הכנסות המדינה ממסים ב-2011 יהיו נמוכות ב-4 מיליארד שקל לעומת ההערכות המוקדמות של משרד האוצר. ב-2012, לעומת זאת, צפויות הכנסות המדינה ממסים להיות נמוכות ב-10-18 מיליארד שקל מהמתוכנן, כך מעריכים מומחי מס במשרד האוצר ומחוצה לו.
יעד גביית המסים של האוצר ל-2011 הוא 213.5 מיליארד שקל. ההערכה באוצר היא שהגבייה תהיה נמוכה יותר מהיעד ותגיע רק ל-209.5 מיליארד שקל. רק לפני כשבועיים טען שטייניץ בוועדת הכספים של הכנסת כי רשות המסים תגבה השנה 212.5 מיליארד שקל - כלומר תפגר אחר היעד במיליארד שקל בלבד.
הערכה זו לא מקובלת כיום על בכירים באוצר וברשות המסים. אחת הסיבות לטעות של שטייניץ, לטענתם, היא שבחודשים האחרונים הירידה בגביית המסים, מול התחזית, מחריפה. אם בתשעת החודשים הראשונים של 2011 נרשם פיגור של 1.3 מיליארד שקל בגבייה מול היעד, באוקטובר קפץ הפיגור ל-2.6 מיליארד שקל והחשש הוא שייגדל אף יותר בנובמבר ובדצמבר.
בצמרת האוצר מתקיימים בשבועות האחרונים, בהובלת שר האוצר, יובל שטייניץ, דיונים דחופים בעניין ההתמודדות עם הירידה המואצת בגביית המסים ועם ההאטה המסתמנת בצמיחת המשק. בדיונים הועלו עד כה שלוש אפשרויות להתמודדות עם הירידה בגביית המסים: קיצוץ שווה בתקציבי כל משרדי הממשלה, הגדלת יעד הגירעון בתקציב 2012 והעלאת המס על הדלק בתחילת 2012.
נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, המודאג גם הוא מההתפתחויות האחרונות במשק, יכנס מחר בצהריים מסיבת עיתונאים מיוחדת, כדי לתאר את הדרכים להתמודדות עם השלכות האטה בכלכלת העולם על כלכלת ישראל. ראש הממשלה מעודכן בכל ההתפתחויות האחרונות, ומגלה סימני דאגה מובהקים מהסימנים של החודשים האחרונים, המצביעים על התפתחויות לא מעודדות בכלכלת ישראל.
שטייניץ מגונן על התקציב הדו-שנתי
הבעיה הגדולה של האוצר היא שסך הגבייה ב-2011 ובעיקר הירידה הגדולה בגבייה מאז מאי השנה, היא הבסיס להערכות הגבייה ל-2012. כלומר גבייה נמוכה בסוף 2011 היא הבסיס להערכות גבייה נמוכה בתחילת 2012. כשמביאים בחשבון שהכנסות המדינה ממסים הן המקור העיקרי לצד ההוצאות בתקציב, וכחוששים מגביית מסים נמוכה - נדרש גם קיצוץ בהוצאות.
האוצר מתכנן להתמודד עם החוסר בגבייה בכמה דרכים, כמו ביצוע נמוך יותר של תקציב 2011 (96% מהמתוכנן) והגדלת גירעון המדינה. האוצר מתמקד עתה במיליארדי השקלים הרבים שיהיו חסרים לו ב-2012 בשל הירידה בגביית המסים.
שטייניץ דחה בקיץ האחרון הצעות של בכירים במשרדו ושל בכירים במגזר הציבורי, לבטל את תקציב 2012 כפי שנקבע בתקציב הדו-שנתי (2011-2012) ולתכנן תקציב חדש ל-2012. תקציב חדש ומעודכן היה אמור לתת ביטוי הולם לסדר העדיפויות החדש של המדינה והמשק, על רקע השינויים בכלכלה העולמית והמקומית, כולל אירועי המחאה החברתית.
ההתנגדות החד-משמעית של שטייניץ, הרואה בתקציב הדו-שנתי את גולת הכותרת של תקופתו באוצר, מצמצמת את אפשרויות הפעולה של משרדו בהתמודדות עם האטה הכלכלית של חצי השנה האחרונה, שהביטוי המובהק שלה הוא ירידה חדה בהכנסות המדינה ממסים המתחזקת בחודשים האחרונים.
יעד גבייה לא ריאלי ל-2012
יעד גביית המסים של הממשלה ל-2012 כפי שהוא מופיע בספר התקציב (הלא מעודכן) של השנה הבאה הוא 232.3 מיליארד שקל, אך איש במשרד האוצר לא מאמין היום במספר הזה. באותה תחזית שהציג שטייניץ בוועדת הכספים לפני כשבועיים, הוא העריך כי סך הגבייה ב-2012 תהיה 227 מיליארד שקל - כלומר 5 מיליארד שקל פחות מהיעד. סכום בהחלט לא מבוטל, אבל גם הוא לא ריאלי.
