פרקליטות המדינה הגישה לבית הדין הארצי לעבודה ערעור על החלטת שופטת ביה"ד האזורי בחיפה, עדנה קוטן, לזמן את נציב שירות המדינה שמואל הולנדר לתת עדות בפרשת השעייתו של מנהל מחוז חיפה באגף שומת המקרקעין, שמואל שחר.
שחר הגיש תביעה נגד הנציב בדרישה לבטל את החלטתו של הולנדר להשעותו מעבודתו בגין ביצוע עבודות פרטיות של עריכת שומות עבור המוסד לביטוח לאומי בסך כולל של 2.3 מיליון שקל ובניגוד להסכם הקיבוצי.
במסגרת תביעה זו הגישה המדינה תצהיר מטעמו של הממונה על התביעה והמשמעת בנציבות שירות המדינה. אולם, שחר - המיוצג ע"י עו"ד חיים שטנגר - ביקש לזמן כעד את נציב שירות המדינה, שמואל הולנדר.
הפרקליטות התנגדה לזימון זה בטענה כי לשם הפעלת ביקורת שיפוטית על החלטה של נציב שירות המדינה אין צורך בזימונו של בעל הסמכות, אלא על ביהמ"ש לבחון נוכח נסיבות המקרה את סבירות ההחלטה.
השופטת דחתה את גישת הפרקליטות והחליטה כי על הנציב להתייצב בעצמו, וזאת מכמה טעמים. הראשון הוא כי שחר הציג להולנדר טיעונים מפורטים בנושא השעייתו וזה האחרון לא התייחס לכולם, ולפיכך לא ניתן לקבוע אם הוא שקל טיעונים אלה לפני שקיבל את החלטתו להשעות את שחר.
הטעם הנוסף הוא שמן הראוי שבפני ביהמ"ש תיפרש מירב המסכת הראייתית, לרבות התייחסות הנציב לטיעונים שהעלה שחר כנגד השעייתו.
כבר בפתח הערעור מציינת הפרקליטות, באמצעות עו"ד נורית אלשטיין, מנהלת המחלקה לסכסוכי עבודה בפרקליטות המדינה, כי המדינה מצאה לנכון להגיש את הערעור מן הטעם שבהחלטת ביה"ד יש "סטייה של ממש מן ההלכות הפסוקות בדבר ביקורת שיפוטית על החלטה מינהלית".
לגופם של דברים מציינת הפרקליטות כי ביה"ד נתפס לטעות בהחלטתו שלפיה החלטה מינהלית חייבת לכלול התייחסות מפורטת למכלול הטענות המועלות על ידי בעל הדבר שבעניינו ניתנה ההחלטה, ולא כך הם פני הדברים.
"החלטות מינהליות בדרך כלל, והחלטה מינהלית בדבר השעייה בפרט, אינן פסק דין ולכן אין לבחון אותן לפי אמות המידה שמציב בית הדין", טוענת הפרקליטות.
עוד טוענת הפרקליטות כי מהחלטתו של הולנדר עולה במפורש מהו החומר שעמד בפניו כשקיבל את החלטתו - חומר החקירה מצד אחד וטיעוניו של שחר מהצד שכנגד. בהחלטה, כך נטען, פירש הנציב את השיקולים ששקל בטרם קיבל אותה.
מעבר לכך טוענת הפרקליטות, ואולי זהו הטיעון המרכזי בבקשתה, כי בית הדין טעה באשר לדרך הפעלת הביקורת השיפוטית על החלטתו של הולנדר. לטענת הפרקליטות, אין ביהמ"ש הבוחן החלטה מינהלית כלשהי שם את שיקול דעתו תחת שיקול דעתה של הרשות אלא אם כן מצא שאותה החלטה התקבלה שלא משיקולים נכונים ובחוסר סבירות קיצוני.
לאור זאת טוענת הפרקליטות כי עדותו של הנציב גופא אינה חיונית וכלל אינה רלוונטית בנסיבות העניין, שכן החלטתו של הולנדר על כל נסיבותיה עומדת בפני ביהמ"ש וכל שעל ביהמ"ש לקבוע הוא אם החלטה זו סבירה.
"בזמנו את נציב שירות המדינה, בית הדין קמא מזמין את הנציב ל'מקצה שיפורים' כדי שיסביר את התייחסותו האישית לכל טענה וטענה שהעלה שחר במסגרת טיעוניו כנגד השעייתו", מציינת הפרקליטות. לטענתה, הנציב מלכתחילה לא היה צריך להתייחס לכל טענה שהעלה שחר והתייחסותו האישית כעת אינה נחוצה לצורך קיום הביקורת השיפוטית על ההחלטה.
הפרקליטות מוסיפה כי הכלל שאין כל הכרח שהגורם המחליט ייתן תצהיר וייחקר על החלטתה של רשות מינהלית, נובע מההכרה שדרך פעולתה של הרשות בבואה לקבל החלטה במקרה קונקרטי אינה נחלתו של בעל הסמכות הרשמי אשר נעזר בדרך כלל בעובדים נוספים המבצעים עבורו מטלות שונות, אחרת לא יכול היה לבצע את תפקידו.
לפיכך, יש לזמן בעל סמכות מינהלית רק במקום שהתובע מבסס טענה ולפיה יש למקבל ההחלטה נגיעה אישית לעניין אשר פוסלת אותו מלתת החלטה, או כאשר נטענות טענות של מהימנות לגבי מקבל ההחלטה - דבר שלא קרה במקרה זה.
כאמור, הפרקליטות מבקשת ברשות הערעור כי בית הדין הארצי יבטל את ההחלטה לזמן את הולנדר לעדות בעניינו של שחר.
פרקליטות המדינה מערערת על זימונו של הולנדר לעדות בדיון על השעיית מנהל מחוז חיפה באגף שומת המקרקעין
אמיר הלמר
24.2.2002 / 14:21