וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

לשכת עורכי הדין - מונופוליסטית מדי?

הילה רז

13.11.2011 / 10:39

על רקע הנתונים על כישלונם של למעלה ממחצית הניגשים לבחינות לשכת עורכי הדין, מתעוררות שאלות לגבי המונופול שיש ללשכה על כל תחום ההכשרה של עורכי הדין בישראל

בכל שנה מתחילים עשרות אלפי אנשים בישראל התמחות במגוון תחומי עיסוק: שמאי מקרקעין, רואי חשבון, רופאים, אדריכלים, מורים לנהיגה ועורכי דין - כולם נדרשים כתנאי לעיסוק במקצועם להשלים תקופת התמחות, לעבור בהצלחה מבחני רישוי ולהיות נתונים למרות אתית ומשמעתית של גוף מפקח.

מבין הגופים המפקחים והמסדירים עיסוק מקצועי, לשכת עורכי הדין היא הגוף היחיד שמפעיל סמכויות כה נרחבות על החברים בו, באופן אוטונומי לגמרי וללא מעורבות מצד משרד ממשלתי.

לשכת עורכי הדין היא מונופול רב זרועות - היא מפקחת על עבודת המתמחים, עורכת את מבחני ההסמכה למקצוע, אחראית על הקבלה והרישוי של עורכי הדין, דנה בבעיות אתיות שלהם ואף מעמידה אותם לדין משמעתי.

זאת בעוד שבמקצועות אחרים כמו רפואה, ראיית חשבון, אדריכלות והוראת נהיגה, מי שמפעיל רבות מסמכויות אלה הוא המשרד הממשלתי הרלוונטי - משרד הבריאות, משרד המשפטים, משרד התמ"ת, משרד התחבורה, או זרוע ממשלתית השייכת לאחד מהם.

לשכת עורכי הדין נוסדה בהתאם לחוק לשכת עורכי הדין שנחקק ב-1961. בדברי ההסבר לחוק נכתב כי "זה שנים תובע ציבור עורכי הדין שענייני מקצועו יתנהלו על ידי מוסד אוטונומי נבחר על ידי חברי המקצוע עצמם. חוק זה בא להיענות לתביעה זו".

הסיבות ההיסטוריות לכוח הרב שקיבלה לשכת עורכי הדין עם כינון החוק נוגעות לגילה הצעיר של מדינת ישראל, שבמועד חקיקת החוק חגגה את שנתה ה-13.

באותם ימים בנתה ישראל את התשתית המשפטית העצמאית שלה מול הפקודות המנדטוריות שהותירו הבריטים. קברניטי המדינה סברו אז שיש למסור לעורכי הדין את ניהול ענייניהם המקצועיים, להותיר את הבקרה והפיקוח בידי משרד המשפטים ולהכפיף את הלשכה לביקורת מבקר המדינה.

גילדה שדואגת לאינטרסים שלה

החוק המקורי, שעבר כ-35 תיקונים במהלך השנים, קבע כי תקופת ההתמחות תהיה שנתיים וחצי וכי עורך דין יוכל לאמן מתמחים רק לאחר שצבר ותק של שבע שנים. כיום אורכת ההתמחות שנה, וכדי להעסיק מתמחים די בחמש שנות ניסיון. בנוסף, הפיקוח והבקרה של משרד המשפטים על הלשכה פחתו עם השנים וכיום כמעט שאינם קיימים.

הטענה המרכזית המושמעת כיום נגד הלשכה היא כי נהפכה לגילדה שדואגת לאינטרסים שלה בלבד ומנותקת מעורכי הדין ומהציבור, ומובלת על ידי אנשים שעיקר מעייניהם בשאיפות פוליטיות.

באחרונה הגיעו המאבקים הפוליטיים לשיא - עם היבחרו של עו"ד דורון ברזילי לראשות הלשכה ובעקבות הבחירות לוועד המרכזי ולמועצה הארצית בלשכה - עד ששר המשפטים, יעקב נאמן, מצא לנכון לחרוג ממנהגו ולהתבטא בנושא.

בטקס פתיחת שנת המשפט לפני כחודשיים אמר נאמן כי הוא מקבל פניות רבות הקוראות להעביר את הטיפול בעורכי הדין למשרד המשפטים ולהפוך את לשכת עורכי הדין לוולונטרית, כפי שעושים, לדוגמה, רואי החשבון.

נאמן אמר כי "אם הוויכוחים והשסעים בתוך הלשכה יימשכו, תוך חודש אשקול את האפשרות אם נכון שמשרד המשפטים יתערב בניהול ענייני הלשכה".

כיום, עם שינוי האקלים המשפטי בישראל, נדמה שניתן לאמץ מודל פיקוח ובקרה על עורכי הדין השונה מזה שמופעל עתה. השוואת מודלים שונים של התמחות, פיקוח והסדרה מקצועית של תחומי עיסוק שונים, ממחישה כי יש חלופות טובות שכבר מיושמות בישראל. הגיעה השעה להקים מועצת עורכי דין שתהיה כפופה למשרד המשפטים ובדומה למקצועות חופשיים אחרים, תסדיר ותפקח על העיסוק במקצוע. הנה הנתונים, שיפטו בעצמכם.

