לפני עשר שנים ארגון הסחר העולמי סיים את כנס "דוחה" המפורסם בקטאר ושם לו למטרה לשנות את ההתייחסות לגלובליזציה. ההחלטות היו מענה של המדינות המפותחות להפגנות הסוערות שהחלו ב 1990 נגד הגלובליזציה. כעשר שנים אחרי, המדינות המובילות את ארגון הסחר העולמי שקועות במשברים כלכליים וכל דבר כולל הבטחות "דוחה" נשכחו.
לפנינו 10 דוגמאות כיצד המשברים בשוק האירופאי ובארצות הברית פגעו בגלובליזציה והפכו את ארגון הסחר העולמי לארגון שעוסק בעיקר בתשלום משכורות לעובדיו הרבים:
ממשיכים לסבול ממניפולציות של המדינות העשירות
1. כותנה המדינות העשירות שילמו למגדלי הכותנה בארצות שלהם, בעשר השנים האחרונות, סובסידיות של 47 מיליארד דולר ובכך חסמו יציאה מהעוני של כ- 20 מיליון משפחות המגדלות כותנה באפריקה המערבית.
2. סובסידיות בחקלאות חוץ מכותנה חברות ארגון הסחר העולמי לא הצליחו להחליט על הורדות הסובסידיות הענקיות בחקלאות. חוסר החלטה זה גורם נזקים לחקלאים מהמדינות המתפתחות.
3. הסכמי סחר - ארגון הסחר העולמי לא הצליח להביא לחתימה חוקים שיגרמו למדינות עניות להפסיק לסבול ממניפולציות של מדינות עשירות. המו"מ של מדינות השוק המשותף האירופאי ישירות עם מדינות באפריקה גרם למדינות אלה להוריד עד 90% מהמכסים על סחורות.
4. טיפול מיוחד - החוקים למען מדינות מתפתחות הנקראים "חוקים לטיפול מיוחד ואחר" היו אמורים לעבור עריכה לשם מיקוד, אפקטיביות ויישום. אבל ארגון הסחר העולמי בחר לא לטפל ב- 88 הצעות לחוקים כאלה שהוגשו לו ב- 10 השנים האחרונות.
5. תרופות - המדינות המתפתחות והעניות אינן יכולות להרשות לעצמם תרופות רבות חלקן מצילות חיים. בעיקר בגלל שארגון הסחר העולמי לא הצליח לקבוע מדיניות המבדילה בין צרכים של מדינות מסוימות עבור הבריאות של האוכלוסייה שלהם לבין ההגנה על זכויות הפיתוח של חברות התרופות העולמיות.
6. עלויות משפטיות השוק המשותף התחייב לאפשר גישה לכל המדינות לתהליך השיפוט המורכב והיקר הנמצא בתוך הארגון אבל נכשל גם בכך.ב-15 השנים האחרונות הוגשו 400 תלונות בלבד לבתי המשפט של הארגון. אף מדינה מאפריקה לא הגישה תלונה.
7. הגנה על מדיניות כלכלית אחת מפעילויות הבסיס עליה הוסכם ב- 1995 הייתה חתירה לאחידות של מדיניות כלכלית עולמית- דבר לא נעשה בכיוון זה.
8. אסונות טבע - שנתיים ארכו הדיונים בארגון הסחר העולמי עד שהוחלט על הקלות סחר לפקיסטן שעברה בתחילת 2010 שיטפונות שפגעו ב- 20 מיליון תושבים וגרמו לנזקים בערך של 10 מיליארד דולר. באם היו מחליטים על כך מוקדם יותר, פקיסטן הייתה מגדילה את היצוא לשוק המשותף האירופאי ב- 100 מיליון דולר כל שנה.
9. קבלת החלטות ההחלטות בארגון הסחר העולמי הם החלטות שדורשות קונצנזוס קשה להשיג זאת בין 153 מדינות וההחלטות בארגון מושפעות כמובן מגודל שוק ומפוליטיקה.
10. סחר הגון - אין כזה דבר. כל עוד למדינות העניות אין קול בארגון הסחר העולמי לא יהיה סחר הגון.
לקראת 2012 עלינו להבין כי הגלובליזציה נכשלה. ארגון הסחר העולמי הוכיח שיש לו בעיה בסיסית בתפיסה הגלובלית . אנחנו רואים חזרה גורפת לאזוריות ובדלנות תוך העלמות מפחידה המודל התחרותי של שיתוף פעולה עולמי אמיתי. המשברים הכלכליים במערב, בעיקר באירופה וארה"ב, ירחיקו עוד יותר את יישום מטרותיו של ארגון הסחר העולמי.
ד"ר מיכאלה אלרם, מרצה לשיווק במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה.