עשרות ועדי עובדים במגזר הציבורי שבתו אתמול בבוקר כחלק משביתת ההסתדרות התובעת קליטת מקסימום עובדי קבלן בהעסקה ישירה - בשעה שהגופים שבהם הם מועסקים (רשויות מקומיות, משרדי ממשלה, מערכת הבריאות, מוסדות אקדמיים, נמלים, מוסדות תרבות ואחרים) מעסיקים בעצמם עובדי קבלן רבים.
מבדיקת TheMarker עולה כי הרשויות המקומיות הן ככל הנראה שיאניות בהעסקת עובדי קבלן: 50 אלף מבין כ-100 אלף עובדי הרשויות המקומיות והמועצות האזוריות הם עובדי חברות קבלניות לכוח אדם, עמותות ותאגידים עצמאיים שהקימו הרשויות - כך לפי האחראי על יחסי עבודה במרכז השלטון המקומי, עו"ד דן בן חיים.
לדבריו, תופעה זו של העסקת עובדים חיצוניים, ששכרם נמוך בדרך כלל לכדי מחצית או אף שליש משכרם של העובדים הקבועים, החלה ברשויות המקומיות לפני 20 שנה כשהעיריות והמועצות המקומיות ביקשו להנהיג גמישות ניהולית שתתבטא ביכולתן לגייס, לפטר או להעביר עובד מתפקיד לתפקיד, לפי צורכי הארגון, בלא מעורבות של ועדי העובדים וההסתדרות. בעשור האחרון, אמר בן חיים, גברה תופעת העסקת עובדי הקבלן על רקע המשבר הכלכלי שפקד רבות מהרשויות המקומיות, ובשל תוכניות ההבראה וההתייעלות שכפתה עליהן הממשלה.
"הצורך לחסוך בעלויות שכר ולצמצם את מצבת כוח האדם הקבועה אילצה את הרשויות להיעזר בחברות קבלניות ובחברות לאספקת שירותים", הוא אמר. "במקרים רבים נחתמו הסכמי שכר קיבוציים בין הנהלות הרשויות המקומיות לבין הוועדים וההסתדרות, שמצד אחד קבעו העלאת שכר לעובדים הקבועים ומצד שני הוועדים איפשרו להכניס סעיף קטן להסכם שמתיר להנהלת הרשות לגוון את צורות ההעסקה ולגייס עובדי קבלן". בן חיים מצביע לדוגמה על הסכם שנחתם לפני שנתיים בעיריית ירושלים בין ההנהלה לבין הוועד, המתיר לעירייה להעסיק עובדי קבלן בתחום הניקיון בתוך העיר העתיקה.
בכיר באחת העיריות אמר כי מתוך 100 אלף עובדי העיריות, 20 אלף הם מורים. "אם ננפה את המורים, הרי שהעובדים המועסקים בשלטון המקומי שלא בצורת העסקה ישירה הם 62.5% מכלל העובדים", הוא אמר. לדבריו, התחומים הנפוצים שבהם מועסקים עובדים אלה הם התחום של החזות החיצונית של העיר - ניקיון ופינוי אשפה, גינון וגיזום עצים ושיפוץ כבישים ומדרכות.
"לעומת זאת, מספר עובדי הקבלן המועסקים במקצועות משרדיים הוא זעום. לא כדאי לרשות מקומית לעסוק בעצמה בניקיון ובטיטוא רחובות, למשל", הוא טען. "קבלן הניקיון כבר מביא עמו את הציוד, והרשות חוסכת את הקנייה של הציוד היקר ואת אחסנתו". לדבריו, "ההסתדרות והוועדים נזכרו רק כעת לפתוח במאבק מוצדק לצמצום תופעת ההעסקה של עובדי הקבלן, ולמען העברתם למעמד של עובדים מן המניין, מאחר שבלי שהרגישו בכך הם התחילו לאבד חיילים. הם הבינו שאם ימתינו עוד הם ייוותרו בלי חיילים כדי לנהל מאבקי שכר ושביתות. זה החל להסתמן ברשויות המקומיות, ובשנים האחרונות זה חילחל גם לשירות המדינה".
