בכירים ב-YES נערכים לתרחיש של הכרזה על החברה כעסק לא חי וכחדלת פירעון

גורמים בכירים ב-YES מדברים בשיחות פנימיות על האפשרות שאם החברה לא תצליח להגיע להסדר עם הבנקים על הסכם מימון חדש תוך כמה חודשים, ייתכן שלא יהיה מנוס מלהכריז על YES כעסק לא חי וכחברה חדלת פירעון.

למעשה, אותם גורמים בכירים מתחילים להיערך גם לתרחיש הקשה מכל מבחינתם. עד היום השקיעו הבנקים כ-230 מיליון דולר בחברה במסגרת הסכמי המימון של YES, בהתאם לאבני דרך - בעיקר של ARPU (הכנסה ממוצעת למנוי) - שהפכו ללא רלוונטיות כתוצאה מאי עמידתה של החברה בפרמטרים שהוצבו.

כיום עומד ה-ARPU של YES על 35 דולר, וההערכות הן שהחברה תגיע ב-2002 ל-ARPU קרוב ל-40 דולר.

בעלי המניות ב-YES, שהשקיעו עד היום כ-400 מיליון דולר בחברת הלוויין, יהיו הראשונים להיפגע במצב כזה. למעשה, במצב של חילוט חובות, אם יתממש, הבנקים יחלטו את החובות שלהם באמצעות כונס נכסים וימכרו את החברה למי שייקח עליו את חובותיה.

מסגרת האשראי לה זקוקה היום YES גבוהה בכ-250-300 מיליון דולר מזו שנקבעה עבורה בראשית הדרך - 630 מיליון דולר - ובכך תסתכם ההשקעה ב-YES בכ-900 מיליון דולר.

אזהרת עסק חי ניתנת על ידי רואה החשבון של חברה המעריכה שמקורותיה אינם עומדים לה כדי להחזיר את החובות בהם היא נתונה ושהסיכוי שהיא תשיג את הכסף להחזר חובותיה קטן.

גורמים בשוק לא נותנים לתרחיש ההכרזה על YES כעסק לא חי סיכוי רב, בוודאי שלא בזמן הקרוב, ומעריכים שבזק לא תיתן למצב כזה לקרות. מה שיכריע, בסופו של דבר, אם התרחיש הזה יקרום עור וגידים הוא כמות הכסף שבקופתה של YES.

לבזק התחבטות לא פשוטה - מצד אחד יכול להיות לה אינטרס בתרחיש שכזה, שכן הוא יגרור לחץ כבד על הרגולטור להימנע מהחלטה על מיזוג חברות הכבלים. מנגד, תרחיש כזה ישאיר כתם על בזק, יחסל את הסיכוי להכנסת משקיע חדש ל-YES, ויותר מכך ישאיר את חברות הכבלים, שוב, לבדן בשוק הטלוויזיה הרב ערוצית. כך, המחירים יעלו ויכולתן של חברות הכבלים להתחרות בבזק לא בהכרח תקטן.

למעשה, מאז שהממונה על ההגבלים העסקיים, דרור שטרום, הכריז שאחד התנאים מבחינתו לאישור מיזוג חברות הכבלים הוא מספר המנויים של YES (בזמנו נקב הממונה ב-250-350 אלף מנויים) - עלות התוכן גדלה, החברה לא עמדה ביעדי ה-ARPU שהציבה לעצמה, ויותר מכך - לא עמדה ביעדים שהמערכת הבנקאית הציבה לה. כיום יש ל-YES כ-290 אלף מנויים, והחברה מדווחת על קצב גיוס מנויים חודשי של כ-20 אלף לקוחות.

אם נוסיף על כך את בעיות המימון של חברות הכבלים בכלל ושל תבל בפרט, הרי ששוק הטלוויזיה הרב ערוצית - אותו שוק שמשרד התקשורת מתגאה בפתיחתו לתחרות - נמצא במשבר חריף שמעמיד בסימן שאלה את יכולתו להמשיך ולאפשר תחרות.

לתבל תוצאות שוטפות, הפסד ותזרים מזומנים טובים יותר מאלו של YES, אולם ל-YES מרחב גדול יותר מכיוון בעלת המניות הראשית שלה - בזק. לתבל בעל מניות אחד שמזרים לה כסף - דסק"ש - הלוקח בחשבון בעיקר שיקולי הפסד בהווה מול רווח עתידי, בעוד בעלת המניות הגדולה של YES - בזק - יכולה לקחת בחשבון גורמים נוספים שיצדיקו המשך הזרמת כספים ל-YES. אחד החשובים שבהם הוא התשת חברות הכבלים ומניעת כניסתן לשווקים אחרים של בזק, כגון שוק הטלפוניה הפנים ארצית.

כיום לחברות הכבלים חוב גדול של יותר מ-4 מיליארד שקל, וההערכה היא שברגע שהחברות יקטינו את חובן - בין השאר פונקציה של אישור מיזוג החברות, הן יוכלו להציג בתוך שנתיים-שלוש תוצאות פיננסיות טובות בהרבה מאלה שהן מציגות היום.

ההערכות היום, הנשמעות לא אחת מפי בכירי חברות הכבלים והלוויין, הן שהוצאות התוכן - החלק הארי בהוצאות חברות הטלוויזיה הרב ערוצית - הגבוהות פי ארבעה מהוצאות התוכן טרם כניסת YES לשוק, יקטנו השנה.

החוב של חברות הכבלים בעייתי פחות מזה של YES, שכן בעלי המניות בחברות הכבלים יכולים היו, אם רק רצו, לגייס משקיעים נוספים באקוויטי ולהקטין את החוב, אך הם העדיפו שלא להידלל. בחברת YES לא רואים עדיין באופק את המעבר לתזרים חיובי: "במקרה הטוב ב-2006", אומרים בכיריה. למעשה, מנכ"ל YES, שלמה לירן, כבר הצהיר שנדרשים לחברה כ-500 אלף מנויים ואולי אפילו 600 אלף כדי לעבור לרווח.