות השכר - סך של 56,986 שקל, יותר מהמנכ"ל, כמובן.



עיון בתלושי השכר של עובדי הרשות מעלה כי שעות נוספות הן אחד הגורמים האחראים למשכורות התפוחות, ורק משכורותיהם של אורי פורת ויוסף בראל אינן כוללות שורה מהסוג הזה. אגב, מבנה השכר ברשות מביא לכך שכ-300 עובדים ברשות מקבלים השלמת הכנסה, כשלחלקם שכר העולה על 20 אלף שקל בחודש. את האגרה כבר שילמתם?



שנה קשה עברה על עובדי רשות הנמלים. הם יצאו למאבק ממושך ועקרוני נגד ההפרטה ובסופו של דבר זכו. איך שלא מסתכלים על זה הם זכו. ראשית, המדינה נסוגה מהכוונה להפריט את הנמלים ולפתוח את התחום לתחרות. שנית, לאחר שגרמו הפסדים עצומים למשק, סוכם כי הם יפוצו בתוספת שכר של 7.5%-9.5% ויקבלו בונוס של עד 60 אלף שקל ב-2001. ברשות הנמלים והרכבות עובדים 75 בכירים שעלות שכרם עולה על 50 אלף שקל בחודש. אבל כשנתב מרוויח למעלה מ-47 אלף שקל בחודש, מי צריך להיות בכיר?