משרד האוצר מכין תוכניות מגירה למקרה של משבר פיננסי חמור שיתפרץ מחדש במהלך 2012. שר האוצר, יובל שטייניץ, הנחה את הנהלת המשרד להכין כלי תגובה אפשריים לתרחישי קיצון. במסגרת זו נעשית במשרד האוצר עבודת מטה לבחינת כל החלטות החירום שהתקבלו במהלך 2008-2009 והסקת מסקנות מהן.
הנהלת משרד האוצר כיום היא הנהלה חדשה: החשבת הכללית, ראש אגף התקציבים, המנכ"ל והמפקח על שוק ההון - כולם לא כיהנו בתפקיד ולא היו חלק ממשרד האוצר במהלך המשבר הפיננסי של סוף 2008, ולכן אינם מכירים את תוכניות החירום שנעשו אז באוצר במענה למשבר. למעשה, שר האוצר יובל שטייניץ הוא היחיד ששרד מהתקופה ההיא ומכיר מקרוב את המהלכים שנקט בהם אז האוצר במענה למשבר.
בשלב ראשון, לכן, באוצר מרעננים את כל ההחלטות שהתקבלו בסוף 2008 ותחילת 2009 - בוחנים אם הן רלוונטיות להיום, ומה המסקנות שעולות מהן. באוצר נערכים שוב לאפשרות כי תידרש פרישה של רשת ביטחון לחוסכים לפנסיה על רקע הפסדים כבדים בשוק ההון. רשת הביטחון שהובטחה ב-2008 לא הופעלה לבסוף, כך שאין מסקנות תפעוליות לגביה. צריך לזכור כי הכלי הפיקוחי המרכזי שאמור היה למנוע את הצורך ברשת ביטחון, התאמת תיק ההשקעות לגיל החוסך (המודל הצ'יליאני) - עדיין לא יושם.
כן בוחנים באוצר את כלי הערבויות שהעמידה אז המדינה - קרנות מנוף להשקעה באיגרות חוב בקשיים, ביטוח ליצואנים, ערבויות לגיוס הון לבנקים, קרנות תמיכה בעסקים קטנים ובינוניים. מבין אלה, הכלי של קרנות להשקעה בעסקים קטנים ובינוניים הוא הכלי שנצבר לגביו מרבית הניסיון, ונחשב לכלי מוצלח. המדינה לכן יוצאת עתה, בכל מקרה, במכרז מחודש להרחבת שתי הקרנות. כלי נוסף שנעשה בו שימוש, ושנחשב ללא מוצלח, היה קרנות המנוף להשקעה באג"ח בקשיים. האוצר בוחן האם יש מקום לבנות כלי חדש כזה - שיהיה מוצלח יותר.
בכלי של ערבויות לבנקים לא נעשה שימוש בסופו של דבר - אבל זאת בגלל השיפור שהיה אז במצב השוק. נראה כי המדינה נוטה להניח שמדובר בכלי טוב יחסית.
כלי נוסף שהוצע, ולא נעשה בו שימוש, היה זה של קציני אשראי שאמורים היו לסייע בבניית הסדרי חוב. מאז, שוק ההון עבר כמה מהלכים גדולים של הסדרי חוב, וההערכה היא כי השוק התבגר ויודע לטפל טוב יותר בהסדרי חוב. עם זאת, החשש מפני גל קריסות של חברות, והסדרי חוב בהיקף נרחב, שריר וקיים - ההשפעות של ועדת חודק, אשר אמורה היתה לשפר את טיב תיק האג"ח של הגופים המוסדיים, עדיין אינן מורגשות.
בשלב זה עבודת הבחינה של כלי ההתערבות השונים היא רק לצורכי הכנה. באוצר לא מתכוונים להכריז על אף כלי עד אשר, אם בכלל, יפרוץ משבר - גם בשל אי הוודאות אם אכן יפרוץ משבר פיננסי רחב ממדים, וגם משום שקשה מאוד לחזות כיצד המשבר יתפרץ, ומה יהיו הכשלים שיצוצו במהלכו.
לשמור התקציב בכל מחיר
במקביל להכנת תוכנית המגירה לשעת חירום, באוצר מגבשים את עקרונות המדיניות הפיסקלית לקראת 2012, על רקע ההערכות כי זאת צפויה להיות שנה פיסקלית קשה. ההחלטות המתגבשות באוצר הן לשמור בכל מחיר על מסגרת התקציב ולא לפרוץ אותה. באוצר מעריכים כי כל פריצה של מסגרת התקציב בעת הזו תפגע באמינות ישראל, תקשה על ישראל לגייס חוב בשווקים ועלולה לדרדר את היציבות הפיננסית של ישראל. רק במידה שהמשבר יהיה מאוד עמוק, ייתכן כי האוצר יבחן עידוד המשק באמצעות הקדמת השקעות בתשתית.
משמעות ההחלטה שלא לפרוץ את מסגרת התקציב היא שהאוצר יצטרך בקרוב לקצץ כ-1.5 מיליארד שקל בתקציב, בשל הצטברות של הוצאות לא צפויות שעלולות להביא לגידול בהוצאה (כמו הסכם השכר עם הרופאים ועליית שכר המינימום). המשמעות היא גם שהאוצר דוחה מכל וכל את הצעת שר הביטחון להגדיל את מסגרת התקציב - וכך למצוא מענה גם לצורכי דו"ח טרכטנברג וגם לצורכי תקציב הביטחון. באוצר לא מתכוונים לעשות כן, ולכן היישום של הפרק המרכזי של דו"ח טרכטנברג - חינוך חינם מגיל שלוש - מותנה בהחלטת הממשלה לקצץ 3 מיליארד שקל בתקציב הביטחון. ללא קיצוץ, לא ניתן יהיה ליישם את דו"ח טרכטנברג.
החלטה אסטרטגית נוספת היא לא לקצץ בתקציב עקב הגידול בגירעון - בשל הירידה בהכנסות ממסים. התקציב לשנת 2012 נבנה על סמך הנחת גירעון של 2%. ההערכות כעת הן שהגירעון יהיה גדול בהרבה, וכנראה יגיע לכ-3.5% בשל ירידה צפויה בצמיחה ובהכנסות ממסים כתוצאה מהמשבר. באוצר קיבלו החלטה לתת לגירעון לגדול מבלי ליזום קיצוץ בתקציב, וזאת מאחר שמדובר בגירעון הנובע מירידה בהכנסות כתוצאה מהמשבר ולא מחריגה בהוצאות. באוצר רואים את הגידול בגירעון במקרה כזה כמייצב אוטומטי - שאין צורך לגעת בו.