OECD: אי השוויון במערב גדל - במיוחד בישראל

מדו"ח שפרסם ארגון ה-OECD עולה כי ברוב מדינות הארגון, בעיקר בארה"ב וישראל גדלים הפערים בין העשירון העליון לתחתון. בישראל משתכר העשירון העליון פי 14 מהתחתון

דפנה מאור
05/12/2011

אי השיוויון הכלכלי והחברתי גדל ברוב מדינות ה-OECD, ובישראל ובארה"ב בפרט - כך מראה דו"ח חדש של הארגון לפיתוח ושיתוף פעולה כלכלי. הדו"ח מראה כי ההכנסה הממוצעת של העשירון העליון בכלכלות המפותחות גדולה פי 9 מזו של העשירון התחתון, בעוד שבישראל היא גדולה פי 14, בדומה לארה"ב וטורקיה. ישראל היא המדינה היחידה מלבד יפן שבה ההכנסה הממוצעת בין אמצע שנות ה-80 ועד סוף ה-2000 ירדה עבור העשירון התחתון, בשיעור שנתי ממוצע של 1.1%. בה בעת עלתה הכנסת העשירון העליון ב-2.4%.

הגידול השנתי בהכנסות העשירון העליון בישראל מאז אמצע שנות ה-80 היה 2.4%, בעוד שבעשירון התחתון ההכנסה נפלה ב-1.1% בממוצע שנתי. אולם אפילו המדינות השיוויוניות כמו גרמניה, דנמרק ושוודיה, שבהן יחס ההכנסות בין העשירון העליון לתחתון הוא נמוך מהממוצע, סבלו מעלייה באי השיוויון. צ'ילה ומקסיקו הן בין הבודדות שהצליחו לצמצם אי שיוויון, אם כי בהן הפער בהכנסות בין העשירון העליון לתחתון הוא פי 25 ויותר. בקוריאה, איטליה, יפן ובריטניה יחס ההכנסות בין העשירון העליון לתחתון הוא פי 10.

בדו"ח שנקרא Divided we stand (אנו עומדים מפולגים) - מדוע אי השיוויון ממשיך לעלות - נאמר כי אי השיוויון נהפך לסוגיה אוניברסלית - גם בקרב קובעי המדיניות וגם בחברה באופן כללי.

בכלכלות המתעוררות צמיחה כלכלית סייעה להפחית את העוני, אולם ברבות הזמן, אי השיוויון בהכנסה גדל אפילו יותר. מתוך מדינות ה-BRIC (ברזיל, רוסיה, הודו וסין) רק ברזיל הצליחה להפחית משמעותית את אי השיוויון למרות שיחס ההכנסות בין העשירון העליון לתחתון הוא פי 50.

"המשבר הכלכלי הגביר את הדחיפות שבה צריך להתמודד עם אי השיוויון. המרקם החברתי מתחיל להיפרם במדינות רבות. אנשים צעירים שלא רואים עתיד לעצמם, מרגישים מקופחים. אליהם הצטרפו מפגינים שמאמינים כי הם סובלים מהשפעות המשבר שהם לא אחראים ליצירתו, בעוד שאנשים בעלי הכנסה גבוהה נראים מוגנים. מספרד ועד ישראל, מוול סטריט ועד כיכר סינטגמה, המחאה החברתית מתפשטת במהירות. בגלל המשבר, אי ודאות ואי השיוויון הגיעו למעמד הבינוני בחברות רבות.

"האתגרים ברורים, אולם פחות ברור מה גרם לאי שיוויון ומה ניתן לעשות בעניין ואילו מדיניות יש לאמץ. הדו"ח מיועד לפתור את הרשת המורכבת של גורמים שמאחורי הפער הגובר בין עשירים ועניים. הגורם הגדול ביותר הוא אי השיוויון בשכר ובמשכורות. הכנסותיהם של 10% העשירים ביותר המריאו ביחס ל-10% העניים ביותר. הגידול החד ביותר נרשם בהכנסות ה-1% העליון ובכמה מדינות בקבוצה קטנה אף יותר: 0.1% - האלפיון העליון".

הדו"ח ממליץ כי המקום הראשון לפעול בו הוא שוק העבודה. הגלובליזציה, הטכנולוגיה, רפורמות והגמשת השוק תרמו לייעולו, ולקידומם של עובדים מסוימים, אולם לא הניבו תועלת לרבים אחרים.

מערכת המס והרווחה היא גורם נוסף משמעותי באי שיוויון, אומר הדו"ח. מאמצע שנות ה-90 ועד 2005, הפחתת הכושר של חלוקה מחדש של העושר של מערכות המס היתה לעיתים המקור העיקרי להתרחבות פערי ההכנסה של משקי בית. החלוקה מחדש הגדולה ביותר כיום נמצאת במדיניות הנורדיות ובבלגיה, והיא פחות טובה מהממוצע בצ'ילה, איסלנד, קוריאה, שווייץ וארה"ב. בעיקר, הקיצוץ בהעברות ורווחה סוציאלית תרמו לגידול באי שיוויון - יותר אפילו ממסים, לדברי OECD.

בשני העשורים האחרונים היתה התרחקות משיעורי מס פרוגרסיביים (המדורגים יותר לפי דרגות הכנסה) - המביאים לחלוקה גדולה יותר מחדש של העושר , ומביטול של מיסי עושר מסוימים. חלקם ההולך וגדל בהכנסה של האחוזונים העליונים מעניק להם יכולת גדולה יותר לשלם מסים מבעבר, ובמדינות מסוימות המסים עליהם כבר עלו. בהקשר זה, ממשלות בוחנות מחדש את תפקידו של המיסוי בחלוקה מחדש של העושר, כדי לוודא שהעשירים ביותר יתרמו את חלקם ההוגן לנטל המס. נכון לא רק להעלות את המס השולי על ההכנסות הגבוהות, אלא אכיפה טובה יותר של מניעת השתמטות מתשלום מסים, באמצעות מקלטי מס, הטבות מס ובחינה מחדש של מיסוי רכוש ועושר. רפורמה במס ובמדיניות הרווחה תהיה הכלי הישיר והחזק ביותר לחלוקה מחדש של העושר.

הדו"ח טוען, עם זאת, כי מס ורווחה אינם הדרך היחידה: הדרך המבטיחה ביותר להתמודדות עם אי השיוויון היא באמצעות תעסוקה - משרות טובות יותר שמאפשרות לאנשים להיחלץ מעוני הן האתגר האמיתי. שיפור הכישורים של כח עבודה - upskilling - הוא הכוח היחיד שלא רק מפחית את אי השוויון אלא גם משפר את שיעור התעסוקה.

עוד אמצעי חשוב, במיוחד בכלכלות מתעוררות, הוא מתן שירותים ממשלתיים קלים לגישה ובאיכות גבוהה - חינוך, בריאות ומשפחה. בממוצע מוציאות ממשלות ה-OECD שיעור של 13% מהתמ"ג על שירותים חברתיים. הבטחת גישה שווה לכל האוכלוסייה תפחית את אי השוויון ותייצר הזדמנויות שוות לפיתוח אישי ומקצועי לכל האזרחים.

  • אי שוויון
  • oecd

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully