פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שאמה-הכהן: "לחץ תקשורתי נגד ועדת הריכוזיות"

      יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ כרמל שאמה-הכהן, אמר בישיבת הוועדה בנושא הריכוזיות בתקשורת כי היא מאיימת על הכלכלה בישראל. "כלי התקשורת אדישים או נגטיביים כלפי המלצות ועדת הריכוזיות"

      "מופעל לחץ תקשורתי ברור לקבור את ההמלצות של ועדת הריכוזיות ולקצץ אותן בצורה ברורה. פה אנו צריכים להיות עירניים" - כך אמר בצהריים יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ כרמל שאמה-הכהן, בישיבה שמקיימת הוועדה בנושא הריכוזיות בתקשורת.

      שאמה הכהן הוסיף כי "הריכוזיות בתקשורת ואחזקות צולבות בתקשורת מאיימות על הכלכלה הישראלית ועל המאבק במסקנות ועדת הריכוזיות. למעט כלי תקשורת אחד, שאר כלי התקשורת נמצאים במצב שבין אדישות נגטיבית ועד נגטיביות מובהקת להמלצות ועדת הריכוזיות".

      לדבריו, "מאחר שהממשלה היתה מוכנה להקים את הועדה ולהקים את הוועדה, כאן מתחבר האיום של תקשורת שסובלת מאחזקות צולבות של בעלי הון שנמצאים בניגוד עניינים מובנה גמור ומובהק. כל בעל אחזקה בכלי תקשורת אם חייב סכומים אדירים לבנקים לא יכול לבקר או לסקר אותם בצורה ניאותה. לכן צריך לקבוע שמי שיעסוק בתקשורת צריך לעסוק רק בתקשורת ושלא יזדקק לטובות של בעלי הון, רגולטור ובנקים".

      בישיבת הוועדה נמסר כי הבעלים של כלי התקשורת האלקטרוניים והעיתונות הכתובה הוזמנו לדיון אך אף אחד מהן לא הגיע למעט מו"ל הארץ עמוס שוקן ומנכ"ל ידיעות אחרונות ינון אנגל.

      וילף: "שהקוראים ידעו מה האינטרסים"

      ח"כ עינת וילף (עצמאות) אמרה בדיון כי בחלק מאמצעי התקשורת נעשה שימוש נגד ועדת הריכוזיות והמניעים למלחמה הזו לא היו טהורים ועניינים המתייחסים להמלצה זו או אחרת בוועדה.

      לדברי וילף, "מבחינה כלכלית, החזקה בכלי תקשורת הפכה כדאית פחות ופחות. הרווחיות בתחומי התקשורת השונים יורדת. יש גם נסיבות שקשורות ספציפית לשיטה שבה ישראל מנהל את הרשיונות והזכיונות. יש תהליך מתמשך של ירידה ברווחיות ובחלק מהמקרים הפסדים מתמשכים.

      "אנו רואים על רקע זה יותר ויותר כניסה של אנשי עסקים על בעלות על כלי התקשורת. מה שמתחיל להיות בעייה אם רואים שיש חפיפה בין הבעלות על כלי התקשורת לבין הרשימה שרלבנטית לתחומים אחרים כמו ריכוזיות במשק, אחזקה של אינטרסים מונופוליסטים ולא תחרותיים.

      לדברי וילף, "בעלי האחזקות בתקשורת הם פישמן, דנקנר, מימן, אלוביץ ושטראוס - לא מדובר בנושא אישי אלא בבעיה מערכתית. יש חפיפה בין אותם שמות שאנו מכירים בבעלות על פרמידות, אינטרסים, מונופוליסטים לבין כלי תקשורת. כשאנו מחברים את שני צידי המשוואה מתבררת התמונה אם הבעלות על חלק ניכר מכלי התקשורת זהה או חופפת לבעלות על מונופולים ופרמידות אנטי תחרותיים ולוקחים אנשי עסקים שנוטים לא להכנס לתחום שמפסידים כסף, כלומר ההחלטה להכנס לתחומי התקשורת שיש הפסדים מעלה את ההשערה שהשימוש בכלי התקשורת לא נעשה כדי לעשות רווח אלא כדי להגן על אותם אינטרסים אחרים באמצעות פלטפורמה תקשורתית ומכאן הרווח שפירושו הגנה על האינטרס המונופוליסטי והאנטי תחרותי. כאן הרווח יותר ממכסה את ההפסדים בתחום התקשורתי. לכן העסקה (של טייקון בכלי תקשורת-צ"ז) הופכת לכדאית. המחקר של הכנסת חשף את זה בצורה בהירה".

      עוד אמרה כי "צריך שמי שקורא עיתונים ידע את מערך האינטרסים. הנושא לא טרוויאלי והוא מורכב אנו מנסים להגן על משק פתוח ותחרותי באמת, ומנגד אנו רוצים תקשורת חזקה בועטת פלורליסטית שיש לה מגטון. אנו רוצים שמעריב יוכל לפעול בצורה משמעותית וערוץ 10 לא יסגר. יש לנו עניין במגוון גדול של אמצעי תקשורת".

      מוקדם יותר, טענה ח"כ וילף כי מוסף הכלכלה של עיתון "מעריב" מחרים אותה בשל מאבקה לצמצום הריכוזיות במשק. וילף גילתה אתמול במליאת הכנסת כי רואיינה באחרונה למוסף עסקים שפורסם בסוף השבוע בעיתון "מעריב" בנושא מיומנויות וכישורים להשכלה גבוהה, אבל הכתבה התפרסמה בלא איזכורה.

      וילף ציינה בניוזלטר ששלחה אמש כי "בימים אלה סוערת התקשורת בשל טענה לסתימת פיות. עיתונאים רבים מדברים באופן חריף כנגד פוליטיקאים שלטענתם סותמים להם את הפה. היה לי קל יותר להאמין לטענות אלה לו היו העיתונאים והעורכים בעיתונים מסוימים מראים אומץ ונחישות דומים בביקורת על בעלי אינטרסים מונופוליסטים ואנטי-תחרותיים במשק הישראלי".

      וילף ציינה כי "ביום שישי האחרון התפרסמה במוסף עסקים כתבה תחת הכותרת 'משכילים בלי מיומנויות'. הכתבה נולדה בעקבות כנס של ה-OECD שבו השתתפתי. חשבתי שמדובר בנושא מרתק וחשוב והצעתי אותו לעתונאים העוסקים בתחום החינוך והעסקים".

      "עיתונאי ממעריב מצא עניין רב בסיפור ועבד איתי במשך שעות ארוכות כדי להבין לעומק את הנושא המורכב ואת המצגת. הוא ראיין אותי על הנושא ועל הניסיון שלי בתחום. תוך כדי הכנת הכתבה שהעורך אישר כי היא מעניינת, ביקש העיתונאי להוסיף מרואיין נוסף ?כדי שלא כל הציטוטים בכתבה יהיו שלך?. הפניתי אותו לשותף בכיר בחברת הייעוץ מקינזי ד"ר יונתן קולודני שהוא מכר ותיק מימינו המשותפים במקינזי ופניתי אליו להתראיין והוא הסכים. לקראת פרסום הכתבה פנה אלי העיתונאי לאישור סופי של הציטוטים (הרבים) בכתבה".

      עוד ציינה כי "ביום שישי התפרסמה הכתבה על פני 3 עמודים. קריאה מאומצת תגלה שאין זכר לציטוטים שלי בנושא או לנוכחות שלי בכנסת או בכל הקשר. שיחת בירור עם העורך העלתה שאכן הכתבה המקורית שהועברה אליו כללה ציטוטים רבים שלי אך הוא החליט להוריד את כולם מ?שיקולי עריכה מקצועיים? וגם הוסיף ?קורה, מה לעשות?.

      "תשאלו אילו 'שיקולי עריכה מקצועיים' גרמו לעורכים במוסף העסקים של מעריב למחוק כל אזכור שלי בנושא שאני יזמתי את קידומו ועוד בתחום כל כך תמים כמו חינוך והכשרה מקצועית? האם יכול להיות שזה קשור למאבק שלי נגד הריכוזיות במשק? הרי זה לא הגיוני. רק השבוע העליתי על סדר היום הציבורי את החיבור המסוכן שבין שליטה באמצעי תקשורת ובין בעלים השומרים על אינטרסים מונופוליסטיות ואנטי-תחרותיים.

      "האם ייתכן שהעורכים במוסף העסקים של מעריב ירשו לעצמם ליפול בפח ולעשות מעשה שרק מוכיח את טענותיי? זה קצת מוזר. האם העורך החליט שלא כדאי שקוראי המוסף שרק עמודים ספורים קודם לכן שמעו שהמלצות ועדת הריכוזיות מופרכות ייחשפו לכתבה שמציגה את מי שנלחמת כנגד הריכוזיות באור חיובי וכמי שיש לה השכלה וניסיון בעולם העסקי ובחברת ייעוץ כמקינזי".

      "אני מאמינה שיש חשיבות גדולה למאבק על עיתונות חופשית וחזקה, אבל לכל אלה המתלוננים כי פוליטיקאים סותמים להם את הפה יתכבדו ויוכיחו אומץ במאבק כנגד מי שעושים שימוש בתקשורת כדי לקדם אינטרסים שבינם ובין הדמוקרטיה אין דבר וחצי דבר".

      תגובת מעריב: "הטענות משוללות יסוד. חברת הכנסת וילף יכולה ואף מוזמנת לשתף פעולה עם מעריב כמו כל פוליטיקאי אחר ולקבל על כך קרדיט כמקובל. אנו שמחים, שגם לדעתה של וילף הכתבה שבה מדובר הציפה נושא חשוב, שהרי זהו תפקידו המהותי של עיתון. צר לנו ש-TheMarker נותן במה לטענות כה מופרכות - וסיבותיו עמו".