הערכות: ההנפקה השנייה של גיוון אימאג'ינג על סף ביטול

מאת בועז לוי



כל הסימנים מעידים על כך שההנפקה השנייה שעליה הודיעה גיוון אימאג'ינג בסוף ינואר עומדת לפני ביטול, או במקרה הפחות גרוע - הקפאה עמוקה. מקורות בשוק ההון העריכו אתמול כי החלטה סופית בעניין תתקבל בקרוב, וכי הרמות הנוכחיות של מניית גיוון אימאג'ינג לא יאפשרו ביצוע של הנפקה שנייה.



עם זאת, מקורבים לבעלי המניות הגדולים בגיוון - אלרון ודסק"ש - טוענים שעדיין אין החלטה סופית בעניין וכי היא תתקבל רק לאחר קבלת האישורים הסופיים לתשקיף שפירסמה גיוון אימאג'ינג. טענות אלה רומזות לכך שאלרון ודסק"ש מעדיפים להמתין עוד קצת בתקווה להתאוששות.



גיוון ביצעה באוקטובר 2001 הנפקת מניות ראשונה, שלאחריה זינקה מנייתה עד לרמות של 18 דולר - הגבוהות ב-50% מחיר ההנפקה.



רק 4 חודשים לאחר הנפקה הראשונה הודיעה גיוון על כוונות לצאת בהנפקת מניות שנייה. ההודעה זכתה לקבלת פנים צוננת עוד אפילו לפני שהחברה הודיעה על כך רשמית, ומניית גיוון החלה ליפול בחדות.



סנטימנט שלילי במניה בעקבות הודעה על הנפקה שנייה אינו עניין נדיר, והוא תוצאה של חששות המשקיעים מפני הדילול הצפוי. משקיעים רבים מעדיפים למכור את המניה ולרכוש אותה מחדש לאחר ההנפקה.



עם זאת, הירידות בגיוון היו חדות מדי מכדי שיוסברו על ידי הגורמים הרגילים. ביום ששי נפלה המניה לרמה של 10.45 דולרים - נמוך מהמחיר שלפיו ביצעה את הנפקתה הראשונה (12 דולר), וגם אתמול לא רשמה התאוששות משמעותית. ברור שברמות מחירים אלה לא תוכל החברה לבצע הנפקה שנייה.



בשוק היו רבים שמצאו טעם לפגם בהזדרזות של החברה לבקש כסף נוסף מהשוק, וידיעות שלא אושרו היו שיש חילוקי דעות בין ההנהלה לבעלי המניות על הצורך בהנפקה.



"המשקיעים רצו לראות קצת יותר פעילות לפני שיוצאים בהודעה על הנפקה שנייה", אומר שאול אייל, אנליסט ב-CIBC המסקר את מניית אלרון. אייל סבור כי הצמיחה המשמעותית שניכרה בתוצאות הכספיות לרבעון הרביעי שפירסמה גיוון אימאג'ינג היתה אמנם איתות חיובי, אך לא מספק בשביל הנפקה. "המשקיעים רצו לראות כמה רבעונים של צמיחה רצופה - לראות הוכחות בשטח".



החששות בשוק גברו גם בעקבות הידיעה כי להנפקה תתלווה הצעת מכר של בעלי המניות הנוכחיים, ובהם אלרון ודסק"ש, בהיקף של 3.2 מיליון מניות. השווי הכולל של הסכום שתיכננו החברה ובעלי מניותיה לגייס - לפי 18 דולר למניה - היה יותר מ-110 מיליון דולר.



חלק המניות שתיכננה דסק"ש למכור היה מדלל את חלקה בהון החברה מ-28% לכ-22%-20%, תלוי באופציות שניתנו לחתמי ההנפקה - מהלך מימושים שיכול להיראות טבעי לחברות מסוג זה. "זה נכון שדסק"ש ואלרון הן חברות אחזקה הבנויות על רווחי הון", אומר אייל, "אך המהלך בפירוש הקדים את זמנו".



בצד כל אלה הושמעו בשוק תמיהות מדוע זקוקה גיוון אימאג'ינג למזומנים בהיקף כזה. במהלך הנפקת המניות הראשונה שלה באוקטובר 2001 גייסה גיוון אימאג'ינג 60 מיליון דולר, ובשוק אמרו כי סכום זה צריך להספיק בהחלט לחברה של מוצר אחד, שבתוכנית העסקית שלה לא מופיעות רכישות נרחבות.



האנליסט חיים ישראל מנשואה זנקס המסקר את מניית אלרון סבור דווקא כי גיוון אימאג'ינג תצטרך לבצע הנפקה שנייה במוקדם או במאוחר. "לחברה ייקח זמן רב מאוד להגיע לאיזון תזרימי", הוא אומר. ברבעון הרביעי של 2001 הפסידה החברה תפעולית 6.7 מיליון דולר. "הם יצטרכו להשקיע הרבה מאוד כסף בשיווק וגם בפיתוח של מוצרים משלימים", אומר ישראל.



עם זאת, גם ישראל סבור כי העיתוי שנקבע להנפקה השנייה היה בעייתי מבחינת המשקיעים. "רבים סברו שזה היה מהר מדי", הוא מציין. "השוק ציפה שאחרי ההנפקה שבה גייסה גיוון אימאג'ינג כסף, ישקיעו אלרון ודסק"ש את כל כוח הניהול שלהם בפיתוח עסקי החברה, שיש להם פוטנציאל ענק".



בשנות הבועה הגדולות נצפו לא מעט חברות שביצעו הנפקות צמודות זו לזו וגייסו מזומנים בכמויות גדולות מאוד - פשוט משום שהשוק שמח לממן אותן. למשל, חברת התקשורת האלחוטית בריזקום (שבינתיים התמזגה לתוך אלווריון) ביצעה ב-2000 שתי הנפקות ענק בוול סטריט בתוך ארבעה חודשים ומכרה בהן מניות ב-270 מיליון דולר. גם פריסייס ורדוור הנסחרות בנאסד"ק ביצעו ב-2000 שתי הנפקות כל אחת במרווחי זמן קצרים מאוד.



אז למה בעצם לא גיוון אימאג'ינג? "אולי זה סימן נוסף לכך שהזמנים השתנו והסביבה העסקית השתנתה", אומר אייל. "המשקיעים אינם רוצים לראות יותר חברות שרצות לגייס כסף ולשבת על קופת מזומנים ענקית, וראינו דוגמאות לכך בשנים האחרונות".