בית החולים הירושלמי ביקור חולים שוב נמצא על סף סגירה. לפני כמה ימים הודיע מנהל בית חולים, משה חברוני, על התפטרותו, לאחר שקופת בית החולים התרוקנה ואין ביכולתו לשלם משכורות לעובדים.
600 עובדי בית החולים קיבלו רק 40% ממשכורת נובמבר, ואף שהמוסד ממשיך לעבוד כרגיל - לא ברור אם ישרוד בשבועות הקרובים. הנהלת ביקור חולים מבקשת מהמדינה הלוואה של 9 מיליון שקל עד סוף 2012 כדי להמשיך לפעול, או לחילופין העמדת ערבות כנגד קבלת אשראי מהבנקים.
החודשים האחרונים היו המוצלחים ביותר שידע בית החולים בשנים האחרונות. חברוני, שנכנס לתפקידו לפני ארבעה חודשים, הצליח לייצב את בית החולים ולהביא אותו לאיזון תפעולי. בין השאר, גייס ביקור חולים מרדימים במקום אלה שעזבו; הפעיל את חדרי הניתוח בתפוקה מלאה; הגדיל את מספר הלידות בבית החולים; חתם על הסכמים עם קופות החולים כללית ומאוחדת ועוד.
לדברי חברוני, עם כניסתו לתפקיד היה הגירעון של בית החולים 18 מיליון שקל, אך דרך תוכנית הבראה חמש-שנתית צומצם הגירעון לכ-13 מיליון שקל בסוף השנה, עם צפי לרווח של 3 מיליון שקל בסוף 2012. בשלושת החודשים האחרונים בית החולים נמצא באיזון תפעולי - אך אין בקופה די כסף כדי לשלם משכורות לעובדים.
לא מקבלים אשראי
לפני שנה כבר הודיע בית החולים, תחת ההנהלה הקודמת, כי הוא בסכנת סגירה וביקש מענק של 30 מיליון שקל כדי להמשיך לפעול. המענק לא הגיע, אך באמצעות תוכניות הבראה והקדמת תשלומים של קופות החולים הצליח בית החולים לשרוד ואף שיפר מאוד את תוצאותיו הכספיות.
ואולם, בחודשים האחרונים הפסיקו קופות החולים - שנמצאות גם הן בקשיים תקציביים - להזרים מקדמות לבית החולים והקופה התרוקנה.
בעיה מרכזית שעמה מתמודד בית החולים היא חוסר יכולת לקבל אשראי מהבנקים בשל אי קיומו של אישור ניהול תקין לעמותה המנהלת את ביקור חולים. ברשם העמותות נמנעים מלהעניק אישור זה לביקור חולים, מאחר וטרם הגיעה לסיומה פרשה המעיבה על בית החולים של העברת 1.6 מיליון שקל מקופת המוסד לעמותת מפעל חיים, בניהולו של היו"ר הקודם של בית החולים, דודי זילברשלג.
דו"ח ביקורת חקירתית שערך משרד רואי החשבון ברלב ושות' לבקשת הנהלת בית החולים, קבע כי יש לתבוע את מפעל חיים וכן את זילברשלג להשבת הכסף, אך הדבר עדיין לא נעשה - ולכן ברשם העמותות לא ממהרים לתת אישור ניהול תקין לעמותה. בבית החולים מדגישים כי "אנחנו לא מבקשים מענק או תמיכה מהמדינה, אלא ערבות או הלוואה שמטרתם להזרים מיד כסף לקופה כדי לשלם את השכר לעובדים ולהמשיך בתהליך ההבראה".
לדברי היועצת המשפטית של ביקור חולים, עו"ד מיכל רוזנבוים, "בית החולים הצליח להגיע לאיזון תפעולי. אנחנו מקווים שמשרדי הבריאות והאוצר יעתרו לבקשתנו ויסייעו להעמיד את בית החולים על הרגליים".
ביקור חולים עבר טלטלות רבות בעשור האחרון: ב-2003 הוא נכנס להליך פירוק לאחר שהתברר כי צבר חובות של מאות מיליוני שקלים ולא העביר הפרשות לקרנות הפנסיה של העובדים. ביוני 2007 רכש איש העסקים, ארקדי גאידמק, את בית החולים תמורת 32 מיליון דולר והתחייבות להמשיך להפעילו כעסק חי. אלא שב-2008, לאחר שהובס בבחירות לעירייית ירושלים ועזב את ישראל, הוא הפסיק להזרים כספים לבית החולים - מה שאיים על פעילות בית החולם ונפתר באמצעות תוכנית חירום שכללה קיצוץ חד בשכר העובדים.
מאז התחלפו בביקור חולים כמה הנהלות ובוצעו תוכניות הבראה, שלא הצליחו להביא את בית החולים לאיזון. לפני שנה הודיע מנהל בית החולים דאז, ד"ר יורם בלשר, כי רק מענק של 30 מיליון שקל מהמדינה יציל את בית החולים. בינתיים המשיך בית החולים לפעול באמצעות סיוע מקופות החולים ומשרד הבריאות - וכעת הגיע שוב למשבר קיומי.
מאבק בין משרדי הבריאות והאוצר
בין משרד הבריאות למשרד האוצר מתנהל עימות סביב בית החולים. בעוד שמשרד הבריאות מעוניין להציל את ביקור חולים ולהמשיך את פעילותו במתכונת הנוכחית, באוצר מעדיפים לסגור אותו ולהעביר חלק מהפעילות לבתי החולים הירושלמים הגדולים הדסה ושערי צדק.
"בירושלים פועלים שני בתי חולים גדולים בשלושה קמפוסים שונים", אמרו במשרד האוצר ל-TheMarker. "ביקור חולים הוא בית חולים קטן, שבו פועלות מחלקות בודדות, וסובל זה שנים מתפוסות נמוכות ביחס ליתר בתי החולים בעיר. משרד האוצר סבור כי לבית החולים אין יכולת כלכלית להמשיך לפעול עצמאית, והוא ייערך במקרה הצורך כדי שהשירות הרפואי לתושבי ירושלים לא ייפגע".
במשרד הבריאות, לעומת זאת, אומרים כי "נתוני הפעילות הכלכליים מראים על איזון בחודשים האחרונים. מן ההכרח, למצוא את הדרך הנאותה לסייע לבית החולים להתגבר על גירעונות העבר; במשרד הבריאות נעשה כל מאמץ לשם כך".
בינתיים, נמצאים העובדים שלא קיבלו את שכר נובמבר בין הפטיש לסדן. ד"ר אפי הלפרין, יו"ר ועד רופאי בית החולים, אמר כי "ביקור חולים הוא בית חולים כללי וציבורי, שרופאיו ממשיכים לטפל במקצועיות ובמסירות במאות חולים ונזקקים מדי יום. בניגוד לבתי החולים הממשלתיים - שלכיסוי גירעונותיהם מזרימה המדינה מיליוני שקלים מדי שנה - ביקור חולים לא עולה ולו שקל אחד למשלם המסים הישראלי. הגיע הזמן שפקידי האוצר יחדלו מלהפיץ חצאי אמיתות בנוגע לבית החולים היחידי שנותר במרכז ירושלים, ויתחילו לסייע לו כמו שהם מתקצבים את מרבית בתי החולים הציבוריים האחרים במדינת ישראל. הסכום שנדרש כיום כדי להעמיד את ביקור חולים על הרגליים נמוך מזה שאישרה ועדת הכספים להכפלת מימון טיוליו של ראש הממשלה (ומחזיק תיק הבריאות) לחו"ל".