למרות הצהרות הממשלה באחרונה כי היא מעמידה את קידום הפריפריה בראש סדר העדיפויות ופועלת להרחבת אפשרויות התעסוקה באזורים אלה, מכרז של רשות האכיפה והגבייה במשרד המשפטים שפורסם החודש והגיע לידי TheMarker מוכיח שהצהרות לחוד ומעשים לחוד.
במכרז נכתב כי אחד הקריטריונים לזכייה הוא כי "על הספק להפעיל את מוקד השירות והגבייה באזור שנמצא בתוך המשולש הגיאוגרפי שבין הערים נתניה בצפון, אשקלון בדרום מערב וירושלים בדרום מזרח".
בשל קריטריון זה, לא יכולות להשתתף במכרז חברות המפעילות מוקדים באזורים פריפריאליים, שבהם שיעורי האבטלה גבוהים בהשוואה למרכז ובהם יש צורך קריטי במקומות עבודה. מכרז דומה מטעם הרשות יצא כבר ב-2009, אז הקריטריונים למיקום היו מגבילים עוד יותר - תל אביב מצפון, ירושלים מדרום-מזרח ואשדוד מדרום. אז זכתה במכרז חברת ביפר, המפעילה סניפים גם באזור המרכז.
חברה שמוקדיה נמצאים בפריפריה פנתה לפני שנתיים לרשות האכיפה והגבייה במסגרת המכרז, בטענה שהגבלת המכרז לאזור המרכז אינה מאפשרת לה להתמודד ובכך המכרז פוגע בעיקרון השוויון. תשובת הרשות היתה כי "אין פגיעה בשוויון המהותי כל עוד מדובר בתנאים ענייניים לנסיבות ההעסקה".
אותם "תנאים ענייניים" יוחסו, לפי הרשות, לעובדי הרשות שמתפקידם לפקח על עבודת המוקדים ועבדו בירושלים, ולכן - כך השתמע - יתקשו להגיע למוקדים מרוחקים. הרשות השיבה לחברה: "לצורך עמידה ביעדים ובמטרות האמורים במכרז מונו זה מכבר על ידי הרשות עובדי מדינה מיוחדים שכל תפקידם הוא פיקוח ובקרה על עבודת מוקד השירות והגבייה. עובדים אלה מועסקים כיום במוקד הפועל בירושלים. כל עבודתם היא בפיקוח על עבודת המוקד לשיפור תהליכי העבודה המתבצעים בו והם צריכים להגיע באופן יומיומי למוקד".
מדובר, לפי רשות האכיפה, בחמישה עד שבעה פקחים מטעמה שיגיעו למוקד מדי יום ויפקחו על עבודת המוקדנים - כ-150-120 מוקדנים, לפי הערכות. "מה שמשתמע מתשובת הרשות הוא שהנוחות של רפרנטים אחדים ממשרד המשפטים חשובה יותר מ-150 עובדים פוטנציאלים בפריפריה", אומרים גורמים בענף המוקדים הטלפוניים.
"מדברים על חשיבות הדאגה לפריפריה, אבל בפועל הממשלה פועלת בניגוד להצהרות. כיצד ייתכן שרשות ממשלתית מגבילה את מיקום הפעילות בהתאם לנוחיות עובדיה, תוך הפרה בוטה של מדיניות ממשלה מוצהרת לסייע בהגדלת מקומות התעסוקה בפריפריה?", אומר גורם בתחום המוקדים הטלפוניים שהיה מעורב במכרז מ-2009. "מוקד שירות טלפוני ארצי ודאי שאינו אמור להיות מוגבל במיקום גיאוגרפי".
תגובת רשות האכיפה והגבייה לפנייתנו נושאת אופי דומה לתגובתה לחברה מלפני שנתיים: "לצורך פיקוח שוטף על עבודת המוקד, תפעולו והשירותים הניתנים בו, לרבות ליווי מקצועי שוטף של המוקדנים, הוגדר משולש גיאוגרפי שיאפשר לעובדים של הרשות להגיע מדי יום למוקד ולעמוד בדרישת הרשות לפיקוח. הגדרת המיקום אינה נוגדת את מנגנון המכרז הציבורי ואת תקנות חובת המכרזים".
עו"ד אריה אביטן, המתמחה בדיני עבודה ועוסק בהגנה על עובדי קבלן, מציין כי ההגבלה לאזור גיאוגרפי במכרז בעייתית מבחינה משפטית. "המכרז מחריג ללא סיבה הנראית לעין את תושבי הפריפריה ולכן קיימת עמו בעיה. המכרז מוציא את הפריפריה מחוץ לגבולות המדינה והוא נוגד את עיקרון חופש העיסוק". אביטן סבור כי המסר ממכרז מסוג זה חמור ומנציח מדיניות ממשלתית שלא באמת פועלת לפיתוח הפריפריה. "ממשלות ישראל לדורותיהן הפריחו את הנגב והגליל בהצהרות סרק וקיבעו את המושג שמדינת ישראל מתחילה ונגמרת בין חדרה לגדרה".
פוטנציאל לפגיעה בזכויות העובדים
הסעיפים השנויים במחלוקת אינם מסתיימים כאן. מתברר כי המכרז, המתבסס על עלות של 30 שקל עבור שעת עבודה במוקד ותמחור נוסף עבור כל שיחה, אינו מוצמד לשכר המינימום אלא לתוספת יוקר. מהי תוספת יוקר? מדובר בתוספת שכר שנועדה לפצות את השכירים על שחיקה בשכר, ושניתנה בפעם האחרונה כמעט לפני עשור - ב-2003, ולכן משמעותה שולית.
ואולם, ברשות האכיפה טוענים כי המכרז תקין. "הרשות פעלה בהתאם להוראת החשב הכללי. הרשות מעדיפה ומצפה כי התשלום לעובדים או לפחות לחלקם יהיה גבוה משכר המינימום, ולכן ההסכם הוצמד לתוספת היוקר. במידה וחלק מהעובדים יועסקו בשכר המינימום, הרשות והחשב יפעלו בהתאם להוראת החשב" - כלומר עבור עובדים המשתכרים שכר מינימום יעודכן השכר.
גורמים בתחום המוקדים הטלפוניים טוענים כי שכר הבסיס עבור מוקדנים הוא תמיד מינימום, ולבעלי ותק או בעלי אחריות גדולה יותר ניתנת תוספת, כך שבכל מקרה "אם שכר המינימום יעלה, הרי שהשכר של כמעט כלל העובדים יעלה אוטומטית. תשובת הרשות מעידה על התעלמות או התכחשות מוחלטת לענף המוקדים הטלפוניים. גם אם אכן לפי הוראות החשכ"ל יש הצמדה לשכר מינימום מיד עם השינוי בשכר המינימום, הרי ששוב - אין בכך הגנה על יתר בעלי התפקידים במוקד ששכרם גבוה אך במעט משכר המינימום".
ביחס לסוגיית ההצמדה לתוספת היוקר מציינים הגורמים: "תוספת יוקר הוא דבר אמורפי ופוליטי מאוד ולכן לא הוגן להצמיד שכר לתוספת היוקר. זה כמו להגיד שאין כל הצמדה. בנוסף, מוקדים טלפונים מתקיימים על שולי רווח נמוכים מאוד. שקל לכאן או לכאן יכול להעביר חברות מרווח להפסד", אומרים הגורמים, "לכן חברות שרווחיהן יצומצמו יתחילו לעגל פינות - הן יצמצמו בשכר, יקטינו בונוסים, השד יודע מה. אחר כך תבוא הממשלה, תספוק כפיה ותתהה מדוע חברות מקפחות את זכויות העובדים".
עו"ד אביטן מגבה את הדברים. "התקשרות עם קבלנים במכרזים עתירי כוח אדם, מחייבת את מזמיני השירות להצמיד את שכרם של העובדים לשכר המינימום, ככל שלא נקבע שכר הגבוה משכר המינימום".
אביטן מתייחס לחוק הגברת האכיפה שעבר בכנסת באחרונה וקובע כי מזמין שירות המעורב במכרז הפסד (כזה שגורר הפסד של חברת הקבלן עקב תנאי מכרז שאינם מאפשרים להרוויח), נושא באחריות לעבירות של דיני עבודה וחשוף לתביעה. "לעניות דעתי מכרז שכזה נוגד את חוק הגברת האכיפה של דיני העבודה שנחקק רק באחרונה ושמטיל אחריות כספית ופלילית על מזמיני שירות שהתקשרו עם קבלנים במכרזי הפסד".