אורן גמפל, לשעבר סמנכ"ל טכנולוגיות וממייסדי הסטארט אפ אובליקור, הגיש תביעה בבית הדין לעבודה בתל אביב ובה הוא דורש מהחברה, מחברה האם וממנכ"ל החברה ארז הנדלמן לשלם לו כחצי מיליון שקל וכן להחזיר לו מניות שנלקחו ממנו, לטענתו, שלא כדין.
התובע, באמצעות עו"ד איריס ורדי ממשרד עוה"ד נעמי אסיא ושות', טוען כי פיטוריו נעשו בחוסר תום לב ושלא כדין, למטרת הרחקתו מהחברה ולשם גזילת מניותיו.
התובע טוען כי באוקטובר 1999 פנה אליו הנדלמן והציע לו להצטרף אליו בהקמת החברה. עם הקמת החברות הוקצו לגמפל כמיליון מניות, אשר היוו, לפני הצטרפותם של משקיעים נוספים לחברה האם, כ-22.5% מהון המניות של החברה האם, ולהנדלמן הוקצו מניות אשר היוו כ-77.5% מהון מניותיה. גמפל והנדלמן מונו לדירקטורים בחברות, יחד עם נציג אחד של המשקיעים שהצטרפו לחברת האם.
גמפל החל למלא את תפקיד סמנכ"ל הטכנולוגיות בחברה מינואר 2000, בעוד הנדלמן מונה למנכ"ל בה. בנוסף להסכם ההעסקה, חתם גמפל גם על הסכם לרכישה חוזרת של המניות אשר הקנה לחברה האם זכות לרכוש ממנו בחזרה את המניות או חלקן, בנסיבות מסוימות, בהן במקרה בו יפוטר בשל קיומה של "סיבה מוצדקת".
הגדרת המונח "סיבה מוצדקת" בהסכם הרכישה קובעת, כי סיבה כזו תתקיים, בין השאר, כאשר המחזיק יעשה מעשה בלתי הגון בקשר לתפקידו כעובד; יורשע בעבירה פלילית; יתנהג בהתנהגות בלתי הולמת באופן חמור, אשר השפעתה על החברה מהותית; יפר חובת אמון או חובת זהירות שלו כלפי החברה.
בינואר 2001 הודיע מנכ"ל החברה לתובע כי דירקטוריון החברה החליט להפחית את שכרו ב-40%. התובע טוען כי לא זומן לשום ישיבת דירקטוריון בנושא, ולא הוצג לו מעולם פרוטוקול המעיד על קבלת ההחלטה הנטענת על ידי הדירקטוריון. חודש אחר כך הודיע לו מנכ"ל החברה על החלטת הדירקטוריון להפסיק את עבודתו בחברה.
בסוף מארס 2001 זומן התובע לפגישה עם מנכ"ל החברה ועו"ד החברה, גיל ברנדס, אשר הציעו לו, לטענתו, לוותר על שני שלישים מהמניות שהיו כפופות עדיין לזכות לרכישה חוזרת ולאפשר לחברה האם לרוכשן חזרה ממנו.
התובע דחה את ההצעה. שבועיים אחר כך קיבל התובע הודעת פיטורים בכתב בה צוין שפיטוריו נעשים מסיבה מוצדקת, וכי הוחלט לממש במלואה את הזכות לרכישה חוזרת, ולקזז מהתמורה כספים המגיעים לו מהחברה. התובע טוען כי נותר עם 270,186 מניות בלבד (מתוך כמיליון המניות שהוקצו לו עם הצטרפותו), וכל יתר המניות נרכשו על ידי החברה האם ללא כל תמורה.
עוד טוען התובע כי לאחר שהוציא לחברות מכתב התראה הגישו אלה בארה"ב תביעה נגדו ובה הן מבקשות לקבל סעד הצהרתי ולפיו פיטוריו מסיבה "מוצדקת" נעשו כדין. גמפל טוען כי בכך מימשו הנתבעים איומים שהושמעו על ידיהם כלפיו בעבר כי "יגררו אותו לדיון משפטי יקר וממושך אשר אין בידו את האמצעים להתגונן בפניו".
התובע טוען כי הנתבעים לא נקטו בהליכים שהיו מחויבים לנקוט בהם ולא ביצעו את הפעולות הנדרשות על מנת לפטרו, ולכן חייבים לשלם לו שכר, לרבות תנאים נלווים והפרשות לפוליסת הביטוח, ולרבות ימי חופשה שנתית, דמי הבראה וכל תשלום אחר עקב קיומם של יחסי עובד ומעביד.
עד טוען התובע כי הזכות לרכישה חוזרת מומשה על ידי החברה האם שלא כדין, שכן לא התקיימה הסיבה המוצדקת, אשר בהיעדרה לא זכאית הייתה החברה לממש את הזכות לרכישה חוזרת, ולפיכך דורש התובע להשיב לידיו את המניות שנלקחו ממנו ללא כל תמורה.
טרם הוגש כתב הגנה.(עב 2119/02)
אחד ממייסדי הסטארט אפ אובליקור תובע מהחברה כחצי מיליון שקל
עינב בן יהודה
24.2.2002 / 18:16