לפני כחודש הכריזה חברת נמל אשדוד בגאון על פתיחתו לתחרות של שוק יבוא הכימיקלים לישראל. שוק נסתר וסגור זה מגלגל מדי שנה מיליארדי שקלים בזכות יבוא ויצוא כימיקלים, המהווים תשתית לפעילותן של ענקיות התעשייה הישראלית דוגמת טבע, כי"ל וקבוצת מכתשים אגן.
אלא שהלוגיסטיקה הסבוכה והייחודית שבאמצעותה פועל שוק זה נעשית דרך מסוף כימיקלים ציבורי בודד שממוקם בסמוך לנמל חיפה. במסוף זה, שהוכרז כמונופול עוד ב-1988, מחזיקה חברת גדות מיכליות שבבעלות חברת אמפל הבורסאית של יוסי מימן.
אם לא די היה למימן בכאב הראש של פרויקט הגז הטבעי ובנטל החובות שרובץ על צווארו, החליט בתחילת השנה נמל אשדוד לשבור את המונופול ההיסטורי בנמל הצפוני - והציע ליזמים פרטיים להקים בשטחו מסופים מתחרים לזה של גדות בחיפה.
"זהו צעד משמעותי להגברת התחרות ולהקטנת הריכוזיות במשק", הזדרז אחד הגורמים בנמל אשדוד להתבטא בכלי התקשורת. בסיומו של הליך מעין-מכרזי, חילק בחודש שעבר הנמל שלושה זיכיונות להקמת מסופים מתחרים. אלא שבאופן מפתיע, עם הזוכים המאושרים נמנה לא פחות ממונופול גדות בעצמו, שהבטיח בכך למעשה את המשך שליטתו בשוק.
"אנו שמחים על האפשרות ליצור אלטרנטיבה אמיתית ומשפיעה ליבוא וליצוא כימיקלים נוזליים", צוטט מנכ"ל נמל אשדוד, שוקי סגיס, עם פרסום תוצאות המכרז. ואולם חרף דברים אלה, יפנה בימים הקרובים נמל אשדוד לרשות להגבלים עסקיים. שם, יבחנו כיצד חברה ממשלתית שהפריטה נכס ציבורי כדי לעודד תחרות - עלולה לחסל אותה לאחר שהתירה למונופול מוכרז להשתתף ולזכות בהפרטה.
75% מהיבוא לישראל
מדינת ישראל מייבאת מדי שנה 330 אלף טונות של נוזלים בצובר, המשמשים את ענפי התעשייה השונים: החל בתעשיות המזון והכימיה, דרך הטקסטיל והפלסטיקה, וכלה בענפי הבנייה, הקוסמטיקה והאלקטרוניקה. 90% מהכימיקלים המיובאים בידי התעשייה (למעט כי"ל המחזיקה במסוף ייעודי לה באשדוד), מאוחסנים במסוף של גדות בנמל חיפה. את גדות הקימה ב-1958 משפחת יוחננוף, וזו נוהלה בידי האחים משה ושמואל (סמי), עד שמחלוקת כספית ממושכת הפרידה ביניהם, וזו עברה לידי משה יוחננוף בלבד.
ב-2003 הונפקה גדות בבורסה בתל אביב, וארבע שנים לאחר מכן רכש מימן את השליטה בה (66.3%) באמצעות קבוצת אמפל-אמריקן תמורת 348 מיליון שקל. שנה לאחר מכן הוסיף מימן 141 מיליון שקל - ומחק את גדות מהמסחר.
גולת הכותרת בין נכסי החברה היא שני מסופי כימיקלים צובריים הממוקמים במפרץ חיפה, ובהם כ-140 מכלים בנפח כולל של 65 אלף מ"ק. היות ששני מסופים אלה הם היחידים הפתוחים לשימוש המגזר התעשייתי, הוכרזה גדות עוד ב-1988 כמונופול בפריקה, שינוע ואחסון של כימיקלים נוזליים, ותעריפי האחסון שהיא גובה מפוקחים. ואולם גדות לא שקטה על שמריה, והתרחבה בעשור האחרון לענפים נלווים משיקים, תוך שהיא ממנפת את המונופול באחסון לאחזקות בכל שרשרת הערך בשוק הכימיקלים הנוזליים.
גדות מייבאת לפי הערכות כ-75% מהכימיקלים הנוזליים, משנעת אותם באמצעות צי אניות צובר שבהפעלתה, מאחסנת אותם במסופים שבבעלותה בישראל ובאירופה, מובילה מדי יום כ-1,000 טונות של כימיקלים באמצעות צי מכליות כביש ואף הקימה זרוע לסחר בהם. בסך הכל משרתת החברה 850 לקוחות בזכות מודל "One Stop Shop" הייחודי לה, והיא אף מינפה יתרון זה להשגת ייצוג בלעדי בישראל של ספקי הכימיקלים המובילים בעולם. לפי הערכות בענף התחבורה, פעילות הלוגיסטיקה של גדות בישראל מניבה לה הכנסות בגובה 130 מיליון דולר בשנה, ופעילות ההובלה הימית מניבה לה 80 מיליון דולר בשנה. מתוך 300 אלף הטונות של כימיקלים שמיובאים לישראל עושה גדות שימוש ב-50-70 אלף טונות לסחר, שמניבים לה הכנסה שנתית נוספת הנאמדת ב-360 מיליון דולר.
החשש: גדות תייבש את אשדוד
במסגרת ניסיונותיו של נמל אשדוד להגדיל את מקורות ההכנסה שלו, לעתים גם על חשבון נמל חיפה, ביקש הנמל הדרומי לעודד עגינת אניות צובר באשדוד באמצעות הסטת חלק מיבוא הכימיקלים אליו. זאת, תוך שהוא מציע ללקוחות התעשייה לחסוך גם הובלה יקרה ומסוכנת של החומרים בכבישים או ברכבות, וליהנות מגמישות תפעולית בזכות פיזור סיכוני היבוא בין שני נמלים.
לשם כך יצאה חברת נמל אשדוד לפני כשנה ל-R.F.I (הזמנה לקבלת מידע) כדי לגשש סביב מידת העניין שיגלה השוק בפתיחתו לתחרות. מהלך זה התפתח בתוך חודשים ספורים למעין מכרז, שבמסגרתו הגישו שלוש חברות בלבד הצעות להקים מסופים בנמל, וקיבלו שלושתן בהתאמה, שלושה מגרשים להקמתם. הראשונה שבהן היתה חברת ערבה מיינס, חברה בת של קונצרן הפלדה המקסיקאי אהמסה. ערבה מיינס קיבלה ב-2007 זיכיון לכרות נחושת באזור תמנע שבערבה. לפי הערכות, נזקקת ערבה מיינס לאספקה שוטפת גדולה של חומצה גופרתית עבור הליך הפקת הנחושת, ולכן צפויה לעשות במסוף שתקים שימוש בעיקר לצורכיה, ולא מכאן תבוא הבשורה לתחרות בענף.
הזוכה השנייה במכרז היתה כימוטל מקבוצת כימוביל של עודד פלר (בעלי אמיליה פיתוח). מדובר בחברת ענק (במונחים ישראליים) למתן שירותי לוגיסטיקה ותובלה, המחזיקה אף היא במכלי אחסון ובצי מכליות כביש. זו, לפיכך, תידרש להתמודד בעתיד מול הזוכה השלישית: חברת גדות מכליות, שלא הרשתה לעצמה מן הסתם להשלים עם פתיחת תחרות מדרום, והשתתפותה במכרז לא נמנעה.
שלוש הקבוצות קיבלו כל אחת זיכיון להקמת מסוף כימיקלים בשטח של 20-80 דונם בנמל, ולתפעולו למשך 24 שנה, תמורת דמי שכירות שישולמו לנמל וכן נתח מוסכם מהכנסות הפעילות במסוף. זאת, תוך שהן מתחייבות לשינוע מינימום של 60 אלף טונות כימיקלים מדי שנה בהיקף המותיר לפי הערכות בידי חברת הנמל הכנסות שנתיות של 10 מיליון שקל מכל מסוף. אלא שגם הערכה אופטימית זו של נמל אשדוד מוטלת לפי שעה בספק. זאת, משום שלא מן הנמנע כי גדות תפעל בכל דרך במטרה "לייבש" את המתחרה הבודדת שלה באשדוד, ולייבש את הפעילות באשדוד ככלל - כדי שלא לפגוע בפעילותה בצפון.
לכאורה, עשויה גדות לאבד את אחד המיכלים שלה בצפון בעוד כשנתיים, אז תסיים תקופה נוספת של חכירה מהמדינה. ואולם ניסיון העבר מלמד כי המדינה אינה ממהרת בהוצאת נכסים נמליים למכרזים. בינתיים, פעילות המסופים של גדות בחיפה אינה מנוצלת במלואה, כך שלחברה לא יהיה למעשה אינטרס לפגוע בה. במקביל, עולה חשש כי גדות תעשה כל שביכולתה כדי לחסל את פעילות כימוטל או ערבה מיינס (אם תנסה להתחרות בה). זאת, למשל, באמצעות התניית השירות שלה בחיפה - או בכל אחד מן השירותים הנלווים שבהם היא שולטת - כדי לחייב התקשרות עמה באשדוד, ולחלופין, תנקוט תמחור אגרסיבי של פעילות המסוף באשדוד תוך סבסוד צולב.
ועדת הריכוזיות הזהירה
בדיוק מחשש זה המליצה רק לפני שלושה חודשים ועדת הריכוזיות כי משרדי הממשלה יוסמכו לשקול במסגרת מכרזי הפרטה וחלוקת זיכיונות שיקולים של תחרות ענפית ומניעת ריכוזיות. ועדת הריכוזיות הקדישה פרק שלם לבדיקת התנאים להקצאת נכסים ציבוריים, שאותו כתב צוות בראשות הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיויד גילה, שיבחן בימים הקרובים את מקרה גדות ונמל אשדוד.
הצוות המליץ כי רשות ההגבלים העסקיים תחוייב לבחון כל הליך הפרטה, הענקת זיכיונות ורישיונות בראי הפגיעה האפשרית בתחרות הענפית. "הוראה כזו לא רק תבנה מעתה אחרת את השיקולים המכרזיים בתשתיות חיוניות, אלא גם תאפשר להגיש בג"ץ נגד הגוף במידה שלא שקל באופן סביר את השיקולים האלה", אמר גילה עם פרסום מסקנות הוועדה. דברים אלה כוונו למכרז שמתנהל במקביל להפרטת חברת נמל אילת. גם שם, אגב, מתמודדת גדות מכליות, אף שהיא כבר מחזיקה במסוף נמלי ולכאורה פסולה מאחזקה ברישיון נמלי נוסף.
מנמל אשדוד נמסר: "החברה ניהלה הליך פומבי למתן הרשאת משנה להקמה והפעלה של חוות כימיקלים. אף שיותר מעשר חברות רכשו את מסמכי ההליך, רק שלוש חברות הגישו בסופו של דבר הצעה המגובה בערבות בנקאית כנדרש. בהודעה שקיבלו החברות בדבר אישור עמידתן בתנאי הסף נקבע כי הסכם ייחתם עמן רק לאחר ביצוע תכנון מפורט של הקצאת השטחים.
"לעניין השתתפות חברת גדות, חברת הנמל ציינה במסמכי ההליך שעל המציעים להצהיר כי אין מניעה חוקית או אחרת להשתתפותם בהליך, וחברת גדות אישרה התניה זאת. יתר על כן, בהודעה שנמסרה לגדות בדבר עמידתה בתנאי הסף של ההליך, ציינה חברת הנמל כי חתימה על הסכם עמה מותנית באישור הממונה על ההגבלים העסקיים. החברה פעלה עד כה ותמשיך לפעול בהתאם להנחיית הממונה". מחברת גדות מיכליות לא נמסרה תגובה.