גליה מאור: "הידוק הפיקוח על הבנקים יפגע בצמיחה"

"בעבר, כשמדינה מסוימת נקלעה למשבר כלכלי, ניתן היה לבודדה ולטפל בבעיותיה הכלכליות בנפרד - אבל מאז סוף שנות ה-90 אנחנו רואים שבעולם של כפר גלובלי אין יותר אפשרות למנוע אפקט של הידבקות"; כך אמרה בשבוע שעבר גליה מאור, מנכ"לית בנק לאומי, בהרצאה שנשאה בפורום סגור באוניברסיטת בר אילן לרגל קבלת תואר ד"ר כבוד.

"מרצף המשברים שהתרגש עלינו מסוף שנות ה-90 למדנו שרוב הסיכויים שמשבר יגרור בעקבותיו משבר חדש. תופעה זו בפני עצמה אינה חדשה, אבל מה שמדאיג אותנו כעת הוא תכיפותן הגוברת של סדרות המשברים האחרונות. אין ספק שהכפר הגלובלי הפתיע - ולא לטובה", הדגישה מאור, והוסיפה כי רצף המשברים הגלובליים אינו עומד בפני סיום. "מצב זה של תנודתיות מוגברת ואי יציבות כלכלית, פיננסית, חברתית ופוליטית בחלקים שונים של העולם יימשך בשנים הקרובות, ועלינו להיערך לכך היטב".

בין צעדי ההיערכות הדגישה מאור את החשיבות של "התמודדות עם תרחישי קיצון, שבעבר נטינו להתעלם מהם". הכוונה היא כנראה להיערכות של הבנקים, בתחום ניהול הסיכונים, להמשך מפולות ומחנקי אשראי.

מאור תולה את פרוץ המשבר הכלכלי העולמי בחוסר האחריות של מוסדות פיננסיים וממשלות בעולם. על הגופים הפיננסיים אמרה מאור: "גלי המשבר המחישו כיצד רצונם של גופים פיננסיים רבים בעולם להשיג רווחים מהירים, תוך התעלמות מרמת הסיכון, פגעו קשות בשיקול הדעת העסקי שלהם". בנוגע לממשלות היא אמרה: "במשבר הנוכחי, שהמוקד שלו באיחוד האירופי, ניתן לזהות כשלים הנובעים מאי-עמידה באמות מידה תקינות. קובעי המדיניות הכלכלית בכמה מדינות אירופיות איפשרו התנהגות תקציבית בעייתית מאוד".

בין הגורמים המחריפים את הסיכון העולמי ציינה מאור את שינוי טעמיו של הציבור, בישראל ובעולם, כפי שהדבר בא לידי ביטוי במחאות החברתיות הגוברות, וכן את הנטייה הגוברת להתבדלות ולפרוטקציוניזם של מדינות "מתוך רצון להתגונן מפני ההשפעות השליליות של הגלובליזציה".

בין אלה היא הדגישה את הסיוע המהוסס בלבד שמגישות מדינות צפון אירופה למדינות השרויות במשבר בדרום היבשת - דבר המסכן את שלמותו של גוש היורו.

בנוגע לישראל, מאור אמרה כי המדינה נהנית ממצב איתן יחסית בשל "מערכת פיננסית שמרנית ומפוקחת בקפדנות ומדיניות כלכלית מוצלחת". היא גם החמיאה לעצמה: "מערכת הבנקאות הישראלית, בניגוד למקומות אחרים בעולם, הפעילה מגנוני ריסון ואיפוק לתיאבון הסיכון שלה".

עם זאת, מאור מזהירה כי המשך המשבר באירופה צפוי לפגוע ביצוא הישראלי בפרט, ובמשק המקומי בכלל. לדבריה, אסור להסתחרר מההצלחה היחסית של הכלכלה הישראלית, ויש להמשיך ולנקוט צעדים "לעידוד הצמיחה ולהגדלת העוגה הלאומית באמצעות מדיניות פיסקלית אחראית ובעלת חזון, תוך הגברת ההשקעות בהון האנושי והפיסי".

מאור לא חסכה ביקורת מהמדיניות הכלכלית. בין השאר היא מתחה ביקורת על הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, ורמזה כי הוא נוהג בשמרנות מוגזמת המסכנת את צמיחת המשק. "הצטברות המשברים עשויה לחייב את מערכות הרגולציה להגיב, ולאורן זמן תגובה שכזו עלולה לפגוע בשיעורי הצמיחה ובתהליכי היציאה מהמשבר.

"חשוב להדגיש: כשהמערכת רופפת, הידוק הברגים על ידי מערכות ההסדרה, כמו גם הידוק הברגים העצמי - הכרחיים. עם זאת, עלינו להיזהר, שכן הידוק הברגים יתר על המידה עלול להביא לשבירתם ואף לפגיעה ממשית בפעילות הכלכלית".

ההערכה היא כי מנכ"לית לאומי יוצאת בדבריה נגד ההנחיה האחרונה שהוציא בנק ישראל, להגדיל את דרישות ההון של הבנקים.

ביקורת נוספת מתחה מאור על ההשקעה של הממשלה בתחומי החינוך. היא ציינה את הפיגור של ישראל, בהשוואה לעולם, בהוצאה תקציבית על בריאות ועל חינוך, והדגישה כי הדבר מסכן את היתרון התחרותי של ישראל בתחומי איכות המשאב האנושי.

"בניית תשתית איתנה להתמודדות עם משברים עתידיים מחייבת הגדלה ניכרת של ההשקעות בתשתית האנושית, בחינוך ובהשכלה גבוהה", הסבירה מאור. "המגמות השוררות כיום במערכת החינוך לא יאפשרו למשק הישראלי לשמור על יתרונו היחסי ועל מעמדו כגורם מוביל בשווקים הבינלאומיים לאורך זמן".

מאור קוראת להגדיל את ההשקעה בחינוך, אבל בלי לפרוץ את מסגרת התקציב. הדרך לעשות זאת, לדבריה, מבוססת על תכנון לטווח ארוך, כשהמלצות ועדת טרכטנברג הן השלב הראשון.