האוצר: מדיניות הריבית הגבוהה של בנק ישראל פוגעת בפעילות הכלכלית ומעלה את שיעור האבטלה

במשרד האוצר ממשיכים למתוח ביקורת על מדיניות בנק ישראל, זאת לאחר שניצלו אתמול את דו"ח הממונה על השכר לשליחת חיצי ביקורת חריפים ונוקבים נגד הבנק. בסקירה הכלכלית שהכינו כלכלני משרד האוצר הוקדש פרק מיוחד לבנק ישראל: "המדיניות המוניטרית בעבר ונזקיה".



"בנק ישראל נקט בשנים האחרונות מדיניות מוניטרית מרסנת שגרמה מצד אחד לרצף של החטאות כלפי מטה בשיעור האינפלציה בפועל לעומת היעד שנקבע, ומצד שני פגעה קשות ביכולת של המשק למצות את פוטנציאל הצמיחה שלו", כותבים כלכלני האוצר.



לדבריהם, מדיניות זו אינה נמנית על הגורמים העיקריים להאטה החריפה בפעילות הכלכלית במשק בשנת 2001, אולם אין ספק בתרומה החיובית שיכולה היתה להיות לריבית נמוכה יותר לגבי רמת הפעילות - תרומה אשר המשק נזקק לה מאוד דווקא בעיתות של מיתון. בנוסף לכך, כותבים הכלכלנים, אילו המדיניות המוניטרית במהלך השנים האחרונות היתה פחות מרסנת ותואמת יותר את יעדי האינפלציה כפי שנקבעו על ידי הממשלה, המשק היה נכנס למיתון בשלהי שנת 2000 במצב טוב יותר ועם שיעור אבטלה נמוך יותר.



באוצר מציינים כי העובדה שבשנים האחרונות שיעור האינפלציה בארץ היה באופן עקבי נמוך מיעד האינפלציה, אינה בגדר הישג. ראשית, למדיניות הריבית שהובילה לתוצאה זו יש מחיר כבד בדמות פגיעה בפעילות הכלכלית, בעיקר של הענפים המסורתיים ושל משקי הבית החלשים. ושנית, החטאת יעד האינפלציה כלפי מטה גורמת למידה דומה של אי ודאות ועיוותים.



כלכלני האוצר מעריכים כי הפיחות בשער השקל בעקבות הפחתת הריבית החדה, לא יביא להתפרצות אינפלציונית. "מצד אחד פיחות נומינלי בעיתוי הנוכחי לא צפוי להביא לעליות מחירים משמעותיות, ובוודאי לא צפוי ליצור תהליך אינפלציוני, ומצד שני הוא צפוי ליצור פיחות ריאלי מתמשך אשר יסייע לפעילות במשק".



"גם הירידה בריבית הריאלית וגם הפיחות הריאלי יסייעו לענפים רבים במשק, בעיקר לענפים המסורתיים ולמפעלים ועסקים הקטנים (אשר לרוב מממנים את פעילותם בהלוואות שקליות), וגם למשקי הבית החלשים (אשר לרוב משיכת היתר שלהם גדולה מפקדונותיהם השקליים). הדבר יתמוך בגידול ביצוא ובהשקעות, ובמידה מצומצמת יותר גם בצריכה הפרטית", מסכמים הכלכלנים את סקירתם.