וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

פרס ישראל בתחום התקשורת - לדב יודקובסקי

הארץ

25.2.2002 / 19:31

ועדת הפרס ראתה ביודקובסקי, לשעבר עורך "ידיעות אחרונות", כראוי להיות חתן פרס ישראל עקב "תרומתו המכרעת להפיכת העיתון לנפוץ ביותר במדינה"



מאת ראלי סער



דב יודקובסקי הוא זוכה פרס ישראל לתקשורת השנה - כך הודיעה היום (שני) שרת החינוך, לימור לבנת.



ועדת הפרס בראשות העיתונאי שלמה נקדימון ראתה ביודקובסקי, לשעבר עורך "ידיעות אחרונות", כראוי להיות חתן פרס ישראל עקב "תרומתו המכרעת להפיכת העיתון לנפוץ ביותר במדינה".



לדברי חבר השופטים,"יודקובסקי העמיד דורות של עיתונאים בעלי מחויבות לכתיבה אחראית ומאוזנת, כראוי לתקשורת בחברה דמוקרטית. בהתאמה עם צרכי הזמן והשינויים בחברה הישראלית, השכיל יודקובסקי לפנות למכנה משותף לרוב האוכלוסייה ולעצב עיתון מתקדם מבחינה צורנית וטכנולוגית". כיום משמש
יודקובסקי כיו"ר חבר המנהלים של בית הספר לעיתונאות "כותרת" וחבר הוועד המנהל של אוניברסיטת תל-אביב.



יודקובסקי, יליד פולין בן 79, נולד למשפחת יהלומנים והיגר לישראל בשנת 45'. עם הגיעו החל לעבוד ב"ידיעות אחרונות", שנוהל בידי קרוב משפחתו, יהודה מוזס. בתקופת מלחמת העצמאות הפיק את "ידיעות אחרונות" בירושלים הנצורה. בשלהי שנת 48', נלחם ידיעות אחרונות על קיומו, לאחר שקבוצת עיתונאים מוכשרים מהעיתון, ובראשה עזריאל קרליבך, פרשה מ"ידיעות אחרונות" והקימה את "מעריב" (שנקרא אז "ידיעות מעריב"). כדי להציל את העיתון שבבעלותו, מינה יהודה מוזס את יודקובסקי לעורך
"ידיעות אחרונות", לצד בנו, נוח מוזס.



ארבע שנים לאחר מותו של נוח מוזס בתאונה בשנת 89', הודח יודקובסקי מתפקידו כעורך "ידיעות אחרונות". זמן קצר לאחר מכן מינה אותו איל העיתונות הבריטי, רוברט מקסוול, לעורך "מעריב" ויו"ר מועצת המנהלים של העיתונות, "צעד שעורר הפתעה ומבוכה בחוגים התקשורתיים". לאחר מותו של מקסוול, בשנת 92', רכש יעקב נמרודי את "מעריב" וקנה מיודקובסקי את חבילת מניותיו בעיתון. יודקובסקי פרש אז מ"מעריב".



בנימוקים למתן פרס ישראל לתקשורת ליודקובסקי קשרה ועדת פרס ישראל כתרים להפיכת ידיעות אחרונות "לקונצרן ענק", ו"הדחת מעריב ממעמדו כעיתון הנפוץ במדינה" בשנות ה-60.



"יודקובסקי תבע מכותבי העיתון לקרוא את רצון צרכני העיתונות - כל שכבות האוכלוסייה - והסביר תדיר שעיתון אינו אנציקלופדיה", נכתב בהחלטת הוועדה. "כל משפט אסור שיהיו בו יותר משמונה מלים, וכל קורא, בעיקר מהשכבות הנמוכות, חייב להבין את הכתוב".


טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully