שלמה אליהו דורש כינוסה של אסיפת מניות בפניקס לצורך אישור המיזוג עם הדר

הבקשה של חברת הפניקס למיזוג פעילות הביטוח שלה עם החברה הבת שלה הדר ממשיכה להכות גלים. היום הצטרף, כצפוי, מתנגד נוסף לאישורה: שלמה אליהו המחזיק כיום ב-38% ממניות הפניקס.



אליהו, באמצעות עו"ד רם כספי ויאיר כספי, פנה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בדרישה לחייב את הפניקס לכנס אסיפת בעלי מניות ולקבל ברוב הנדרש לפי הדין - 75% - את הצעת המיזוג עם חברת הדר, וזאת כתנאי מקדים לאישור המיזוג ע"י ביהמ"ש. ראוי לציין כי הפניקס, באמצעות באי כוחה עוה"ד פיני רובין, לא ביקשו לכנס גם את אסיפת בעלי המניות בחברה ואף ביקשו מביהמ"ש שלא להורות על כינוסה של אסיפה שכזו.



הפניקס הגישה, יום לפני תום השנה האזרחית, בקשה למיזוג והודיעה כי ההצעה תאושר רק באסיפת בעלי המניות של הדר אשר מקצה מניות נוספות במסגרתו לחברת הפניקס. מהלך הארגון מחדש נעשה במקביל למו"מ שמתקיים בין קבוצת חכמי למכירת אחזקותיה בפעילות הביטוח של הפניקס ליעקב שחר וישראל קז לפי שווי חברה מוערך של כ-500 מיליון דולר.



בעבר נוהל מו"מ בין שחר וקז לבין בעל מניות המיעוט שלמה אליהו למכירת חלקו של האחרון בפניקס לפי שווי של 400 מיליון דולר לחברה (ללא פרמיית שליטה), אך מו"מ זה נפסק.



בבקשה שהגיש אליהו היום הוא טוען כי כינוסה של אסיפת בעלי מניות בהפניקס נדרשת ממספר טעמים. לדבריו, שינוי המבנה המוצע על ידי הפניקס בפיצול עסקי החברה יהפוך את הפניקס לחברת השקעות גרידא שתחזיק את מניות הדר והחברה הבת עטרה בלבד.



מהלך שכזה ירוקן למעשה את הפניקס מכל פעילות ריאלית ויגרום לה להיסחר בדיסקאונט של 13%-15% ממחירה.



עוד טוען אליהו כי שינוי המבנה בהפניקס אינו מעבר מפעילות פלונית לאלמונית, אלא מדובר בשינוי פעילות טוטאלי ויסודי מעיסוק של תאגיד ביטוחי בעל מוניטין הנתון לפיקוח ובקרה רגולטוריים לחברת השקעות ריקה ללא פעילות ריאלית אשר עתידה לוט בערפל עבורו כבעל מניות מיעוט בה.



לעניין זה טוען אליהו כי לא ניתן לעשות שינוי כה דרמטי בחברה בלא לשמוע כלל את דעתו לעניין המהלך. "למה הדבר דומה? למקרה שבבוקר יום בהיר בעל מניות מהותי (בהיקף של 40% בהון ההצבעה) בבנק הפועלים, למד מקריאה בעיתונים כי הוא אינו משקיע עוד בתאגיד בנקאי אלא בחברת אחזקות גרידא אשר תחומי פעילותה עלומים", אומר אליהו.



אליהו מציין כי במקרה שלו אין מדובר במשקיע קטן וכי שווי אחזקותיו בפניקס נכון להיום הוא כ-140 מיליון דולר ואילו שווי אחזקותיו הריאלי בחברה הוערך לאחרונה לצורך מכירת האחזקות בכ-200 מיליון דולר.



"כלום ייתכן שבעל מניות, כאליהו אחזקות, המחזיק בהשקעה כספית של מאות מיליוני דולרים ימצא עצמו לפתע במסגרת השקעה בחברה בעלת אופי שונה בתכלית אשר כלל לא בחר בה ולא היה משקיע בה מלכתחילה וזאת בלא שתינתן לו הזכות להשמיע דעתו בעניין?", שואל אליהו.



בנקודה זו מסתמך אליהו על פסיקתו של נשיא ביהמ"ש המחוזי אורי גורן בעניין בנק כרמל. בפסיקה זו נקבע כי הפיכת בנק לחברת אחזקות היא שינוי מהותי ביותר ובמקרה שכזה יש להגן על בעלי המניות המיעוט המתנגדים לשינוי. יש לציין כי הנשיא גורן הוא זה שיושב גם בתיק הנוכחי.



עוד טוען אליהו כי בתוכנית יש פגיעה בזכויות המוקנות שלו כבעל מניות בחברה בהיקף המקנה לו את היכולת למנוע קבלת החלטות מיוחדות שלשם קבלתן יש צורך ברוב מיוחס של 75%. לטענתו שינוי המבנה ימנע ממנו להשפיע על שינוי מטרות החברה, הגדלת הונה הרשום לשם הקצאת ניירות ערך, מיזוגים עם תאגידים אחרים ועוד.



בנוסף טוען אליהו כי לקבוצת חכמי, בעלת השליטה בהפניקס, יש "עניין אישי" ביצירת "כביש עוקף אסיפה כללית" של הפניקס, שכן על ידי העברת הפעילות הריאלית שלה לחברות הבנות יימנע מאליהו להשתמש בזכות הווטו שלו בנושאים מהותיים. התוצאה של אותו מיזוג, לטענתו, היא מניעת זכויותיו בחברה והגברת כוח השליטה של קבוצת חכמי בפניקס, ומכוןח שליטתם זו - גם בחברת הדר.



"בעלי השליטה בהפניקס 'נפטרים' למעשה מאליהו אחזקות כבעלת מניות מיעוט ב'היקף משמעותי' בכל הקשור לפעילות הריאלית של הפניקס בתחומי הביטוח, ובמקביל מבססים 'שלטון ללא מיצרים' בחברה הבת הדר אשר בה תרוכז כל הפעילות הריאלית", טוען אליהו בבקשתו.



אליהו מוסיף עוד כי קיימת חובה על הפניקס לכנס אסיפה כללית לאישור תוכנית שינוי המבנה וזאת לאור האינטרסים השונים בין בעלי השליטה בפניקס לבין קבוצת אליהו בעלי מניות המיעוט.



השוני באינטרסים, טוען אליהו, נוגע לעובדה כי באמצעות תוכנית זו מגבירה קבוצת חכמי את שליטתה בפעילות הביטוחית הריאלית של החברה העוברת כאמור להדר. אליהו טוען כי עפ"י החוק, במקרה של אינטרסים נוגדים יש לקיים אסיפות נפרדות של בעלי האינטרסים בחברה.



בקשתו של אליהו לכינוס האסיפות המתאימות בהפניקס מצטרפת לבקשה נוספת שהוגשה ע"י קבוצת אלישרא, באמצעות עו"ד חנן מלצר, שטענה כי עקב שינוי המבנה קיימת אי בהירות ביכולתה של הפניקס לשלם לה סך של 68 מיליון דולר נזקים שנגרמו לקבוצה עקב שריפה במפעל הסוללות שלה ואשר הפניקס מחויבת לשלם לה מכוח הסכם ביטוחי ביניהן.



יש לזכור כי גם המפקחת על הביטוח ביקשה בתחילה לעכב את המיזוג עד לבדיקתו על ידה, אך לאחרונה הגיעה להסכמה עם נציגי הפניקס כך שמשכה את התנגדותה בטענה כי אינה מוצאת לכך עוד טעם.



נשיא ביהמ"ש המחוזי גורן קבע את הדיון בכל העניינים הקשורים למיזוג ל-27 לפברואר.