"רוח חדשה נושבת בלשכה"

לשכת עורכי הדין מסרה בתגובה כי "שאלת ניגוד האינטרסים נבחנה על ידי בית המשפט העליון בידי הנשיא דאז אהרן ברק (בבג"ץ 2334/02) שמצא כי אין בכך כל פסול.

"הטענה כי הלשכה מובלת על ידי גילדה בעלת מניעים פוליטיים אינה נכונה. ראש הלשכה ונבחריה הם הנציגים הנבחרים של כלל הציבור ופועלים לטובת עורכי הדין.

"כמחצית מעורכי הדין בישראל הם בעלי ותק של עד שמונה שנים במקצוע. ראש הלשכה מאמין כי נתונים אלה משקפים רוח חדשה הנושבת בלשכת עורכי הדין והיא שתייצג דווקא את האינטרסים של עורכי הדין הצעירים יותר מבעבר".

מודלים של איגודים מקצועיים בישראל

עורכי דין

כ-46 אלף עורכי דין משתייכים ללשכה ללא אפשרות בחירה

הגוף המקצועי האחראי: לשכת עורכי הדין - תאגיד אוטונומי שמוסדותיו העיקריים נבחרים באופן דמוקרטי על ידי כלל עורכי הדין. הלשכה עומדת לביקורת מבקר המדינה.

מספר עורכי דין פעילים: כ-46 אלף.

התפקידים המרכזיים של הלשכה: פיקוח במהלך ההתמחות ועריכת בחינות הרישוי למקצוע; בירור תלונות אתיות ושיפוט משמעתי של עורכי הדין.

האגרה השנתית עבור רישיון העיסוק: 250-1,130 שקל, לפי הוותק. מספר המתמחים המפוקחים בשנה בממוצע: כ-4,000.

אורך ההתמחות: שנה.

השכר למתמחה במשך ההתמחות: 7,500-3,000 שקל ברוטו בחודש.

מבנה בחינות ההסמכה למקצוע: השלב הראשון הוא מבחן אמריקאי. מי שעונה נכונה על לפחות 65 מתוך 100 שאלות, עובר למבחן בעל פה מול ועדה המורכבת משלושה בוחנים. שיעור העוברים את בחינות ההסמכה: בשנים האחרונות 62%-85%. בבחינה האחרונה - 48% בלבד.

האם הרישום באיגוד הוא תנאי לעיסוק במקצוע? כן.


רואי חשבון

לשכה וולונטרית אחראית להשתלמויות של 10,000 רואי חשבון

הגוף המקצועי האחראי: מועצת רואי החשבון, שהיא יחידה במשרד המשפטים. בראש המועצה עומד מנכ"ל משרד המשפטים והיא מונה 14 חברים.

מספר רואי חשבון פעילים: כ-10,000.

התפקידים המרכזיים של המועצה: בחינות לקבלת רישיון, פיקוח על ההתמחות ועל תלונות.

האגרה השנתית למועצה עבור רישיון העיסוק: 501 שקל לבעלי ותק של עד 3 שנים; 702 שקל לבעלי ותק של 3 שנים ויותר; 201 שקל לבני 70 ויותר.

מספר המתמחים המפוקחים בשנה בממוצע: כ-3,000.

אורך ההתמחות: שנתיים ויותר.

השכר למתמחה במשך ההתמחות: כ-4,500-7,500 שקל, תלוי בשלב ההתמחות, בעיקר במשרדים הגדולים.

מבנה בחינות ההסמכה למקצוע: שתי בחינות בכתב.שיעור המעבר של בחינות ההסמכה: בשלוש השנים האחרונות עברו את מבחן הביקורת 53%-66%, ו-68%-87% עברו את המבחן בחשבונאות פיננסית.

מספר העובדים בגוף המפקח בשכר חודשי: שלושה רואי חשבון שעובדים במשרה חלקית.

*הנתונים נמסרו על ידי רו"ח יזהר קנה, חבר מועצת רואי החשבון


רופאים

ההסתדרות הרפואית - פועלת באופן עצמאי

הגוף המקצועי האחראי: ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י) - ארגון עובדים יציג שמייצג 95% מהרופאים ופועל באופן עצמאי לקידום הרופאים והרפואה, אחראי על תהליכי ההתמחות של הרופאים. משרד הבריאות מעניק רישיונות ואחראי על הפיקוח המשמעתי.

רופאים פעילים: כ-20 אלף. התפקידים המרכזיים של המועצה: המועצה המדעית בהר"י אמונה על הכשרת הרופאים. אם קבעה שהמתמחה השלים את חובותיו, משרד הבריאות מקבל המלצה להעניק לו תואר מומחה, ומנפיק את הרישיון. האגרה השנתית עבור רישיון: האגרות הן חד פעמיות בהתאם לביצוע פעולה. הרשמה לבחינה - 750 שקל; בקשה לאישור תואר מומחה - 300 שקל.

