האינטרנט האקדמי בישראל - מהגרועים באירופה

מאת רוני ליפשיץ



התשתית של רשת האינטרנט האקדמית המהירה, המקשרת בין מוסדות המחקר בישראל לבין שדירת האינטרנט האקדמית באירופה ובארה"ב, היא מהגרועות במדינות המפותחות - כך עולה מבדיקה שערכה עמותת TERENA, ארגון המשתמשים של רשתות המחקר האקדמיות באירופה. מצב הרשת האקדמית הישראלית אף עשוי להחמיר, הואיל ופרויקט אינטרנט 2, שבאמצעותו תומכת הממשלה במימון הפעלת הרשת האקדמית המהירה, עומד להסתיים בסוף 2002.



רשת האינטרנט האקדמית מקשרת דרך האינטרנט מוסדות מחקר מדעיים ברחבי העולם, ובכך מאפשרת למדענים להשתתף במחקרים המתקדמים ביותר. מבדיקת TERENA עולה, כי תקציב הרשת האקדמית של ישראל ב-3 - 2000 מיליון יורו - היה הנמוך ביותר בכל אירופה; אפילו יוון והונגריה השקיעו יותר מישראל בבניית תשתית התקשורת האקדמית. הולנד, שמספר תושביה דומה למספר התושבים בישראל, השקיעה פי 3.5 ממנה.



כמו כן מעידים הנתונים, כי הבעיה איננה תקציבית בלבד; רשת האינטרנט האקדמית בישראל מקושרת ל-15 מוסדות אקדמיים בלבד, ואילו באירופה מקושרים ברשת מאות מוסדות אקדמיים, ואפילו בתי ספר.



ביצועו של פרויקט אינטרנט 2 החל בישראל, באירופה ובארה"ב במסגרת בחינה של שימושים חדשים לרשת; בפרויקט שומרות ארה"ב ואירופה על רמת עומס של 10%-5% מהקיבולת המכסימלית של הרשת, כדי לפתח ולחקור יישומים יחודיים. ישראל, לעומת זאת, כבר הגיעה לעומס של 50% מהקיבולת שלה.



רשת התקשורת האקדמית באירופה מבוססת על ארגונים לאומיים המשתפים פעולה באמצעות עמותת Geant, שמממן האיחוד האירופי. ישראל, כחברה ב-Geant, נהנית מסיוע כספי של האיחוד לצורך התחברות לרשת המהירה של אירופה.



הרשת האקדמית בישראל מנוהלת על ידי מחב"א (מרכז החישובים הבין-אוניברסיטאיים), שאותו מנהל אבי כהן. לדברי כהן, בחודשים הקרובים תגדיל ישראל את קיבולת הרשת שלה. היא תתנתק מהקו הבינלאומי לארה"ב ותתחבר לקו אירופי הפועל במהירות של 155 מגה-ביט לשנייה (לעומת 45 מגה-ביט כיום). ספק התקשורת תהיה בזק בינלאומי, שזכתה במכרז.



כיום משתתף האיחוד האירופי במימון מחצית מעלות ההתחברות המהירה, אבל בסוף 2002, כשתסתיים תוכנית המימון הממשלתית של אינטרנט 2, ייאלצו האוניברסיטאות לממן את המחצית השנייה. התוצאה: הרשת לא תתרחב ליישומים אזרחיים, חינוכיים ומסחריים, כפי שתוכנן עם הקמת פרויקט אינטרנט 2 לפני שלוש וחצי שנים. "בחיי היומיום עדיין אין בעיה למדינת ישראל", אמר אתמול כהן. "אנחנו מספקים את הצרכים הנוכחיים של האקדמיה. אבל השאלה היא מה יקרה בחמש השנים הקרובות".



ביום ששי הודיעו ארצות הברית, קנדה והאיחוד האירופי על הקמת רשת מחקר חדשה במהירות גבוהה בשם Global Terabit Research Network) GTRN), שאמורה להגשים רעיון חדש יחסית בשם e-science. הכוונה היא לבנות רשת עולמית מהירה שתאפשר לחוקרים ממרכזי מחקר שונים בעולם לדלג על הריחוק הגיאוגרפי. כך למשל יוכלו חוקרים בארה"ב לבצע ניסויים במעבדת CERN בשווייץ, וחוקרים מאירופה יוכלו להפעיל טלסקופ בקנדה.



ישראל מנסה להצטרף ליוזמות אלה, אבל התשתית הצפויה של הרשת (155 מגה-ביט בשנייה) לא תאפשר לה להשתתף בהן; "האקדמיה עדיין לא מודעת לפער שנפתח בין ישראל למדינות המתפתחות בעולם", אמר כהן. "ברגע שהם יגלו שמרכזי המחקר המובילים בעולם מתבססים על רשת תקשורת מהירה, ישראל כבר לא תהיה שם".



עקב הפערים הגדלים, נעשה בימים אלה ניסיון להקים רשת לאומית למחקר, חינוך ותרבות בעלות של 25 מיליון דולר ל-5 שנים; בשבוע שעבר היתה אמורה להתקיים הישיבה הראשונה בהשתתפות נציגי האקדמיה, האוצר, משרד החינוך ומשרד המדע, במטרה להגדיר לפרויקט מסגרת תקציבית. נציגי האוצר לא הגיעו לישיבה, אבל המאבק על עתידה צפוי להתחדש בקרוב: ועדת המדע של הכנסת מתכננת לדון במארס בשאלת מימון רשת המחקר והחינוך החדשה.