מה יותר יקר - נופש בגליל או בטוסקנה?

"אם המחירים בישראל היו כמו באירופה, לא היינו מחפשים חופשה כפרית בחו"ל", אומר איציק יתיר, תושב נורדיה, שיצא בקיץ האחרון עם אשתו וארבעת ילדיהם לנופש באזור זלצבורג שבאוסטריה. "באירופה אנחנו משלמים על בית נופש ברמה גבוהה יותר פחות מחצי מהמחיר שאנחנו משלמים בישראל". האמירה של יתיר אולי גורפת, אבל מסכמת את התחושה הכללית של הישראלי ביחס לענף הצימרים.

לפי נתוני אתר מפה, בישראל פועלים כיום כ-1,400 צימרים, רובם באזור הצפון. ההיצע בענף הצימרים גדול, וכך גם טווח המחירים: משפחה שמעוניינת בחופשה של כמה ימים באווירה כפרית, יכולה למצוא צימרים צנועים ב-500 שקל ללילה למשפחה, אך גם צימרים מפוארים בעד 2,000 שקל ללילה.

עם זאת, בעלי הצימרים טוענים כי צימרים ברמות מחיר נמוכות לרוב לא יממשו את הציפיות של הישראלי הממוצע. "לישראלים יש נטייה לדרוש את הטוב ביותר, במחיר הנמוך ביותר. אנשים רוצים לשלם על צימר 300 שקל ללילה, ואז שואלים אם יש בריכה, ארוחת בוקר וג'קוזי", אומרת אורית הרשקוביץ, מבעלי האתרים מומלצימר וצימרדיל.

מי שרוצה ליהנות מצימר איכותי מאובזר, עם ג'קוזי ואפילו עם בריכה, ישלם לרוב 1,000 שקל או יותר ללילה בסוף שבוע בחודשי החורף. בחודשי הקיץ ובחגים, אומרים בענף, המחירים יכולים לזנק בעד 40%.

"יש תמיד התלהמות נגד המחירים של הצימרים, אבל שוכחים שיש סיבה למחירים הגבוהים. הדרישות של הצרכן הישראלי עולות בהדרגה, בלי טיפת הבנה לגבי הכסף שצריך להשקיע כדי לספק את אותן דרישות. ואז מתחילים להגיד 'איך הצימרים מעזים לבקש כזה מחיר', ו'כבר יותר זול לנסוע לחו"ל'", אומרת הרשקוביץ.

הלן, מבעלי צימרים אודם השני בגליל המערבי, מסכימה עם הרשקוביץ: "עם השנים התיאבון של הישראלים גדל, הם החלו לדרוש רמה יותר ויותר גבוהה, ובעלי הצימרים נאלצו לספק את זה. אין לזה סוף, ואנחנו כבר לא יודעים לאן זה יגיע. הם מתלוננים על גודל הבריכה, על גודל הטלוויזיה, על גודל המיטה. על הכל".

חלק מהניסיון לתת שירות ברמה גבוהה בא לידי ביטוי בארוחת הבוקר, שחשובה מאוד לנופש הישראלי. גם בקריטריון זה מדובר בהוצאה כספית שלטענת בעלי הצימרים משפיעה על המחיר. "הישראלי הממוצע מחפש ארוחת בוקר עשירה עם מגוון רחב של מוצרים, שמובילה לעלויות מזון גבוהות. צריך להציע מבחר של גבינות, מאפים ולחמים. אי אפשר לתת משהו בסיסי כמו ארוחות הבוקר באירופה, אם הן בכלל קיימות", אומרת עופרה תשובה, מבעלי הצימר אחוזת מיכאל במושב דלתון.

בעלי הצימרים טוענים כי כמו שמחירי מוצרי הצריכה ועלויות הארנונה, החשמל, המים וכוח האדם בישראל גבוהים יותר מאשר באירופה, כך גם מחירי הצימרים גבוהים יותר.

"אני מסכימה עם זה שהצימרים בישראל יקרים, אבל השאלה מה הלקוח מקבל בתמורה", אומרת תשובה. "בניגוד לשהייה של ישראלי בחו"ל, שמגיע לבית הנופש רק כדי לישון, בישראל הוא נשאר בחדר זמן רב יותר, וכתוצאה מכך העלויות גדלות: משתמשים בג'קוזי, מפעילים דוד חשמלי, מדליקים את המזגן כל היום, מבקשים פינוקים כמו מסך טלוויזיה גדול יותר, בריכה ובקבוק יין בחדר. לא מדובר בשהייה בסיסית".

"עלות הצימר לא מסתיימת בכך שהישראלי נכנס לחדר והולך לישון", אומרת גם יוטבת ברבי, מנכ"לית רשת O-live. "העלות העיקרית של בעלי הצימרים היא השיווק. התחרות בענף, שנובעת מההיצע הגדול, גורמת לכל צימר לפרסם את עצמו באתרי האינטרנט השונים, וזה עולה כסף. הסבירות שצימר יצליח להביא לקוחות באמצע שבוע בלי פעילות שיווקית - נמוכה".

"כדי שתהיה לבעלי הצימרים זכות קיום, הם חייבים לפרסם את עצמם", אומרת הלן. "אנחנו, למשל, מפרסמים בשלושה אתרי אינטרנט, שכל אחד מהם גובה עד 1,500 שקל בחודש. אני מוציאה יותר מ-50 אלף שקל בשנה על פרסום בלבד. יש כל כך הרבה צימרים, שאם לא נפרסם את עצמנו, אנחנו פשוט לא נעבוד".

יהיו הסיבות לתמחור אשר יהיו, התוצאה הסופית היא שהלקוח הישראלי נאלץ לשלם הרבה כסף כדי לנפוש בצימר, כשבחו"ל הוא יכול ליהנות מאלטרנטיבה דומה במחיר נמוך בעשרות אחוזים.

"במחיר של צימר בישראל אפשר לשכור בית נופש מרווח ויפה באזור כפרי באירופה", טוענת שרונה עומר, בעלת אתר לוקליסט, המתמחה בהשכרת דירות ובתי נופש בחו"ל. לדבריה, אין שום בעיה למצוא וילות ובתים מרווחים ומטופחים, שכוללים שני חדרי שינה וסלון במחירים של עד 120 יורו, באזורים כמו טוסקנה ופרובנס.

"הבדלי המחירים פשוט זועקים לשמים", טוען דן ולדמן, מבעלי ואקאנס, חברה שמתמחה בהשכרת בתי כפר ווילות באירופה. "רמת הצימרים שבישראל מבקשים עליהם 400-500 שקל ללילה מעליבה לעומת הבתים שאפשר לשכור בטוסקנה ובפרובנס במחירים האלה". עם זאת, ולדמן מבהיר כי הבית האירופי לא בהכרח יהיה דומה לצימר הישראלי: "בפרובנס לא קיים טרנד הג'קוזי, או היין בחדר השינה. הקסם שם הוא בבתים עצמם - בתי אבן כפריים עתיקים, שלרוב נמצאים בין מטעים ומדשאות ענק. הגימור, האבזור והתחזוקה הם באותה רמה כמו בצימרים הטובים בישראל, והמחירים אטרקטיביים יותר".

לדברי ולדמן, בבתי הנופש באירופה יש טווח מחירים אדיר והמחיר תלוי בעונה, אבל "אפשר לשכור בית יפה למשפחה, במקומות הכי קסומים שאפשר לחשוב עליהם, ב-400 יורו לשבוע. זה לא קיים בשום מקום בישראל".

אלי דרכלר, הנציג בישראל של חברת אינטרהום, המתמחה בהשכרת בתים לחופשות בחו"ל, טוען כי רמת המחירים הנמוכה של בתי נופש באירופה לעומת ישראל יכולה לנבוע ממטרות השימוש של בעלי הבתים: "הבתים באירופה נרכשו במקרים רבים כבתים שניים למטרות חופשה של בעליהן, שמנצלים אותם למשך זמן מוגבל של חודש-חודשיים בשנה. ביתר הזמן, היחידות מושכרות במטרה לשמר אותן ולכסות את עלותן, ולא תמיד כמקור הכנסה או פרנסה".

עומר מציעה הסבר משלה להבדלי המחירים המשמעותיים: "לאירופאים יש יותר לקוחות במהלך השנה, לכן הם יכולים להרשות לעצמם את המחירים האלה. העונה החלשה שלהם רחוקה מלהיות דומה לעונה החלשה שלנו. אי אפשר להגיד שמדובר בתפוסה מלאה כמו בקיץ, אבל מדובר בתפוסות גבוהות הרבה יותר מאלה שמצליחים הצימרים בישראל להשיג בעונות החלשות".

ולדמן מוסיף כי "בניגוד לישראל, באירופה בתי הנופש הם דרך תיירות מקובלת מאוד. אירופאים שמטיילים ביבשת, לא מכירים את המושג מלון, והם הולכים לבתי הנופש. ההיצע הוא באמת עצום, וכתוצאה מכך הוא גם מאפשר מחירים סבירים יותר. כמו כן, באירופה בעלי הבתים רואים בבתי הנופש השקעה לטווח ארוך, וכאן הרבה בעלי צימרים רוצים להשיג החזר מהיר יחסית על ההשקעה".

ואכן, בניגוד לבעלי בתי הנופש האירופיים, שנהנים מתיירות נכנסת מכל העולם, בישראל הצימרים מאוכלסים ברוב המקרים על ידי ישראלים. כתוצאה מכך, באופן טבעי, יורד מספר הלינות הפוטנציאלי בצימרים, ומוביל לרווחיות נמוכה יותר בענף - בניגוד לענף בתי המלון, שיכול להסתמך על הציבור הישראלי בתקופות הקיץ והחגים, וליהנות מתיירות עסקית, צלבנית או מנופשים בשאר ימות השנה.

"חלק מההוצאות שלנו קבועות, גם אם יש לקוחות וגם אם אין", אומרת הלן. "אני ממשיכה לפרסם ולשלם ארנונה גם בחודשים חלשים, וצריכה להחזיק איש תחזוקה 24 שעות ביממה, עובדים שיספקו מענה ללקוחות שמגיעים, גנן ומנקה. מה שאנחנו מרוויחים בקיץ, אנחנו מוציאים בחורף. ההרגשה היא שאנחנו מחליפים כסף בכסף, ולפעמים אפילו משתמשים ברזרבות".

כשהיא מתארת את המצב כרגע באתר הצימרים שלה, נכון לתחילת השבוע, לדבריה, לא היו הזמנות לצימרים לסוף השבוע הקרוב, ובסוף השבוע שלפני כן היו לה לקוחות בשני צימרים ללילה אחד בלבד. "זה אומר שהכנסתי 1,400 שקל באותו שבוע", היא אומרת. "האם מזה אני יכולה לשלם משהו?".

"אנשים ממשיכים להיכנס לענף הצימרים, כי יש רושם שעושים בו כסף, אבל כולם נופלים באותה מפולת. לאנשים מהצד זה נראה שטויות לנהל צימר, אבל זה לא ככה, ובשורה התחתונה, מרגע שנגמר חג סוכות ועד אפריל-מאי אנחנו משלמים לכל הגורמים והספקים שלנו מבלי שכמעט ויש לנו הכנסות", טוענת הלן. "הרווחיות שלנו קטנה מאוד, בגלל כל ההוצאות על אחזקת הצימר, וזה עוד לפני שהתחלנו לדבר על ההלוואות שלקחנו מהבנק כדי להפוך את הצימרים למה שהם כיום. מדובר בהשקעה של יותר ממיליון שקל עבור שלושה צימרים, ואנחנו עדיין לא מתחילים להחזיר את ההשקעה שלנו".

מעבר לתחושה בציבור הישראלי שמחירי הצימרים יקרים, אין אפשרות לדעת מראש אם המחיר של צימר ספציפי משקף את הרמה שלו.

"בניגוד לבתי המלון שמדורגים בשיטת הכוכבים, תחום הצימרים פרוץ וכל בעל צימר יכול לקבוע מחיר כאוות נפשו. יהיו צימרים שיתנו תמורה מצוינת למחיר, ויהיו כאלה שיאכזבו. המנעד הוא רחב", אומרת יעל צור, עורכת תחום לינה ואטרקציות באתר מפה. "אי אפשר לדעת מה מקבלים מראש, וזה מצריך את הלקוח לעשות שיעורי בית וגם להתמקח על המחיר. זה עניין של היצע וביקוש".

זו הסיבה לכך שמשרד התיירות יחד עם המשרד לפיתוח הנגב והגליל ופורום עמותות התיירות יצרו את תו האיכות IBB (Israel Bed & Breakfast), המדרג את חדרי האירוח הכפריים על פי קריטריונים בינלאומיים שהותאמו לישראל. תו האיכות מדרג את רמת הצימר ואת איכות השירות שהוא מעניק לאורח על פי שלוש רמות - B ,A ו-C - שעומדות בתנאי סף שהוגדרו מראש. המערכת בוחנת 140 קריטריונים שונים בהתאם לתקנים בינלאומיים, שכוללים תחזוקה, בטיחות, גודל מינימלי של יחידה, איכות, מיזוג אוויר, ניקיון, תחזוקה, מידע לגבי האזור, שירותי הסעדה במקום או בסביבתו והתאמה בין השירות שמשווק לציבור הרחב לבין זה שניתן בפועל. כל הציונים משוקללים לציון סופי, שעל פיו נקבעת רמת הדירוג.

המיזם התחיל כבר לפני כשנתיים מתוך מטרה שהדירוג יספק לאורחים את מירב המידע על המקום. עם זאת, עד עכשיו דורגו רק כ-80 מתחמי צימרים - אחוזים בודדים מכלל הצימרים שפועלים בישראל - כך שלמרות הניסיון ליצור מערכת דירוג שתסייע ללקוח, הצרכן הישראלי עדיין נותר עם סימני שאלה לגבי רמת האירוח שאותו הוא מקבל, ולא יכול להעריך מראש אם המחיר שהוא משלם ריאלי או לא ביחס לתמורה.