מספר המתמחים המפוקחים בשנה בממוצע: כ-700.

אורך ההתמחות: ארבע עד שבע שנים. השכר למתמחה במשך ההתמחות: 13-25 אלף שקל ברוטו בחודש.

מספר העובדים בגוף המפקח בשכר חודשי: כ-25.

*הנתונים נמסרו על ידי רונית שוורץ, דוברת ההסתדרות הרפואית בישראל


שמאי מקרקעין

יחידה במשרד המשפטים עורכת את בחינות ההסמכה לשמאים

הגוף המקצועי האחראי: מועצת שמאי המקרקעין, שהיא יחידה במשרד המשפטים. בראש המועצה עומדת עו"ד שרית דנה, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (אזרחי). המועצה מונה 11 חברים.

תפקידי המועצה: עריכת בחינות הסמכה לשמאי מקרקעין, רישום ופיקוח על מתמחים וטיפול בתלונות בגין התנהגות שאינה הולמת את המקצוע.

שמאים פעילים: כ-1,600

האגרה השנתית עבור רישיון: 828 שקל.

מספר המתמחים המפוקחים בשנה בממוצע: 50-100, לפי הערכת משרד המשפטים.

אורך ההתמחות: שנה במשרה מלאה (40 שעות שבועיות) או שנתיים בחצי משרה (20 שעות שבועיות).

השכר למתמחה במשך ההתמחות: במשרה מלאה - 4,000-5,000 שקל ברוטו בחודש. מבנה בחינות ההסמכה: המתמחים מחויבים לעבור 14 בחינות שנחלקות לפתוחות, סגורות ומעורבות, כולן בכתב.

שיעור המעבר של בחינות ההסמכה: משתנים בין הבחינות השונות. במועד האחרון: 20%-80%.

מספר העובדים בגוף המפקח בשכר חודשי: חמישה.

*הנתונים נמסרו על ידי אוהד דנוס, יו"ר לשכת שמאי מקרקעין


אדריכלים

מחלקה במשרד התמ"ת אחראית לרישומם של כ-5,000 אדריכלים

הגוף המקצועי האחראי: המחלקה לרישום מהנדסים ואדריכלים במשרד התמ"ת. תפקיד המחלקה: ביצוע מבחני רישוי, בדיקת תוכניות להכשרה מקצועית, כתיבת קריטריונים, מבחנים ועררים, ורישום מהנדסים ואדריכלים.

אדריכלים פעילים: כ-5,000.

האגרה השנתית עבור רישיון: 180 שקל. הגוף שעוסק בתלונות אתיות ושיפוט משמעתי: ועדת האתיקה של המהנדסים והאדריכלים במשרד התמ"ת.

מספר המתמחים המפוקחים בשנה בממוצע: כ-800.

אורך ההתמחות: שלוש שנים. השכר למתמחה במשך ההתמחות: כ-6,000 שקל ברוטו בחודש.

מבנה בחינות ההסמכה: מורכבות משני חלקים - בחינת ידע בתקנות תכנון ובנייה; וניתוח פרויקט. שיעור המעבר של בחינות ההסמכה: בבחינת ההסמכה האחרונה עברו 74%.

מספר העובדים בגוף המפקח בשכר: כחמישה, חלקם באופן חלקי, ולצדם ועדות מייעצות בשכר לפי שעה.

*הנתונים נמסרו על ידי אדריכל אריה שילה


מורים לנהיגה

4,000 מורים לנהיגה כפופים למשרד התחבורה

גוף מקצועי אחראי: משרד התחבורה והבטיחות בדרכים אחראי על הקורס להוראת נהיגה, על קבלת המועמדים לקורס ועל מתן רישיונות להוראת נהיגה.

מורים לנהיגה פעילים: כ-4,000.

הגוף שמפקח על המתמחים ועורך את בחינות הרישוי: משרד התמ"ת אחראי על הבחינות וההסמכה; משרד התחבורה נותן את רישיונות ההוראה.

הגוף שבפניו מתבררות תלונות אתיות ונערך שיפוט משמעתי: אגף הרישוי במשרד התחבורה.

האגרה השנתית עבור רישיון העיסוק: רישיון ההוראה תקף למשך עשר שנים. כדי לחדשו, על המורה לשלם אגרה בסך 1,000 שקל למשרד התחבורה.

מספר המתמחים המפוקחים בשנה בממוצע: 50-150.

אורך ההתמחות: קורס הכשרה עיונית ומעשית בן 680 שעות.

מבנה בחינות ההסמכה למקצוע: קורס ההכשרה כולל מבחנים בעל פה ובכתב, שאלות פתוחות ואמריקאיות, ו-60 שעות של התנסות מעשית.

שיעור המעבר של בחינות ההסמכה: כ-30%.

השכר למתמחה במשך ההתמחות: אין שכר.

*הנתונים נמסרו על ידי אבנר עובדיה, דובר משרד התחבורה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully