בהמשך לדיווחים מהשבוע שעבר על המגעים שמנהלת ענקית הטכנולוגיה אפל בישראל, ל-TheMarker נודע כי החברה שלחה חברות תיווך במטרה לאתר משרדים בהיקף של 2,500 מ"ר (ברוטו) בחיפה, שישמשו כמרכז הפיתוח של החברה בישראל.
לפי הסטנדרטים המקובלים בהיי-טק מדובר בשטח שישמש כ-200 עובדים. השטח שמחפשת אפל עשוי לתת הערכה לגבי גודל מרכז הפיתוח העתידי שיוקם בחיפה. ככל הנראה, השכרת השטח אינה מותנית בסגירת רכישת חברת השבבים הישראלית אנוביט. עם זאת, ההערכות הן כי מרכז הפיתוח שתקים אפל בישראל יתבסס על רכישת החברה, ולפיכך יתמקד בתחום העסקי של אנוביט - פיתוח פתרונות אחסון מבוססי זיכרון פלאש עבור סמארטפונים, טאבלטים ונגני מדיה.
בשבוע שעבר הגיעה משלחת בכירים מאפל לישראל ונפגשה עם מספר גורמים ישראלים. בראש המשלחת עמד אד פרנק, סגן נשיא בכיר בחטיבת המו"פ של אפל, אשר בתפקידו הקודם היה סגן נשיא למו"פ בענקית השבבים ברודקום. במסגרת תפקידו בברודקום, היה פרנק אחראי על תחום ההנדסה ושימש בתפקידי מפתח בניהול עסקיה של החברה ובפיתוח אסטרטגיית הקניין הרוחני שלה.
בכיר נוסף שהגיע יחד עם פרנק לישראל הוא גרג קלאוסן, מנהל פיתוח מוצרים בכיר באפל. גם לקלאוסן ניסיון עשיר בעולם השבבים, לאחר שעבד מאז אמצע שנות התשעים בחברות שבבים מובילות, כמו טקסס אינסטרומנטס וסאן מיקרוסיסטמס. הרקע העמוק של הבכירים בתחום השבבים מצביע על כך שאפל שלחה אותם כדי לבחון את רמת החברות והידע בישראל בתחום, מתוך כוונה להקים פעילות שממוקדת בתכנון ועיצוב שבבים.
המשלחת התאכסנה מיום שני עד רביעי במלון קולוני בחיפה, שנמצא במרחק מספר דקות נסיעה מפארק תעשיות ההיי-טק מת"מ, בכניסה הדרומית לעיר. ככל הנראה, נפגשו שם בכירי אפל עם אנשי אינטל, אך באינטל סירבו לאשר את דבר קיום הפגישות.
הביקור של המשלחת בשבוע שעבר אינו הפעם הראשונה שבה מגיעים נציגי אפל לישראל בחודשים האחרונים. במסגרת מסעות אפל בארץ, בחנו נציגי החברה מספר חברות ישראליות הפועלות בתחומים המשיקים לפעילותה בתחום השבבים, במטרה מוצהרת לבחון שיתופי פעולה ורכישה אפשרית. ככל הנראה, בין החברות איתם נפגשה אפל נכללות גם דנסביטס (DensBits), המפתחת טכנולוגיה שמתחרה בזו של אנוביט, וחברת Wilocity. בסופו של דבר, במוקד תשומת הלב של המשלחות עמדה אנוביט, שהפכה לספקית ישירה של אפל לפני כחצי שנה - מהלך חריג מאוד בהתקשרויות של החברה עם ספקיות חיצוניות קטנות.
ההתעניינות של אפל בחברות ישראליות התחילה ככל הנראה בעקבות מהלך שהתניע ג'וני סרוג'י, איש היי-טק ישראלי, תושב חיפה ובוגר הטכניון, שהצטרף לחברה ב-2008. סרוג'י, סגן נשיא בחטיבת השבבים של החברה, אחראי ככל הנראה גם על הבאתו לאפל של אהרון אהרון, שמונה לסגן נשיא בחברה וצפוי לעמוד בראש מרכז הפיתוח שיוקם בישראל. אהרון נמצא בחודש האחרון בהשתלמות במשרדי אפל בארה"ב.
במידה והתחזיות על הרכישה האפשרית של אנוביט והקמת מרכז הפיתוח בחיפה יתממשו, מדובר במהלך משמעותי גם עבור אפל - שעד כה ריכזה את פעילות הפיתוח שלה, בעיקר בנושאי חומרה, במשרדיה בקופרטינו שבקליפורניה. מהלך שכזה הוא הבעת אמון גדולה בהיי-טק הישראלי. לצד זאת, יצביע המהלך על מעמדה של אפל בשוק, ואת הדרך שבה היא תופסת את האיומים העומדים בפניה.
למה ישראל?
האיומים התחרותיים על אפל הולכים ומתעצמים בשנה החולפת, ככל שמכשירי האנדרואיד (מערכת ההפעלה של גוגל) הופכים לנפוצים יותר. מוטורולה, סמסונג וברית נוקיה-מיקרוסופט, מציגות אלטרנטיבה חזקה, שמאיימת על מערכת ההפעלה iOS של אפל. כדי לשמור על עצמה, מחפשת אפל יתרונות תחרותיים בתחומי החומרה, ולידע הישראלי יש הרבה מה לתת לה.
באלה תחומים? למשל, בתחום טכנולוגיית זיכרון הפלאש, שיכולה להאיץ את מכשירי האייפון והאייפד. תחום נוסף שבו יכולה החברה לעשות שימוש בטכנולוגיות ישראליות הוא תחום ההעברה המהירה של נתונים בין מכשירים - תחום שהופך לחשוב יותר ויותר עם השילוב בין מחשבים, סמארטפונים ומסכי טלוויזיה. טכנולוגיה של חברה כמו Wilocity הישראלית, שפיתחה ערכת שבבים המסוגלת להעביר נתונים בקצב של 5 ג'יגה לשניה בתקן WiFi, מעניינת מאוד את אפל.
4,000 חברות הסטארט-אפ הישראליות עשויות לסייע לאפל ליצור בידול בקווי המוצרים המרכזיים שלה. כשמדברים על חדשנות בהיבט של סטארט-אפים, אין הרבה מקומות בעולם שכוללים צבר כל כך גדול של חברות -יש את עמק הסיליקון, בוסטון, ניו יורק, ואז ישראל. קיימים גם מרכזי היי-טק בסינגפור, סין והודו - אבל בישראל יש יותר סטארט-אפים מאשר בכל יבשת אירופה.
למה התקיימה הפגישה עם אינטל?
לאינטל יש נגיעה מהותית לעסקה הנרקמת בין אפל לבין אנוביט, מאחר ואינטל קפיטל, זרוע ההשקעות של ענקית השבבים, הובילה את סבב ההשקעה האחרון באנוביט לפני כשנה, שבו גייסה החברה 32 מיליון דולר. במקביל, אפל מחזקת מאוד את הקשרים שלה עם אינטל העולמית בחודשים האחרונים. שתי המתחרות הוותיקות שוקלות לשתף פעולה, כך שאפל תעביר חלק מהייצור של מעבדיה מסמסונג לאינטל.
אחת החברות שבהן ביקר סגן נשיא אפל אד פרנק היא אינטל חיפה. שם ממוקם מרכז הפיתוח של אינטל, שהוקם ב-1974 על ידי דב פרוהמן ומאז הלך וצמח. לא רק זאת, אלא שאינטל הרחיבה את פעילות הפיתוח שלה לחמישה מרכזי פיתוח (חיפה, יקום, ירושלים, רעננה ופתח תקווה) ושני מפעלי ייצור (קרית גת וירושלים), והיא מעסיקה בישראל יותר מ-7,300 עובדים ישירים ועוד כמה אלפי עובדים חיצוניים. ככל הנראה, באפל מבקשים ללמוד מאינטל איך פותחים מרכז פיתוח זר ומצליחים. ייתכן כי בכירי אפל נפגשו עם נציגי אינטל במטרה להשתמש בניסיונה של ענקית השבבים בהקמת מרכז לפיתוח שבבים בישראל ובקבלת סיוע ממשלתי לשם כך.
יש כאלה שיטענו שמרכז הפיתוח של אינטל חיפה הציל את אינטל העולמית ומנע את הידרדרותה. בישראל פותחו במשך השנים סדרות מעבדים שונות וחשובות, בהן סדרת מעבדי סנטרינו למחשבים ניידים ומעבד הפנטיום עם טכנולוגיית MMX. פיתוחים אלה הפכו להיות חלק מליבת המוצרים המרכזית של אינטל. באינטל יודעים שיש שני מקומות מרכזיים שבהם צריך להפקיד את הפיתוחים המורכבים: ארה"ב וישראל. גם אפל רוצה.
למה אנוביט?
אנוביט מפתחת פתרונות אחסון מבוססי זיכרון פלאש עבור סמארטפונים, מחשבי טאבלט ונגני מדיה, ובין היתר עובדת עם אינטל, סמסונג והייניקס. השבבים של אנוביט משולבים באייפד 2, ובשנים האחרונות היא נהפכה לשותפה אסטרטגית של אפל. בשנה האחרונה, אנוביט אף נכנסה לרשימה מצומצמת מאוד של ספקים שפועלים ישירות מול אפל בקופרטינו - לא באמצעות מתווכים. הבקרים של אנוביט מספקים למוצר של אפל יתרון תחרותי משמעותי - הם מאיצים את קריאת הזיכרון ומשפרים את אמינות המוצרים. יש לציין כי תחום זיכרון הפלאש הפך להיות חם במיוחד בשנה האחרונה, לנוכח מספר עסקות רכישה בתחום. אם אפל תרכוש את אנוביט, זו תהיה הרכישה הרביעית של חברת זיכרון פלאש בפרק זמן קצר מאוד.
רכישת אנוביט תאפשר לאפל למנוע את הטכנולוגיה של אנוביט מהמתחרות. הפיכת הטכנולוגיה של אנוביט לבלעדית למוצרי אפל, ובמיוחד חסימתה מסמסונג, היא מהלך אסטרטגי חשוב, לנוכח מערכת היחסים המורכבת שמתפתחת בין שתי החברות. סמסונג הקוריאנית היא המתחרה הגדולה ביותר של אפל כיום בתחום מכשירי הקצה, אך בו בזמן היא גם ספקית השבבים וזיכרונות הפלאש הגדולה ביותר של אפל.
בזמן שאפל רוכשת מסמסונג מוצרים בהיקף שנתי של כ-8 מיליארד דולר, היא גם מנהלת נגדה קרב משפטי אגרסיבי ומתוקשר בטענה לגניבת ידע ושימוש בו בקו מוצרי הגלקסי המוצלח של סמסונג. מאבק משפטי זה ממוקד בניסיון של אפל לצמצם את הצמיחה המהירה של מערכת ההפעלה אנדרואיד והמכשירים התומכים בה. אפל כנראה רוצה לצמצם את התלות שלה בסומסונג, שכן היא חוששת לזליגת מידע תחרותי בין זרועותיה השונות של הענקית הקוריאנית - זו שמשמשת ספקית אסטרטגית של אפל, וזו שמתחרה בה בתחום המכשירים. כחלק ממהלך זה מנסה אפל להעביר את ייצור השבבים שלה לאינטל ול-TSMC הטייוואנית.
למה חיפה?
הבחירה בחיפה אינה טריוויאלית, בעיקר בהתחשב בכך שמשרדיה של אנוביט שוכנים בהרצליה. עם זאת, לחיפה, שאמנם לא הגשימה את מלוא הפוטנציאל שלה כעיר היי-טק, מספר יתרונות על המרכז. ייתכן שאפל מתרשמת מהסמיכות לחוקרי הטכניון, בהסתמך על הקשר ההדוק בין חברות בעמק הסיליקון וחוקרי הטכנולוגיה מסטנפורד ומברקלי. ייתכן בהחלט שגם לעברם של אהרון וסרוג'י, שניהם בוגרי הטכניון שעבדו זמן ממושך במרכזי הפיתוח הבינלאומיים בחיפה, תפקיד בהחלטה. בבחירה במתחם ההיי-טק במת"מ מצטרפת אפל לקוואלקום, גוגל, מיקרוסופט, פיליפס ויאהו - חברות בינלאומיות שבחרו להחזיק מרכזי פיתוח במתחם.
מדוע נבחר אהרון אהרון לעמוד בראש המרכז?
כמעט כל מי שעבד עם אהרון אהרון בתחנות השונות בחייו מכביר עליו מילים חמות. "הוא רמה אחרת", סיפר איש הון סיכון אחד. "אם יש מישהו שיכול להרים מרכז פיתוח, זה הוא", אמר מנהל אחר והוסיף: "רמת הקשרים שלו בשוק היא מצוינת. הוא מנהל תפעולי מצוין ומכיר הרבה מאוד אנשים. ומה זה בעצם להקים מרכז פיתוח? זה לקחת אנשי פיתוח מצוינים מחברות אחרות". בנוסף, אהרון הוא בעל ניסיון עשיר כמנהל בחברות פיתוח שבבים - החל מתפקידיו ביבמ, שם עבד 14 שנים, עבור דרך התפקידים בהם החזיק בצורן ובחברות הסטארט-אפ Camero ודיסקרטיקס.
אהרון שימש בין השאר כסמנכ"ל תפעול בחברת צורן, תפקיד שבמסגרתו ביצע רילוקיישן לארה"ב. הוא נמנה על מייסדי חברת Camero, המפתחת מצלמות מכ"ם המאפשרות צפייה דרך קירות ומיועדות בעיקר לגופי ביטחון, ושימש בה כמנכ"ל. אהרון נמנה גם על "מועדון ה-100" - ארגון בוגרי הטכניון הפועל לקידום המוסד ולפיתוח החינוך המדעי והטכנולוגי בישראל, וחבר בוועדת ההיגוי של "ביזטק" - תחרות היזמות הארצית של הטכניון. אהרון עצמו אינו מגיב לפניות, אך אישר, ככל הנראה, למקורבים כי הוא מועסק באפל.