קיצור תולדות סוף השבוע

הרעיון לקיצור שבוע העבודה עשוי להועיל למשק אך יש לבצעו בזהירות. שחף מזין סבור כי ראוי לתת לאנשי מקצוע לבחון את הנושא ולא לפוליטיקאים המונעים מפופוליזם

שחף מזין
22/11/2011

"סוף שבוע ארוך שיכלול את שבת וראשון ישנה את המדינה מהקצה אל הקצה. העובדה שלאנשים יהיה סופשבוע ארוך אולי תביא לרגיעה במדינה. תחושת החופש תאפשר לאנשים להגיע רגועים יותר לעבודה בימי שני ועם יותר מוטיבציה". (סילבן שלום) נבהיר כי בבסיס ההצעה של השר שלום מעוגן עקרון שימור מספר שעות העבודה השבועי הכולל. על אובדן יום א' יפצה העובד בחצי יום עבודה ביום שישי וחציו השני של היום האבוד יוחזר בחלקים על פני שבוע העבודה. נראה כי הפתרון לעצבנות הישראלית מונח ממש לרגלינו. בהנחה שנתעלם ממקבילת הרוגע של יום שני בדמות עצבנות פוטנציאלית ביום חמישי בשל העבודה ביום השישי והתפוקה הפוחתת שבשעות העבודה המתארכות ביתרת ימי העבודה. הממשלה הקימה ועדה שתדון ברעיון, והרכבה כולל פוליטיקאים או קשורים ,שדעתם עלולה להיות נוטה לפופוליזם.

יהיה נאיבי לראות ברעיון התאמת שבוע העבודה למקובל בעולם כמפתח לאוטופיה הישראלית, אך לא ניתן להתעלם מהעובדה שעל הנייר יש לנו כאן קלף מנצח. שמירה על תפוקות הייצור הנובעת מיציבות מספר שעות העבודה הכולל בצירוף הגדלת הצריכה הפרטית של סחורות, שירותי הסעדה, הארחה ותיירות פנים יכולה להגדיל את מחזור הכסף במשק, להגביר ביקוש לעבודה ולזרז צמיחה. הסכנה למשק אם כך איננה ברעיון עצמו, אלא באופן בו, במידה ויתקבל, ייושם הלכה למעשה.

הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות

פוליטיקאי שרוצה להרשים את בוחריו מוטב לו שימצא רעיון ראוי ויפעל בזריזות ליישומו. המרדף אחרי רעיונות ראויים מבורך ולא פעם מניב לנו נחת. בזכות איתור ויישום מהיר ראינו את מחירי התקשורת צוללים, אנו נהנים מפיקוח איכותי יותר על עמלות הבנקים ומצליחים להילחם במחירי המזון המנופחים. עם זאת אל לנו לשכוח כי רעיונות מבורכים שזכו ליישום מזורז יצרו בעיה שלעיתים אינה פחותה מזו שהתכוונו לפתור. לדוגמא ניתן לראות את חוק מחזור הבקבוקים שהפך ממודל מודעות סביבתית לענף הכנסה נוסף אצל משפחות הפשע.

שינוי מתכונת שבוע העבודה במשק הינה יוזמה מבורכת, אך זו רבולוציה אשר יכולה בקלות להמשיך אבולוציה לכדי שבוע עבודה בן ארבעה ימים אפקטיביים ולהתדרדר לקטסטרופה כלכלית. עוד ההצעה בחיתוליה וכבר ניתן להבחין בהתנגדות הגורפת של המגזר החרדי, אשר למרות הקשר הרופף בינו ובין שבוע עבודה כלשהו, מאיים כי ימשיך לקדש את היום השישי. אין זה בלתי סביר שרבים יתפסו לגישה זו בשל האמונה בבורא עולם ובאופורטוניזם מזדמן אשר בשילוב עם ההגבלה החקוקה על התעסוקה בימי ראשון תוביל לצמצום שעות התפוקה במשק ותפגע בכושר הייצור הישראלי.

פגיעה בתוצר הלאומי הגולמי לנפש, הנמוך גם כך בישראל בהשוואה לממוצע מדינות ה-OECD, משמעותה צניחה ברמת החיים במדינה שסביר שתורגש באופן המשמעותי ביותר בקרב מעמדות הביניים. שכבה רחבה החשופה גם כיום לטלטלות בסך ההכנסה הפנויה ושחיקה ברמת החיים בשל התייקרויות תכופות בסל הצריכה. לא הרחבתי בנטל המיסים הישירים והעקיפים (מים, בנזין, ארנונה, מזון ועוד) ששוחקים את מעמד הביניים עד דק.

על מנת להביא את יוזמת השינוי לכדי יישום יעיל יש לבחון את התנהלות המשק הישראלי על כל נגזרותיו, להתחשב בחוסר התעסוקה המבני הקיים בשל ההשתתפות הנמוכה של הציבור החרדי והערבי בשוק העבודה ולהכתיב את המנגנון כך שיאפשר שימור מספר שעות העבודה האפקטיביות במשק.

זה הזמן להוציא את היישום מידי פוליטיקאים ולבטוח באנשי מקצוע ראויים, כלכלנים נטולי אג'נדה ושיגיונות פופוליסטיים.

שחף מזין, כלכלן מרצה לארגון במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully