האם מסוכן כיום ללדת פג במדינת ישראל? האמת העגומה היא שכנראה שכן, והמצב רק מחריף: באפריל השנה פירסם האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה (רפואת היילוד) דו"ח מדאיג לפיו ב-2009 חלה עלייה של 21% בתמותת פגים בישראל לעומת השנה הקודמת (303 פגים שמתו ב-2009 לעומת 250 ב-2008) - היפוך מגמה מדאיג לעומת השנים שקדמו, שבהן חלה ירידה הדרגתית בתמותת הפגים.
במרץ השנה מסר יו"ר איגוד רופאי הפגיות בישראל, פרופ' שאול דולברג מבית החולים איכילוב, כי תמותת הפגים הקטנים בישראל גבוהה פי שניים בהשוואה למערב. הבעיה לא מסתכמת רק במקרי מוות: שיעור ההידבקות בזיהומים בפגיות גבוה בישראל בכ-50% מהמקובל במדינות המערב. "זה לא נגמר בזה", אומר דולברג: "על כל פג שמת, חמישה-עשרה פגים סובלים מבעיות של חירשות, בעיות ראייה ובעיות של שיתוק מוחין, מצוקות שילוו אותם לאורך כל חייהם והנובעות, בין השאר, מרמת היכולת שלנו לטפל בתינוקות האלה".
המחוקק הישראלי דווקא לא מתעלם מבעיית הפגיות בישראל. כבר ב-1995 הוחלט להעניק תשלום גבוה במיוחד לבית החולים עבור כל פג, שעלות הטיפול בו גבוהה אלפי מונים מהטיפול בתינוק "רגיל" שמשתחרר מבית החולים לאחר יומיים. בשנים האחרונות הוקפץ התעריף עבור פג (כל תינוק שמשקל הלידה שלו נמוך מ-1.750 ק"ג) ועומד החל מ-2009 על כ-170 אלף שקל - פי 15 מהתשלום עבור תינוק רגיל (11,200 שקל). בחישוב מהיר של מכפלת הסכום במספר הפגים, מעביר הביטוח הלאומי במסגרת התעריף החדש מדי שנה 425 מיליון שקל לבתי החולים עבור טיפול בפגים - האזרחים החלשים ביותר בחברה הישראלית.
אלא שהכסף אינו מגיע ליעדו המוצהר, מסיבה פשוטה ביותר: מדובר בכסף שאינו "צבוע", כלומר אין כל תקנה או סעיף בחוק שמחייבים את בתי החולים לנתב את הכסף לשדרוג הפגיות מבחינת כוח אדם, ציוד ומיטות - ובהיעדר אכיפה מצד משרד הבריאות, מנהלי בתי החולים משתמשים בכסף כראות עיניהם, גם למטרות שאין להן שום קשר לפגים.
"בשם הגמישות הניהולית, מנהל מרכז רפואי רשאי להחליט לאן הוא מקצה את הכסף, ואם יש לו למשל יחידה חדשה אטרקטיבית כמו צנתורים או רדיולוגיה - שם הכסף מושקע, ולא בפגיות", אומר ד"ר שמואל צנגן, מנהל המחלקה לטיפול בפגים בבית חולים ברזילי.
צנגן מוסיף שבאופן אירוני, מצד אחד הסכומים הגבוהים עבור כל פג לא מופנים לרווחת הפגים, ומצד שני הם גורמים למנהלי בתי החולים להילחם על כל פג, ולאו דווקא משיקולים ענייניים.
"סכום הכסף הזה אטרקטיבי מאוד עבור מנהלי בתי החולים. אם לפני 1995 עוד היה אפשר לווסת פגים בין הפגיות, הרי שעכשיו מנהלי בתי החולים מקשים מאוד ודורשים לאשפז את הפגים גם כשהפגיות מלאות. אם קודם עוד ניתן היה לשלוח יולדות ממרכז הארץ לפריפריה ולהיפך, עכשיו זה נעשה רק במצבי קיצון, והצפיפות גדלה והולכת והיא כרוכה בירידה באיכות הטיפול. זה כמו סוס שמעמיסים עליו עוד ועוד ועוד - ובסוף הוא נופל".
מספר הלידות גדל, מספר המיטות לא משתנה
ההידרדרות במצבם הרפואי של הפגים בישראל לא מתרחשת בחלל ריק, אלא קשורה קשר ישיר למחסור בתקציבים: "במשך 30 השנים האחרונות הילודה בישראל הוכפלה והיא עומדת כיום על יותר מ-160 אלף תינוקות מדי שנה, ש-2% מהם פגים קטנים במיוחד - מתחת ל-1.750 ק"ג, שבגינם מקבלים בתי החולים את התשלום הגבוה. למרות הכפלת הילודה לא היתה אפילו העלאה מזערית של שיעורי המיטות הנגזרים כתוצאה מכך, לא רופאים, לא אחיות ולא ציוד רפואי. אנחנו על סף קריסה", אומר צנגן.
והחסכים עצומים: על פי דו"ח של מינהל הרפואה במשרד הבריאות שהוגש על ידי ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו) לוועדה לביקורת המדינה לקראת דיון שיתקיים היום במצב הפגיות, יש צורך מיידי בתוספת של לא פחות מ-173 תקני רופאים, 800 תקני אחיות ו-240 מיטות טיפול נמרץ לפגים - כדי להפחית את ממדי התחלואה והתמותה בפגיות.
מדובר במספרים כמעט דימיוניים לעומת המצב הקיים היום, שבו רק חמישה רופאים מתמחים ברפואת יילודים (נאונטולוגיה) וכ-40 רופאים ותיקים עומדים לפרוש לגמלאות בעשור הקרוב. גם באחיות קיים מחסור חריף בישראל. לשם השוואה, בארה"ב ובמערב אירופה מועסקים פי שלושה יותר אנשי צוות רפואיים בפגיות. ובנוסף לכל זאת, החלטת הממשלה מ-2010 לתוספת של 80 מיטות פגים בליווי תוספת רופאים ואחיות התקיימה באופן חלקי בלבד - והתקנים לא הגיעו ליעדם.
צנגן מאמין שתוספת תקציבים בכל זאת עשויה לשפר גם את מצבת כוח האדם: "אנחנו מאמינים שעל ידי תוספת תקנים ותמריצים נקלוט רופאים נוספים כי המקצוע הזה מרתק ומאד מספק, אבל כיום יש בו מקדם שחיקה גבוה ביותר בשל העומס הרב המוטל על כל רופא".
היום יתקיים דיון מיוחד בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת בנושא הכשלים ביישום החלטות הממשלה ובהעברת הכספים לפגיות. לדברי ח"כ לוי-אבקסיס, יו"ר הפורום למען הפגים בישראל ויוזמת הדיון, "מדובר בכשל חמור של מערכת הבריאות בפיקוח, בקרה ושמירה על כללי מינהל תקין של בתי החולים במדינה".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "המשרד ריענן לאחרונה תקנון הפגיות בהקשר של כמות רופאים ואחיות. תקנון זה נועד לאפשר כוח אדם לטובת טיפול איכותי בפגיות. במקביל, נוספו תקנים לכלל המערכת, תוך התאמת תעריף היולדת והפג בתיאום עם האוצר וביטוח לאומי. משרד הבריאות מתכנן לדרוש מכל בית חולים לעמוד בדרישות התקנים ולהקדיש את כלל המשאבים לאשפוז הפג. "צביעה" מלאה וייחודית של התמורה היא מורכבת לביצוע, מכיוון שההוצאות מחולקות על פני מחלקות רבות העוסקות בטיפול בפג: חדר לידה, יילודים, פגים, מיון יולדות וכדומה. עם זאת המשרד יבדוק גם אפשרות זו".