"המדיניות הממשלתית וצעדיה ב-2010 ובמחצית הראשונה של 2011 להקטנת תחולת העוני תואמים באופן חלקי בלבד את המלצות OECD. העלות התקציבית של הצעדים שהממשלה הציעה היא כ-4.9-5.5 מיליארד שקל. נדרשת השקעה נוספת של 8.7-12.3 מיליארד שקל כדי לשנות את תחולת העוני באופן משמעותי" - כך נכתב בטיוטה למסמך של מרכז מקרו וקרן פרידריך אברט, העוקב אחר ביצוע המלצות OECD לישראל בתחומים שונים. המסמך המלא יפורסם בשבועות הקרובים.
את המסמך חיברו ד"ר רובי נתנזון, הגר צמרת-קרצ'ר, גלעד ברנד ומורן נבון. במאי 2010 פירסם OECD סקירה נרחבת על שוק העבודה והמדיניות החברתית בישראל. הסקירה כללה המלצות רבות שמטרתן להפוך את ישראל לחברה הוגנת יותר, לשמור על קצב צמיחה מהיר, ולפעול להקטנת הפערים עם שאר מדינות הארגון. הדו"ח עסק בהרחבה בפערים בחלוקת הכנסות, תחולת העוני הגבוהה ושיעור ההשתתפות הנמוך בשוק העבודה.
מנתוני הדו"ח עלה כי שיעור העוני היחסי בישראל הוא הגבוה במדינות OECD - 21.3%. ישראל נמצאת בין חמש המדינות עם שיעור אי השוויון הגבוה ביותר בין מדינות ה-OECD.
דו"ח מקרו בודק את המלצות OECD לישראל ואת מהלכי הממשלה לביצוע ההמלצות. בנושא מס הכנסה שלילי מציין הדו"ח כי החל ב-2012 ייושם מענק ההכנסה השלילי בפרישה ארצית. עם זאת, התמריץ להשתלב בשוק העבודה, כפי שקיים בתוכנית, אינו מספק. לכן, שיעור המממשים את זכאותם לקבלת המענק מצומצם.
מרכז מקרו מציין כי "גודל אוכלוסיית הזכאים למס הכנסה שלילי הוא 389-464 אלף נפש, ושיעור הממששים את הטבת מענק ההכנסה היה בשלוש השנים הראשונות כ-45%. כדי להגדיל את השפעת התוכנית על שיעורי העוני יש צורך להעלות באופן ניכר את סכום המענק. לדוגמה, הגדלה של המענק ב-44% תוכל לצמצם את תחולת העוני בקרב הזכאים ב-10%, כלומר עלייה של כ-4,700 משפחות מעל קו העוני". פרישתו הארצית של החוק צפויה לצמצם את העוני ב-5.9%-12.4%, נכתב.
"הממשלה לא סיפקה מענה ל-6 המלצות ה-OECD לישראל"
מרכז מקרו קובע כי חרף הצמיחה המהירה בשוק העבודה השכר הממוצע למשרת שכיר המשיך לרדת ב-2010 ובכך השלים בארבע השנים האחרונות ירידה ריאלית של כ-3%. השכר החציוני ירד בשנים אלה, ריאלית, ב-1.5%.
ביחס להרחבת המדיניות האקטיבית בשוק העבודה, מציין הדו"ח כי התקציב המיועד לסבסוד מעונות יום ומשפחתונים גדל בשש השנים האחרונות ריאלית בכ-90%, ומאידך תקציב האגף להכשרה המקצועית ירד ב-2011 ב-3%.
בתקציב משרד החינוך ל-2011 יועדו 67 מיליון שקל להקטנת מספר התלמידים בכיתה בחינוך היסודי, ו-140 מיליון שקל להקטנת מספר התלמידים בחינוך העל-יסודי. מרכז מקרו סבור כי סכומים אלה נמוכים משמעותית מהסכומים הנדרשים כדי לעמוד ביעדים שקבעה הממשלה. העלות הכוללת להקטנת גודל הכיתה ל-32 תלמידים הוא 5.7-9.3 מיליארד שקל.
הדו"ח מציין כי הממשלה לא נתנה תשובות לשש המלצות של OECD לישראל, בהן מתן העדפה במכרזים ממשלתיים לחברות המקפידות על תעסוקה שווה והוגנת לכלל האוכלוסייה.
מרכז מקרו מסכם: "פעולות הממשלה תואמות את המלצות OECD באופן המהותי ביותר בתחום שוק העבודה. בין הצעדים שננקטו ניתן למנות את פרישתו הארצית של חוק מס הכנסה שלילי ובחינה מחודשת של הסדר פנסיית החובה. מגמת העלייה בשיעורי התעסוקה הועצמה לאחרונה, במקביל לירידה בשיעורי האבטלה.
"מנגד, ניתן לראות בתחום זה את ההחמצה הגדולה ביותר של המדיניות הממשלתית לעידוד התעסוקה. במהלך 2010 הופסקה תוכנית ויסקונסין ופרישתה הארצית שתוכננה ל-2012 מוטלת בספק, המשאבים המוקדשים לפיקוח על חוקי העבודה גדלו רק במעט".