הוא הוסיף כי העיריות, המועצות המקומיות והמועצות האזוריות אינן רוצות להתעמת עם עובדים הנוקטים שיבושים או עם קבוצות עובדים הדורשות קידום בדרגה או תוספת ייחודית. "לכן, נוח להן להעסיק כמה שיותר עובדים שלא באופן ישיר, אלא באמצעות חברות כוח אדם, עמותות ותאגידים למיניהם".
26% מכלל עובדי רכבת ישראל
גם ברכבת ישראל מועסקים עובדי קבלן רבים באבטחה, בניקיון, בקופות ובדיילות - כ-800 עובדי קבלן המיתוספים ל-2,244 עובדים קבועים, כלומר כ-26% מכלל העובדים (עובדים קבועים ועובדי קבלן גם יחד). בחברת נמלי ישראל יש 15 עובדי קבלן המצטרפים ל-130 עובדים (10%). בנמל אשדוד 250 מתוך 1,300 העובדים הם עובדי קבלן, בנמל חיפה מדובר ב-15 עובדי קבלן מתוך 1,100 עובדים, וברשות שדות התעופה בין 800 ל-1,700 עובדים מתוך 3,000.
בחברת חשמל יש כ-1,000 עובדי קבלן, המיתוספים ל-12,677 עובדים - כלומר, הם מהווים כ-7% מסך העובדים, ובבנק ישראל יש 60 עובדי קבלן, כולל עובדי מטבח, ניקיון וגינון, המצטרפים ל-700 עובדים (7% מכלל העובדים). פנינו גם לשלושת הבנקים הגדולים - לאומי דיסקונט והפועלים - למתן נתונים, אלא שרק דיסקונט סיפק מספר מדויק: 500 עובדי קבלן המצטרפים ל-6,000 עובדים קבועים (7%) ובלאומי ציינו כי מדובר בכמה מאות עובדים בתחום השמירה, הניקיון ותגבור המקצועות הבנקאיים מתוך כ-10,000 עובדים.
אלא שהבדיקה העלתה גם הפתעות חיוביות: בבית החולים איכילוב מועסקים כ-100 עובדי קבלן בתחום הניקיון, המצטרפים ל-6,000 עובדי בית החולים, זאת לאחר שבשנתיים האחרונות החליטה הנהלת בית החולים להוביל מהלך לקליטת עשרות עובדי קבלן רבים כעובדים קבועים בתחום האבטחה, התחבורה והמזון, "מתוך מגמה לשפר את התנאים לעובדים האלה ולהגביר את תחושת השייכות והאכפתיות כלפי תפקידם בבית החולים", לפי בית החולים.
בבית החולים בילינסון יש 300-400 עובדי קבלן מתוך 4,500 עובדי בית החולים (כ-9%), אך בבית החולים מציינים כי "החל ב-2006 בית החולים חתום על אמנה מ-2006 עם ההסתדרות הכללית, שבה הוא מתחייב לקבוע במכרזים המפורסמים על ידו תנאים שיאפשרו פיקוח ואכיפה של זכויות העובדים". מבית החולים שיבא לא נמסר מספר עובדי הקבלן.
באשר לתחום התחבורה, אגד מעסיקה כ-300 עובדים בתחומי הניקיון והאבטחה המצטרפים ל-6,560 עובדים (4% מכלל העובדים), ובדן מועסקים כ-60 עובדי קבלן בתחום הניקיון והאבטחה: 20 בתחום ניקיון האוטובוסים והמשרדים ו-40 עובדי קבלן העוסקים באבטחה, המצטרפים ל-2,400 עובדים (3%). לפי החברה, אסור לה להעסיק מאבטחים מאחר שמדובר באבטחת מקומות ציבוריים, והמדינה מחייבת אותן להעסיק מאבטחים מחברות עם התמתחות בתחום. דן גם מעסיקה טכנאי מחשבים במיקור חוץ, לפי דרישה, בהתאם לפרויקטים שונים וכן לאחזקה שוטפת.
ומה באשר למשרדי הממשלה? לפי מחקר שערך מרכז המידע של הכנסת, כ-20% בממוצע מהמועסקים ב-2007 היו עובדי קבלן בתשעה משרדי ממשלה שנבדקו, כאשר דווקא במשרד הרווחה נמצא שיעור עובדי הקבלן הגבוה ביותר: 22.5%, מהם 115 הם עובדי חברות כוח אדם, 12 הם קבלני שירותים, שני עובדי מיקור חוץ, 261 עובדים לפי חוזה למתן שירות ו-419 עובדי עמותות. למקום השני הגיע משרד החינוך, שם שיעור עובדי הקבלן הגיע ל-18%. ממשרד האוצר לא נמסרו נתונים עדכניים יותר, ובנציבות המדינה ציינו כי הנתונים אינם בידם, אלא בידי החשב הכללי באוצר.
יותר מ-1,200 מעובדי האוניברסיטאות
בשש האוניברסיטאות בישראל - תל אביב, חיפה, טכניון, בר אילן, בן גוריון והעברית - יש יותר מ-1,200 עובדי קבלן. באוניברסיטת תל אביב מועסקים כ-155 עובדי קבלן, כ-100 עובדים במסגרת חברות המספקות שירותי ניקיון וכ-55 עובדים בחברות אבטחה. מהאוניברסיטה נמסר כי העובדים מועסקים בהסכמים המאפשרים שמירה על מקום עבודתם גם אם מתחלפת החברה המספקת את השירות. האוניברסיטה מפקחת על יישום תנאי העסקה באמצעות עוזרת מיוחדת למנכ"ל, המופקדת על הנושא והמשמשת כתובת לפניות העובדים.
האוניברסיטה העברית מעסיקה כ-450 עובדי קבלן בתחום הניקיון והאבטחה: כ-150 מהם הם עובדי ניקיון באמצעות חברות ניקיון וכ-300 מאבטחים העובדים במשרה חלקית באמצעות חברות אבטחה. באוניברסיטת בן גוריון מועסקים 330 עובדי קבלן: 250 מהם מועסקים בניקיון, 50 בגינון ו-30 עובדי אבטחה. באוניברסיטת חיפה עובדים כ-190 עובדי קבלן: כ-100 מהם הם עובדי ניקיון, 80 אנשי אבטחה ו-10 עובדים בגינון. אוניברסיטת בר אילן מעסיקה כ-50 עובדי קבלן בתחום השמירה ובתחום הניקיון היא מעסיקה עובדים שאינם קבועים בחוזה על פי מ"ר, ולא לפי מספר עובדים.
מאוניברסיטת בר אילן נמסר כי היא מקפידה להוסיף במכרזים לבחירת חברות הקבלן תנאים מפורשים בנוגע לשכרם ותנאי השכר של עובדיה, וכי היא מקפידה לבדוק כי שכר העובדים לא יהיה נמוך משכר המינימום ושכל התנאים ישולמו על פי חוק.
הטכניון מעסיק שלושה קבלני ניקיון וקבלן שמירה אחד, אך לא נמסר מידע לגבי מספר העובדים המועסקים דרכם. מהטכניון נמסר כי הוקם מנגנון מיוחד להגנה על זכויות העובדים, ולצורך זה שכר הטכניון את שירותיו של משרד עורכי דין, המפקח ומוודא שזכויות עובדי הקבלן נשמרות על פי חוק.
מוועד ראשי האוניברסיטאות נמסר כי "הנהלות האוניברסיטאות פועלות באופן מעשי להבטחת העסקתם ההוגנת של העובדים. מדובר בקבוצה של עובדים שהיא חשובה לכולנו וחשוב שיקבלו את כל הזכויות המגיעות להם בכל מוסד בישראל. בניגוד למוסדות אחרים, האוניברסיטאות הן מהמוסדות הציבוריים הראשונים המגבשים, בימים אלה ממש, אמנה למודל העסקה אחיד שבו הן מתחייבות לדאוג לתנאי העסקה הוגנים כולל שכר, תנאים סוציאליים ופנסיה ולאכיפתם. חלק מהאוניברסיטאות כבר יישמו מודלים כגון אלה בפועל".
21 מכללות ציבוריות בישראל המתוקצבות על ידי המדינה, שעל פי הערכות מעסיקות כ-400 עובדי קבלן, מתוך אלפי עובדים. במסלול האקדמי המכללה למינהל, מכללה שאינה מתוקצבת על ידי המדינה, מועסקים כ-58 עובדי קבלן - כ-50 עובדי ניקיון ושמונה עובדי שמירה, באמצעות ספקים חיצוניים. זאת, מתוך 1,400 עובדי סגל אקדמי ומינהלי.
