תום שנת המס הינו מועד להתארגנות ולבדיקת אפשרויות לתכנון מס ולהפחתת חובות. תמיד עולות שאלות מה לעשות כדי להיטיב את מצבנו מבחינת החובות בשנה השוטפת ומבחינת ההשלכות לשנים הבאות. כל פעולה המבוצעת בשוטף יש בה להשפיע על החובות העתידיים ולכן בכל החלטה יש לבחון את ההיבט המידי והן את ההיבט העתידי של החוב.
בדרך כלל בתכנון מס, עומד העיקרון לפיו בדחיית תשלום מס יש יתרון. השנה עקב היפוך המגמה של שיעורי המס, נוצר מצב אבסורדי לכאורה של כדאיות בהקדמת תשלומי המס במקום דחייתם. תוכנית המסים שהייתה בתוקף עד תחילת חודש זה אמרה כי שעורי המס בשנים הקרובות ירדו לאורך הזמן הן על יחידים והן על חברות. אולם בעקבות המחאה והמלצות ועדת טרכטנברג אישרה הכנסת היפוך מגמה ועלייה בשעורי המס בשנת 2012 לעומת שנת 2011. עולה מכך שאם קודם היתה כדאיות לדחות הכנסות ולהקדים הוצאות, הרי שמגמה זו מתהפכת ויש כדאיות בהקדמת הכנסות ובדחיית הוצאות.
בהיבט של רווחים לצורך מס המשמעות הכספית אינה מהותית במיוחד כי במקום שעור מס צפוי של 23% בשנת 2012 הוא יהיה 25%. במונחי תשואה העלאה של 2% בשיעור המס מהווים עליה של 8.7% בנטל המס.
מיסוי דיבידנדים עולה בשיעור של 5%, מ 20% ל 25% על הכלל, או מ-25% ל-30% לבעלי שליטה. המשמעות היא כי שעור ההעלאה על מי שאינם בעלי שליטה גבוה מזה שחל על בעלי שליטה. עליה מ-20% ל-25% היא עליה של 25% ועליה מ-25% ל-30% היא עליה של 20% בלבד. שוב נראה כי המחוקק רצה לברך ונמצא מקלל - המחוקק לא אישר במסגרת הרפורמה את ההצעה להטיל מס יסף בשיעור של 2% שנקרא בסלנג "מס עשירים".
כיצד להתארגן
לאור הנסיבות:
כדאי, כאמור, להקדים הכנסות ולדחות הוצאות.
כדאי לחלק דיבידנדים בשנת 2011 במקום לדחות חלוקתם לשנת 2012 ובכך לחסוך 5% מס.
כדאי לבצע מכירה ורכישה רעיונית של ניירות הערך. את ההפסדים מניירות ערך, כאלו היו רבים השנה, ניתן לקזז הן מרווחים מניירות ערך והן מהדיבידנד שיחולק. על ידי המכירה הרעיונית נקבע בסיס עלות חדש לניירות הערך כך שמיסוי עתידי יהיה על רווחים שנצמחו ממועד הרכישה הרעיונית וממחיר רכישה זו. יש לזכור שהן בגין הדיבידנד והן בגין הרווחים מניירות ערך צריך להעביר מס וזה מחייב שתזרים המזומנים יאפשר זאת. בחברות פרטיות ניתן להעביר רק את המס מבלי צורך לשלם את יתרת ה 75% לבעלים אלא רק לזכות את חשבונם כך שהלחץ התזרימי הינו רק בגין המס. בחברות ציבוריות צריך לחלק את כל ה 100% וזה לא תמיד אפשרי מבחינה תזרימית. יש כמובן אפשרות לקחת הלוואות לצורך תשלום הדיבידנד אולם כאן ראוי להתייחס לפסקי דין בנושא.
ירידה בהכנסות המדינה ומצב בטחוני
לדעתי אי אישור מס הייסף בשיעור של 2%, ירידה בפעילות הכלכלית כתוצאה מהמשבר הכלכלי, צמיחה בשיעור נמוך ושחיקת רווחים בסקטור העסקי יובילו להקטנה משמעותית בהכנסות המדינה ממסים. במקביל, החמרה במצב הביטחוני לרבות לאורך הגבול המצרי, עלייה בשעורי האבטלה שיחייבו יותר תשלומי העברה, השפעת זעזוע הסכם המתמחים על הסכמי עבודה בסקטורים אחרים שיובילו לתביעות לשיפור בתחום השכר ודרישות קיצוניות יותר לתיקון עיוותים בצדק החברתי קרי מחאה יותר קיצונית יובילו לעלייה בהוצאות הממשלתיות.
לפיכך, אינני רואה דרך אחרת למימון הפער האמור אלא בהכבדה משמעותית של נטל המסים על תושבי ישראל בשנת 2012, הרבה ומעל ומעבר למה שהובילה הרפורמה עד כה. בין אם יוטלו מסים על דלק, בין אם יומצאו מחדש מלוות חסכון ומלחמה ובין אם יועלה שעור מס הערך המוסף גזרות מסים כבדות צפויות במהלך שנת 2012, וראוי לקחת זאת בחשבון במהלך ההיערכות בתחום המסוי.
יחד עם זאת אני צופה שנתניהו ינסה להוביל לבחירות במחצית שנת 2012 כדי לקצור את פירות הישגיו עד כה. לכן סביר שהעלאות המס הצפויות תהיינה רק במחצית השנייה של שנת 2012 , לאחר הבחירות.
ד"ר גד פניני, מרצה בכיר במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה, שותף מנהל במשרד רו"ח פניני את פניני בע"מ.