משרד האוצר מדבר על צמיחה של 4% ב-2012, בעוד שבנק ישראל צופה צמיחה של רק 3.2%. בתחזית של אגף כלכלה בבנק לאומי מהשבוע שעבר, החתומה על ידי שגית כהן, ההערכה היא כי הגירעון ב-2012 יהיה 3.3% מהתוצר ולא 2% מהתוצר כפי שמשרד האוצר צופה, כלומר גירעון של כ-30 מיליארד שקל ולא של 18.3 מיליארד שקל. מדובר בירידה של כ-12 מיליארד שקל בהכנסות המדינה מתחת ליעד המקורי - 220 מיליארד שקל לעומת 232 מיליארד שקל.
ד"ר מיכאל שראל, הכלכלן הראשי של הראל פיננסים ובעבר המדען הראשי של האוצר, אומר כי "המחסור הצפוי בהכנסות ממסים ב-2012 יהיה ברמה של 2% מהתוצר, 18 מיליארד שקל לעומת התכנון בתקציב" - פי 3.6 מהערכת שר האוצר.
גם אלכס ז'בז'ינסקי, הכלכלן הראשי של דש בית השקעות, מעריך כי הכנסות המדינה ממסים יהיו נמוכות ב-2% מהתכנון בתקציב. לדבריו, סימני החולשה בגביית המסים מתחילים להיות מורגשים בהתנהגות האוצר ובהגברת הגיוסים של הממשלה בשוק המקומי.
לדברי ז'בז'ינסקי, הסיבה לירידה בגבייה נעוצה בירידה בפעילות הכלכלית בארה"ב ובאירופה, המשפיעה על היצוא הישראלי. "יש להביא בחשבון גם את השלכות ההאטה בפעילות הכלכלית בישראל באוגוסט, שהגיעו גם למכירות הסיטונאיות והקמעונאיות, המשמשות אינדיקטור מקדים לצריכה הפרטית במשק", אמר. "המכירות ירדו משמעותית. גם פעילות היצור הואטה, כולל ירידה בפדיון התעשייה בשוק המקומי".
מנמיכים שוב את התחזיותז'בז'ינסקי הוסיף כי הירידה בייצור נרשמה בכל ענפי התעשייה, לבד טכנולוגיה מעורבת היי-טק. כמו כן נרשמה ירידה בשעות העבודה בתעשייה, כמו במיתון הקודם של 2008 , אז הירידה בשעות העבודה התחילה בתעשיות המסורתיות". לדבריו, כדי לפתור את הירידה בהכנסות ממסים הממשלה הגדילה את הגיוסים בנובמבר בשוק האג"ח.
בין הפתרונות: ביטול המלצה של טרכטנברג
הדיונים במשרד האוצר על הגלים העכורים המגיעים לחופי ישראל מכלכלת אירופה, ובעיקר על פתרון מצוקת המסים, מתנהלים תחת פיקוח צמוד של שטייניץ. הדיונים נערכים באגף התקציבים, בראשות ראש האגף גל הרשקוביץ, ובפורומים יותר גדולים, בהם משתתפים גם בכירים אחרים באוצר.
בדיונים הועלו עד כה שלוש אפשרויות להתמודדות עם הירידה בגביית המסים: קיצוץ שווה (פלאט), בתקציבי כל משרדי הממשלה; הגדלת יעד הגירעון בתקציב השנה הבאה; וביטול החלטת ועדת טרכטנברג שלא להעלות את המס בתחילת 2012 על הבנזין, סולר ופחם. קיימת גם אפשרות של פתרון משולב של נקיטת כמה מהצעדים בו זמנית.
ככל הידוע שר האוצר תומך בקיצוץ פלאט, אך קיימת בעיה גדולה בקיצוץ זה, מאחר שהוא לא יחול על התקציב הכבד ביותר, תקציב הביטחון, בשל מסקנות ועדת ברודט. לפיכך, קיצוץ כזה יפגע בעיקר בתקציבים החברתיים, בשעה שהמחאה החברתית עדיין ניכרת בשטח.
אפשרות אחרת כאמור היא העלאת יעד הגירעון בתקציב. יעד הגירעון בתקציב 2011 הוא 3% מהתוצר, וב-2012 הוא 2% מהתוצר - 18.3 מיליארד שקל. העלאת היעד ל-3% תגדיל את הגירעון המותר בתקציב ב-9 מיליארד שקל ותשחרר 9 מיליארד שקל לצד ההוצאה בתקציב. הגדלת היעד ל-4% מהתוצר, תגדיל את הגירעון המותר ב-18 מיליארד שקל.
הגדלת היעד לא תתקבל בשמחה על ידי גופים בינלאומיים, כמו קרן המטבע הבינלאומית (IMF), או על ידי גופי האשראי הבינלאומי הגדולים, כמו מוד'יס, פיטץ' וסטנדרט אנד פורס. גם ארגון OECD לא יאהב את המהלך, אך הגופים עשויים לקבל זאת בהבנה. מי שדוחף זה תקופה ארוכה לפתרון של העלאת יעד הגירעון הם תנועות המחאה החברתית ושר הביטחון אהוד ברק, אך שטייניץ נעמד על רגליו האחוריות כדי למנוע זאת.
הפתרון השלישי נוגע לביטול ההמלצה של ועדת טרכטנברג שלא להעלות בתחילת 2012 את המס על הדלקים ב-40 אגורות לליטר בנזין, 20 אגורות לליטר סולר ו-34 שקל לטונה פחם. שווי ההחלטה לקופת המדינה - 2.5 מיליארד שקל. בדיונים באוצר הועלתה, בלי התלהבות רבה, הצעה לבטל את ההטבה של טרכטנברג, אף שהממשלה אישרה אותה רק בשבוע שעבר.
ברק: "יש הכרח לפרוץ את ההוצאה בתקציב"
למשרד האוצר יש בעיה נוספת. קוראים לה אהוד ברק. כשהממשלה אישרה את מסקנות ועדת טרכטנברג, כמעט ככתבן וכלשונן, היא אישרה גם קיצוץ של 3 מיליארד שקל בתקציב הביטחון, חרף מחאות שר הביטחון ברק, הרמטכ"ל, וכל הצמרת הביטחונית.
ואולם ההצבעה בממשלה היתה הצבעה על מסגרת תוכנית טרכטנברג. לפני שבוע אישרה הממשלה את פרק המסים בהמלצות ובשבועות הקרובים היא תאשר את שלושת הפרקים הנוספים בדו"ח ועדת טרכטנברג. בדיון על הפרק המדבר על המקורות התקציבים להמלצות, הפרק הדן בקיצוץ בביטחון, ברק עם סיעתו עצמאות מתכוונים להצביע שוב נגד. נוכח הדיונים המתקיימים עתה באוצר, לא מן הנמנע כי שר הביטחון יקבל רוח גבית להגדלת הגירעון משרים נוספים, אולי גם מראש הממשלה עצמו.
ברק, שהידיעות על הדיונים באוצר על הגדלת הגירעון הגיעו גם לאוזניו, אמר אתמול בישיבת הממשלה, בהתלהבות מיוחדת, "זה חודשים אני חוזר ואומר מעל כל במה שכדי לפגוש את הדרישות הלגיטימיות של המחאה, כדי לפגוש את הצרכים ההכרחיים של ביטחון המדינה וכדי לענות על המיתון שמתקרב אלינו מהעולם, יש הכרח לפרוץ את תקרת ההוצאה בתקציב. גם אם זה אומר להעלות את הגירעון ב-0.9%, זה בהחלט דבר סביר".
ברק הוסיף כי "0.9% מהתוצר זה 7 מיליארד שקל, וזה יאפשר למדינה להתמודד עם האתגרים. חזרתי ואמרתי שהאתגר העיקרי של הממשלה הוא הגנה על הרקמה האנושית והמשקית. נתקלתי בשטף בלתי מרוסן, מופקר, של השתלחויות אישיות מטעם ראשי משרד האוצר ופקידיו. שמחתי לקרוא שהאוצר הגיע, תתפלאו, לאותה מסקנה עצמה - יש להרחיב את מסגרת ההוצאה, יש להוסיף בערך אחוז אחד לגירעון בתוצר כדי שמדינת ישראל תוכל להתמודד עם האתגרים שנובעים הן מהמיתון, הן מהמחאה החברתית והן מצורכי הביטחון".
שטייניץ אמר אתמול בתגובה: "עדיין לא התקבלה כל החלטה באשר להתמודדות עם הגירעון הצפוי ב-2012. נתוני הרבעון השלישי של 2011 מעידים על ירידה בהכנסות ממסים כתוצאה מהמשבר המחריף באירופה והירידה בשוקי ההון". הוא הוסיף כי הודיע לכנסת על דאגת האוצר מהירידה הנמשכת בהכנסות המדינה ומהשלכותיה על יעד הגירעון בשנה הבאה. לדבריו, "בשבועות הקרובים יבחן האוצר את נתוני סיכום 2011 ובמידת הצורך ישקלו צעדים לצמצום הגירעון ב-2012".
מהפורום לצדק חברתי אמרו אתמול כי "הפרסומים לפיהם מתכוון שר האוצר להגדיל את הגירעון בשל המיתון באירופה היא הוכחה ניצחת למדיניות הדורסנית שממשלת ישראל נוהגת בה כלפי אזרחיה. בשנים שבהן לא היה מיתון והיו עודפים תקציביים, הם הלכו לפח הזבל של החוב הפנימי ובלבד שלא ילכו לבריאות, חינוך, דיור ורווחה. עתה משברור שללא גירעון לא יהיה ניתן להיבחר שוב רץ שר האוצר להגדיל את