מהמכללה נמסר כי "במסגרת ההסכם מול חברות השמירה והניקיון אנו מקפידים לכלול תנאים הדורשים את העסקת העובדים בתנאים הוגנים בהתאם להסכם הענפי, ומצמידים את ההסכם לעליית שכר המינימום. אנו מקפידים לבחור ספק שמעניק לעובדיו תנאים סוציאליים על פי חוק, ואף מבקשים מהמעסיקים אישורים והצהרות, המהווים אסמכתא לכך. במכרז הקרוב, בכוונת המסלול האקדמי לדרוש מספקיו כי השכר המינימלי שישולם לעובדי הקבלן יהיה גבוה משכר המינימום". המרכז הבינתחומי הרצליה מסר כי הוא מעסיק מפעם לפעם עובדים בתחום הגינון, הניקיון והשמירה, לפי הצורך.
לפחות 15 אלף בחינוך הציבורי
גם במערכת החינוך הציבורית מועסקים עובדי קבלן - אבל בשיעור נמוך. רוב עובדי ההוראה במערכת החינוך מועסקים על ידי משרד החינוך או על ידי הרשויות המקומיות - הגננות, הסייעות והמורים בבתי הספר היסודיים והתיכוניים.
מתוך כ-130 אלף עובדי הוראה במערכת החינוך הציבורית, על פי הערכות, כ-10-15 אלף מורים מועסקים על ידי גוף חיצוני שאינו משרד החינוך או הרשויות המקומיות (8%-11% מעובדי ההוראה). מדובר במורים המועסקים בתוכניות שמפעיל משרד החינוך, או על ידי חברות בנות של רשויות מקומיות. כך, משרד החינוך מפעיל את תוכנית היל"ה - מסגרת לימודים לנוער בסיכון שנשר ממערכת החינוך. התוכנית מופעלת בכ-160 מרכזים ברחבי המדינה ומועסקים בה כ-1,700 מורים, אך הם מועסקים על ידי החברה למתנ"סים המפעילה את הפרויקט עבור משרד החינוך.
בפריפריה פועלות תוכניות של קרן קר"ב - קרן פרטית שמפעילה שיעורי העשרה לאחר יום הלימודים ופעילותה ממומנת על ידי ההורים, הרשויות המקומיות ועל ידה. בקרן כ-4,000 עובדי הוראה המועסקים על ידי חברת מרמנת. המורים בשתי התוכניות האלה התאגדו באמצעות ארגון כוח לעובדים כדי לנהל משא ומתן על שיפור תנאי העסקתם. כיום המורים בתוכניות מועסקים לפי שעה, ולא מקבלים שכר במהלך החופשות.
בנוסף, אלפי מורים נוספים מועסקים בתוכניות חינוכיות ובבתי ספר המופעלים על ידי חברות בת ברשויות מקומיות, ולא על ידי משרד החינוך. בבתי הספר מועסקים מאבטחים באמצעות חברות קבלן. הרשויות המקומיות מעסיקות כ-4,300 מאבטחים באמצעות חברות שמירה חיצוניות, והמימון להעסקתם ניתן על ידי המשרד לביטחון פנים. הנתונים לא כוללים את עובדי הקבלן המועסקים על ידי הרשתות אורט ועמל.
ברשת נעמ"ת של ההסתדרות הכללית, המפעילה בין היתר מעונות יום המסובסדים על ידי המדינה, מתנגדים באופן נחרץ להעסקת עובדי קבלן. עם זאת, מבדיקה שביצעה נעמ"ת עלה כי כ-10 עובדי קבלן העוסקים בניקיון מועסקים בשבעת בתי הספר של הרשת. זאת, מתוך כ-4,500 עובדים בארגון. במעונות של נעמת לא מועסקים עובדי קבלן כלל, וכך גם במטה. יו"ר נעמ"ת, טליה לבני, נתנה הוראה לא להעסיק עובדים באמצעות חברת קבלן והעובדים בבתי הספר יעברו למתכונת העסקה ישירה.
לפי הערכות, מועסקים פחות מ-20 עובדי הקבלן ברשת המעונות ומוסדות החינוך של ויצ"ו, בעיקר כשומרים בכפרי הנוער.
מבית החולים שיבא-תל השומר, מהבורסה לניירות ערך, מקק"ל ומהסוכנות היהודית שאליהם פנינו לא נמסרו נתונים על מספר עובדי הקבלן עד למועד פרסום הידיעה.