המסחר באחד העם נסגר בירידות שערים

על רקע החשש מהתפשטות משבר החובות גם למדינות הליבה בגוש היורו נסגר המסחר בבורסה התל אביבית בירידות. ת"א 25 ננעל בירידה של 0.3% ואילו מדד ת"א 100 נחלש ב-0.5%

ערן אזרן
23/11/2011

המסחר באחד העם התנהל היום על רקע התגברות החששות להעמקת משבר החוב האירופי במדינות שסבלו ממנו פחות עד כה, ביניהן איטליה וספרד ואף להתפשטותו למדינות הליבה של גוש היורו - צרפת וגרמניה. כישלון בהנפקת אג"ח שניסתה להוציא היום ממשלת גרמניה, הכריעו לבסוף את המדדים, שננעלו בירידוה יומית של של עד 0.5%.

גם היו המשיכו המשקיעים המקומיים לעקוב אחר ההתפתחויות בנוגע להסדר החוב של דלק נדל"ן - אחד מהסדרי החוב הגדולים שנערכו במשק בשנים האחרונות - כמו גם אחר ההודעה של גאון אחזקות על הסדר חוב צפוי באייס דיפו .

מדד ת"א 25 ננעל בירידה של 0.3%, ואילו מדד ת"א 100 נחלש ב-0.5%, מדד נדל"ן 15 ננעל ביציבות ומדד הבנקים איבד 0.5%. מניות התקשורת הובילו את הירידות, כשמדד התקשורת ננעל בירידה של עד 1.5%. מחזור המסחר הכולל עמד על 1.2 מיליארד שקל.

מניות החברה לישראל בלטה לאחר שאיבדה כ-3% במחזור גבוה; מניית סלקום שנפלה ב-2%; וכן מניית בנק מזרחי טפחות שנחלשה ב-2.3% במחזורים גבוהים.

מדדי התל בונד (20,40 ו-60) נסחרו בירידות של 0.1%, אך סיכמו ירידה של עד 1% בשבעת ימי המסחר האחרונים. מדד תל בונד שקלי עלה בניגוד למגמה ב-0.2%. בשוק האג"ח הממשלתיות, איגרות החוב הארוכות נסחרו בירידות של עד 0.2%. אג"ח מסוג שחר (שקלית בריבית קבועה) לפדיון בעוד עשר שנים, נסחר בירידות של 0.21%, כשהתשואה עולה ל-4.691%. אג"ח ממשלתיות קצרות נסחרות ביציבות.

אביטל בר דיין, סמנכ"לית בכירה בחברת דירוג האשראי מידרוג, הזהירה אתמול שהסדר החוב של דלק נדל"ן הוא הסנונית הראשונה בלבד לגל הסדרים נרחב ב-2012. לדברי בר-דיין, אנחנו צפויים לראות עלייה במספר החברות שיגיעו להסדרים אם תמונת המצב בשווקים לא תשתפר, כשחלק מההסדרים יהיו תגובה מאוחרת למשבר של 2008 וחלק ייערכו על רקע הימשכות ההאטה הכלכלית והקיפאון בשוקי אירופה.

"עד עתה, רוב החברות לא נאלצו להתמודד עם המשבר הפיננסי והריאלי, שכן מרבית האג"ח הונפקו לטווח של 4-5 שנים", אמרה. "עם זאת, ולמרות ההסדר בדלק נדל"ן, איני צופה שנראה הסדרים בהיקף של 14 מיליארד שקל כמו שהיה בשנה של אפריקה ישראל . אנחנו כן צפויים לראות עלייה במספר החברות שנאלצות להגיע להסדר, אך לאו דווקא בהיקפן".

עוד ציינה בר-דיין כי קיימת סבירות גבוהה להורדות דירוג נוספות של חברות האחזקה כבר בתקופה קרובה. מנתונים שהציגה בנוגע לדירוגן של כלל חברות האחזקה במשק, עולה כי 30% מחברות האחזקה בישראל נושאות באופק דירוג שלילי ו-15% נמצאות ברשימת מעקב (CreditWatch).

בר-דיין אף הציגה את היקף חשיפת הבנקים הישראליים למשבר באירופה, שמסתכם לדבריה בכ-30 מיליארד שקל. בין כלל הבנקים, הפועלים, לאומי ומזרחי טפחות חשופים לצרפת ולגרמניה בהיקף של 25 מיליארד שקל. בעוד כלל הבנקים חשופים למדינות PIIGS (פורטוגל, איטליה, אירלנד, יוון וספרד) בהיקף של 2.3 מיליארד שקל.

עוד באירופה: גרמניה רשמה היום את המכרז הגרוע ביותר מאז השקת מטבע היורו ב-1999. התשואות הנמוכות שהציעה הממשלה על אג"ח לעשר שנים הרחיקו את המשקיעים, עקב חששות מהאטה בצמיחה של גרמניה לאור מעורבותה בשיקום גוש היורו.

כתוצאה מכך נאלץ הבנק המרכזי של גרמניה לרכוש 36% מסך האג"ח שהונפקו בשווי כולל של 6 מיליארד יורו. בנקים אחרים רכשו אג"ח בשווי 3.644 מיליארד יורו בסך הכול. "זה היה אסון מוחלט", אמר מארק אוזוולד, אסטרטג בחברת הברוקרים מוניומנט סקיוריטיז. לאחר ההודעה על המכרז נפל שוק האג"ח הגרמני וכן השווקים ברוב המדינות הגדולות באירופה. הבנק המרכזי מסר כי המכירה מחזקת את הבהלה הגוברת בשווקים בנוגע למשבר החוב באירופה וכי הבנק ינסה למכור את האג"ח בשוק המשני.

כישלון ההנפקה בגרמניה מעלה את החשש כי משבר החובות האירופי מתפשט למדינות הליבה של גוש היורו. "הדבר מלמד על עליית מדרגה נוספת בחששות השווקים לגבי יכולתן של המדינות החזקות בגוש להשתלט על המשבר", אמר היום כלכלן המקרו של פסגות אורי גרינפלד. "תשואות האג"ח הגרמני ל-10 שנים עלו ב-17 נקודות בסיס בעקבות כישלון ההנפקה. אין ספק שמצבה הפיסקאלי של גרמניה טוב מזה של חברותיה לאיחוד המוניטארי אך הוא בהחלט לא מזהיר (ע"פ ה-IMF, יחס החוב לתוצר צפוי לעמוד על 83% השנה).

"בהינתן התשואות הנמוכות (עדיין) שמשלמת גרמניה על חובה, תכניות הצנע המיושמות צפויות לעבוד ולהקטין את נטל החוב ל-75% בשנת 2016. המשך עליית התשואות תקשה על עמידה ביעדים אלו אך עשויה גם להעיר את ראש הממשלה אנגלה מרקל מתרדמתה ולאפשר לבנק המרכזי באירופה להכריז על תוכנית רכישות רחבת היקף מוקדם מהצפוי", אמר.

מניות בולטות במסחר

שטף הדו"חות לרבעון השלישי נמשך הבוקר: פרטנר סגרה את עונת הדו"חות של חברות התקשורת, וכמו שתי מתחרותיה, גם היא מסיימת רבעון שלישי חלש. הרווח הנקי צנח ב-44% ל- 172 מיליון שקל, וממנו נגזר הדיבידנד שתחלק (80%) החברה - 140 מיליון שקל או 0.9 שקל למניה. ההכנסות משירותים ירדו ב-6% ל- 1.3 מיליארד שקל והרווח התפעולי צנח ב-34% ל-314 מיליון שקל. ה-EBITDA של החברה (רווח תפעולי בניכוי פחת והפחתות) עומד על 529 מיליון שקל, ירידה של 17% וכעת ה- EBITDAהינו בשיעור של 30% מהכנסות החברה לעומת 39% ברבעון המקביל אשתקד.

"הרבעון הבא הולך להיות רע יותר עם התחלת הכניסה של המתחרים החדשים", אמרו בכלל ברוקראז' לאחר פרסום הדו"חות. "נפילת המניה מתמחרת את מרבית הפגעים בערך של חברת הסלולר, אבל אי הוודאות בשוק לקראת גיבוש אסטרטגיית המתחרים היא חזקה ועשויה למשוך את התוצאות מטה במהירות גדולה יותר מהצפי הנוכחי. אנחנו מותירים את ההמלצה על תשואת שוק במחיר יעד חדש של 39 שקלים".

חברת כרטיסי האשראי כאל הנמצאת בבעלות בנק דיסקונט (72%) והבנק הבינלאומי (28%) הציגה הבוקר את דו"חותיה הכספיים לרבעון השלישי של השנה אותו חתמה ברווח נקי של 61 מיליון - עלייה של 7.8% לעומת הרווח ברבעון המקביל אשתקד. רווח זה נרשם אחרי שהחברה העבירה תשלומים לבנקים (בעיקר לדיסקונט המנפיק את עיקר הכרטיסים של החברה) בהיקף של 40 מיליון שקל. ברבעון השלישי של השנה נרשמה האטה בקצב הצמיחה בשימוש בכרטיסי האשראי. בעוד שבמחצית הראשונה של השנה קצב הגידול היה 8.4% הרי שברבעון השלישי של השנה קצב הגידול עמד על 5.6% בלבד.

רווחי חברת התעופה אל על נחתכו בחצי ברבעון השלישי של 2011, בעיקר בשל מחירי הדלק הסילוני שזינקו, אך גם נתח השוק שלה קטן. במקביל, הודיעה החברה על קיצוצים הכוללים פיטורי 200 עובדים וקיצוץ של 20% בשכר המנכ"ל אליעזר שקדי ויו"ר הדירקטוריון, וויתור של 7.5%-10% לבכירים נוספים בחברה.

הכנסותיה של אלעד קנדה מקבוצת יצחק תשובה גדלו בכ-29% ברבעון והסתכמו בכ-30.6 מיליון דולר קנדי לעומת כ-23.7 מיליון דולר קנדי ברבעון המקביל אשתקד. ה-NOI גדל בכ-12% והסתכם בכ-14.8 מיליון דולר קנדי לעומת כ-13.3 מיליון דולר קנדי ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות הסתכם בכ-8.3 מיליון דולר קנדי, לעומת הפסד של כ-5.1 מיליון דולר קנדי ברבעון המקביל אשתקד.

בריטיש ישראל, מקבוצת מליסרון , שבשליטת עופר השקעות, המתמחה באחזקה, ניהול והשכרה של נכסים מניבים, פירסמה הבוקר את דו"חותיה הכספיים לרבעון שלישי. הכנסותיה של בריטיש ישראל מהשכרה, ניהול ואחזקה של נדל"ן להשקעה עלו בכ-16% והסתכמו בכ-223 מיליון שקל בהשוואה לכ-193 מיליון שקל ברבעון המקביל. הגידול בהכנסות נובע בעיקר משיפור בהכנסות ממרכזים מסחריים קיימים וכן מהכנסות שנוספו לקבוצה עקב רכישת מרכזים מסחריים (קניון סירקין ו-50% נוספים בקניון חדרה).

המשבר בענף הפרסום ומצבו הקשה של עיתון "מעריב" מאלצים אותו לצאת בסבב פיטורים בשבועות הקרובים. מקורות בעיתון העריכו, כי מדובר בפיטורים של כ-27 עובדים, כולל עיתונאים, במחלקות השונות של העיתון. ברשימת העובדים שהוזמנו לשימוע עוד השבוע נכללים גם עיתונאים בכירים. במעריב , שבשליטת אי.די.בי של נוחי דנקנר, שוקדים כמה חודשים על תוכנית התייעלות שתביא לקיצוץ בהוצאות העיתון, בשל הפסדיו הכבדים.

רשת אייס דיפו הנמצאת בקשיים בדרך להסדר חוב, לאחר שהחברה פירסמה כי להערכתה, ההפסד הנקי ברבעון השלישי יסתכם ב-25 מיליון שקל לעומת הפסד של 900 אלף שקל ברבעון המקביל. המשמעות המרכזית היא כי היא לא תעמוד בהתניות הפיננסים מול הבנקים במחצית השניה של 2011. המסחר במניה הופסק במהלך היום וחודש לאחר פרסום ההודעה.

הודעה ששיגרה שלשום קבוצת אי.די.בי , שבשליטת נוחי דנקנר, על ביטול העסקה למכירת השליטה ברשת הקמעונות שופרסל לידי קבוצת ישראלום וליאו נואי, נתנה את אותותיה במהלך המסחר אתמול. דיסקונט השקעות , החברה הבת באמצעותה מחזיקה אי.די.בי בשופרסל (46%), נפלה אתמול במהלך המסחר ב-8.2% במחזור יומי של 2 מיליון שקל - השמיני בגודלו מבין מחזורי המניות ב ת"א 100.

בתוך כך, ישראלום , שבשליטת מתיו ברונפמן ושולם פישר, שהיתה אמורה לרכוש יחד עם ליאו נואי 46% ממניות שופרסל שבידי קבוצת אי.די.בי, עידכנה אתמול ש"הרקע להפסקת המגעים בין ישראלום לאי.די.בי הינו אי הסכמות על תנאים עסקיים מסוימים, נושאים משפטיים וסוגיות הקשורות במערכת היחסים בין החברה לבין צד ג' שאמור היה להשתתף ברכישה".

דירקטוריון החברה לישראל יחליט עד מחר אם להזרים 50 מיליון דולר לחברת צים, שסובלת מהתדרדרות מהירה במצבו של ענף ההובלה הימית במכולות. במקביל לצים צפויות גם חברות פרטיות שבשליטת עידן עופר להזרים סכום של 50 מיליון דולר. זאת על פי תנאי רשת הביטחון שנקבעו בהסדר החוב של החברה עם המשקיעים המוסדיים מנובמבר 2009 שדחה את פירעון איגרות החוב שהנפיקה למוסדיים בהיקף של 350 מיליון דולר מ-2012 ל-2016-2020.

משפחת ברוניצקי, בעלת השליטה בחברת אורמת (35.3%), הגיעה להבנות עם קרן פימי, שמחזיקה ב-10.5% מהחברה על שליטה משותפת באורמת תעשיות. ההבנות שהושגו כפופות לאישור בנק הפועלים לו משועבדות כל מניותיה של משפחת ברוניצקי באורמת תעשיות, להבטחת פירעון הלוואה של 600 מיליון שקל שקיבלה המשפחה מבנק הפועלים בדצמבר 2007 לצורך רכישת 7.6% ממניותיה של החברה, במהלך שנועד לבלום את מה שנתפש על ידי המשפחה כניסיון השתלטות עוינת של חברת נורסטאר שבשליטת חיים כצמן ודורי סגל.

  • אחד העם

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully