קליין העלה את הריבית ביותר מ-0.6%

נכון, נגיד בנק ישראל, דוד קליין, הודיע היום על הפחתת ריבית בשיעור של 0.6%, ורמת הריבית במשק תעמוד בחודש מארס על 4.4%. אבל "אזהרת הריבית" שצורפה להודעה על התוכנית המוניטרית יצרה אפקט של העלאת ריבית גבוהה יותר, של 0.7%, ואולי אף של 0.8%, ובשעה זו יורד הדולר לרמה של 4.63 שקלים בעקבות מכירת דולרים של משקיעים זרים מלונדון.



למי שלא קרא את ההודעה המלאה של הנגיד, אז זו אזהרת הריבית כלשונה: "בנק ישראל חוזר ומבהיר כי לא ניתן יהיה לשמור על רמה נמוכה של ריבית לטווח קצר, לנוכח אי הירידה, ואף העלייה בריבית לטווח ארוך, ובמקביל גם לשמור על יציבות מחירים. בבנק מבהירים כי גם בעתיד תותאם הריבית על מנת לשמור על יציבות מחירים". במלים אחרות אומר קליין כי על המשקיעים להתכונן להעלאת ריבית נוספת בחודש אפריל.



מה גרם לנגיד להעלות את הריבית ב-0.6%? התשובה לשאלה היא שקליין חזר ואמר כי הוא מחויב לשמירה על יעד האינפלציה, ובימים אלו ציפיות האינפלציה לשנה הקרובה ולשנה הבאה כבר חורגות מיעדי הממשלה. היום הסתבר כי קליין מוכן לאבד קצת מהאגו ולספוג גם ביקורת ממשרד האוצר, אך על דבר אחד הוא לא מוכן לוותר - על יציבות מחירים במשק.



כמובן שציפיות האינפלציה הגבוהות נובעות גם מאי אמון של הציבור במדיניות הפיסקלית. הציבור יודע שתחזית הצמיחה של 2% עליה מבוסס תקציב המדינה ל-2002 היא אופטימית (בלשון המעטה), והיום גם באוצר אמרו בפה מלא כי העובדה כי המיתון יימשך גם השנה היא כבר ודאית. תחזית צמיחה אופטימית זו והעובדה שמצפה לנו שנת מיתון נוספת מגבירות את הסיכוי כי שוב תהיה חריגה מיעד הגירעון של הממשלה.



ועל זה אמר היום קליין, כי המדיניות הפיסקלית לא צריכה להסתיים בקיצוץ של 6.15 מיליארד שקל, אלא בהשגת היעדים, קרי עמידה ביעד גירעון של 3% לשנת 2002. הבעיה היא שהציבור לא מאמין שזה יקרה, ולכן הוא דורש ריבית גבוהה יותר על האג"ח שמנפיקה הממשלה, ואז הריבית לטווח ארוך עולה, וקליין בא ואומר כי לא ניתן לשמור על ריבית נמוכה בטווח הקצר.



למי שזוכר, עם הפחתת הריבית אמר קליין שאין חשש מהתפרצות אינפלציונית, משום שבמיתון המחירים לא עולים. היום נשמע קליין פחות החלטי. בהודעה לעיתונות אמר קליין, כי למרות שמדד ינואר עלה במיוחד בשל רכיבים הרגישים לפיחות, סביר להניח כי לא מדובר בתופעה חד פעמית. כלומר, קליין צופה מדדים גבוהים גם בחודשים הבאים, ולדבריו הם יושפעו מהשינוי בשער החליפין ומהשפעתו על המשק.



אז אם קליין רואה לנגד עיניו מדדים גבוהים, ציפיות גבוהות לאינפלציה, חריגה מיעד הגירעון, מצב ביטחוני לא טוב, וגידול באי הוודאות, מדוע הוא לא העלה את הריבית ביותר מ-0.6%? נראה כי קליין לא רצה לזעזע שוב את שוק המט"ח, ולבלבל שוב את הציבור, ולכן הוא בחר להעלות את הריבית בשיעור שכבר מגולם בשוק.



אולם, באמצעות "אזהרת הריבית" דאג קליין להזהיר שוב את ציבור המשקיעים מהשקעה בדולר. למי שזוכר, את "ההודעה המיוחדת" על ההתפתחויות בשער החליפין, שכללה המלצות למה לא להשקיע בדולר, הוציא קליין כשהדולר הגיע ל-4.78 שקלים, כך שנראה כי כעת קיים חסם עליון לשער החליפין סביב רמות אלו.
מחר הבורסה והבנקים לא עובדים בשל חופשת חג הפורים, כך שאת תגובת המשקיעים לשינוי בשער הריבית נוכל לראות במלואה רק ביום רביעי. עלייה בתשואות המק"מים, והמשך הירידה בשער הדולר תוכיח כי בהעלאת הריבית הצליח קליין לתקן את הטעות שעשה בהפחתה החדה, שהיום נראה כי גם הוא מודה בה, אם כי לא בפה מלא.