מופע החנופה שערך דן כנר לבנימין נתניהו בטקס הזיכרון לחללי שריפת הכרמל גרר אחריו גל גדול של לעג וביקורת. הכותרות דיברו על התזמון הקלוקל, על הטעם הרע וגם על היועצים שעשו עבודה רעה במיוחד.
את ד"ר איתי שטרן, מומחה לאסטרטגיה ארגונית מבית הספר לניהול ע"ש קלוג באוניברסיטת נורת'ווסטרן בשיקאגו, מעסיקה יותר השאלה כיצד משפיעה החנופה על תהליכי קבלת ההחלטות של מנהל בכיר כל כך. ממחקר שערך במשך עשור שלם, ומתפרסם כעת במגזין היוקרתי Administrative Science Quarterly, עולה כי מנכ"לים חפצי חיים (וקריירה מקצועית מרשימה), מוטב שיזהרו מאוד מגילויי חנופה.
"לא מעט מחקרים כבר בדקו את השפעת החנופה על הקריירה של המתחנף", אומר שטרן, "אבל מעט מאוד נבדק מהכיוון השני: כיצד זה משפיע על מושא החנופה, ועל יכולתו לקבל החלטות נבונות בעבור החברה. יחד עם ג'ים ווסטפול וסן פארק מאוניברסיטת מישיגן, בדקנו את הנושא בהיקף גדול ולאורך זמן, וגילינו שהתוצאות עלולות להיות הרסניות".
במחקר השתתפו לא פחות מ-7,700 מנכ"לים, מנהלים בכירים ודירקטורים ב-1,350 חברות אמריקאיות ציבוריות וגדולות מתחומי התעשייה והשירותים. בשלב הראשון, שנערך ב-2001, הועבר לכל מנכ"ל שאלון הערכה עצמית, שכלל שאלות כגון, איך היית מעריך את השיפוט שלך, את היכולות שלך, את ההחלטות שלך, את יכולת המנהיגות שלך - הכל בהשוואה למנכ"לים אחרים.
לאנשיו הועבר שאלון מתוחכם אחר, שבדק את רמת החנופה שהפגינו. כך למשל, כל אחד מהם נשאל, כמה פעמים במהלך 12 חודשים החמאת למנכ"ל והגזמת מעט בדבר יכולתו לקבל החלטות אסטרטגיות, כמה פעמים הבעת הסכמה איתו גם אם לא הסכמת לגמרי, בכמה אירועים שיבחת את יכולת השיפוט שלו קצת מעבר ליכולתו האמיתית וכן הלאה.
"הממצא הראשון שבלט מתוצאות הסקר היה הקשר הברור בין שני המשתנים", אומר שטרן. "ככל שהמנהלים דיווחו על חנופה רבה יותר, כך ההערכה העצמית של המנכ"ל היתה גבוהה יותר. מעניין היה לגלות גם שככל שהסטטוס החברתי שלך יותר גבוה, מתחנפים אליך יותר".
איך הגדרתם סטטוס חברתי גבוה?
"על פי פרמטרים כמו מועצות המנהלים הגדולות שבהן אתה יושב, דירקטוריונים של מלכ"רים (אוניברסיטאות, מוזיאונים) שבהם אתה מכהן, האם הגעת מאוניברסיטה מהשורה הראשונה ולאילו מועדונים חברתיים אתה משתייך. התוצאה: ככל שהסטאטוס שלך, על פי הפרמטרים האלה, גבוה יותר, כך אתה זוכה לרמות חנופה גבוהות יותר, ובהתאמה עולה רמת ההערכה העצמית שלך".
מתחנפים אליך, מפטרים אותך
ב-2005 עברו החוקרים לשלב ב' של המחקר, שבו בדקו את ביצועי החברות ואת נכונות המנכ"לים לערוך בהן שינויים אם הביצועים ירדו. "שוב הממצאים היו ברורים", אומר שטרן. "הנטייה לערוך שינויים בחברות שביצועיהן נפגעו הלכה וירדה ככל שרמת החנופה היתה גבוהה יותר. במלים אחרות: ככל שמתחנפים אליך יותר, אתה מאמין בעצמך ובתוצאות העתידיות שלך יותר, וממשיך להאמין גם כשהמציאות מספרת סיפור שונה לגמרי".
המנהל מסרב, בעצם, לתת לעובדות לבלבל אותו, ותפישת המציאות העסקית שלו מיטשטשת.
"בהחלט. נדמה לנו שאנחנו יודעים לסנן את התופעות האלה, אבל למעשה היכולת הזו מוגבלת. אם כל הזמן אומרים לך שאתה נהדר, למה שתחשוב אחרת? הבעיה היא שלאורך זמן מי שנפגעים מהתנהלות כזאת הם הביצועים של החברה שלך, ובסופו של דבר גם אתה עצמך".
השלב השלישי במחקר הוא אולי הדובדבן שבקצפת. לאחר שהתברר כי קיימת התאמה בין רמת החנופה בארגון לבין התפישה העצמית של המנהלים הבכירים, וכי זו מונעת מהם לעשות שינויים הכרחיים שימנעו את ירידת הביצועים של החברה, מתברר כי בטווח הארוך החנופה מזיקה מאוד גם באופן אישי. ב-2010 נבדקו שוב אותם מנכ"לים והסתבר שעשר שנים לאחר השאלון הראשון, סיכוייהם של אלה שהתחנפו אליהם יותר להיות מפוטרים עולה באופן דרמטי, לעתים בלא פחות מ-60%.
"ככל שאתה מטפס בסולם הדרגות יתחנפו אליך יותר, וככל שיתחנפו אליך יותר, הפידבק שתקבל ילך ויתרחק מהמציאות. במצב הזה אתה פחות ופחות מאתגר את עצמך, פחות ופחות שואל אם ההחלטות שלך באמת נכונות. באופן אמפירי, יש פחות נטייה לעשות שינוי לאור תוצאות שליליות, ולכן בסופו של דבר אתה כורה לעצמך קבר מקצועי. מנכ"ל חייב להוכיח את עצמו, ואם לאורך זמן זה לא קורה - הוא מפוטר. אנחנו עדים פה לאפקט איקרוס: המנהל עולה גבוה מאוד, מתבשם מאוויר הפסגות, ומתרסק לאדמה. כשמנהל בכיר מקיף את עצמו בחנפנים, הוא בעצם סולל את דרכו החוצה".
מה עושים כדי להימנע ממצב שבו אני מאמין למי שמתחנף אלי?
"בשלב ראשון יש להיות מודעים להטייה האנושית הזאת, ולייצר כלים שיעזרו לך להימנע ממנה, כמו למשל קבלת ביקורת מאנשים בעלי סטאטוס חברתי דומה לשלך, שאין להם אינטרס להתחנף אליך. בארצות הברית קיים פורום הנשיאים ונהוג להתייעץ בו. מנכ"ל יכול לבקש ביקורת אמיתית ממנכ"ל אחר, אולי מהמנהל הקודם של החברה, אולי ממנכ"ל של חברה אחרת. כך או כך, זה צריך להיות אדם שנמצא מחוץ לאזור התלות המיידית.
"גם חברים טובים ובני זוג יכולים לתת ביקורת אמיתית ולשמור את המנכ"ל על קרקע המציאות (בהנחה שהם מצויים על אותה קרקע, כמובן). יועצים חיצוניים יכולים לעשות את העבודה הזאת, על אף שמשלמים להם, אם המנכ"ל מצליח ליצור מערכת יחסים פתוחה של אמון והערכה. חשוב לזכור שהחנפנים סביבך אולי מנעימים את זמנך כרגע, אבל יכולים להיות מסוכנים מאוד לעתידך".
תתחנף - ותהיה דירקטור
במחקר אחר שערך שטרן עם גי'ם ווסטפול, בדקו השניים את הקשר בין חנופה לסיכוי להתמנות לדירקטוריון חברה. "גילינו שיש יחס חיובי וחזק בין התנהגות מתחנפת לקבלת תפקיד דירקטור", אומר שטרן. "על פי המודל הסטטיסטי שעולה מן המחקר, ניתן לומר בקלות כי אם במהלך 12 חודשים תתעמת עם המנכ"ל בנושאים אסטרטגיים פעם אחת פחות מן הרגיל, תחמיא לו פעמיים ותעשה לו טובה אישית אחת - תגדיל את סיכוייך לקבל תפקיד דירקטור בחברה שבה משמש המנכ"ל כדירקטור בלא פחות מ-64%!".
ואולם אם נדמה שקצת חנופה עוזרת לכולם, הרי שהמציאות מוכיחה אחרת. גם כאן קיים הבדל גדול בין גברים לנשים ובין לבנים לבני מיעוטים. שטרן: "מן המחקר עולה בבירור כי נשים ובני מיעוטים צריכים להתחנף יותר. אשה, באופן מיוחד, צריכה להיות כנועה יותר, צייתנית ולא מתעמתת, כדי להגדיל את סיכוייה להתקדם".
נתון אחר קובע כי תוצאותיה של התנהגות מתחנפת משתנה בין תפקיד דירקטור ראשון לאלה שאחריו. "אם אתה גבר לבן שרוצה לקבל עוד תפקידי דירקטור, תמשיך ללקק לחברי הבורד, מכיוון שיש להם השפעה על בחירת הדירקטורים גם בחברות אחרות, ואם תעשה את זה טוב, זה יגביר את סיכוייך", אומר שטרן. "לעומת זאת, אשה או בן מיעוטים שימשיכו להתחנף לבורד עלולים לפגוע בעצמם, מכיוון שהם ייתפשו כבעלי אינטרס. מצבם של אלה רע מסיבה נוספת: אם ייקחו על עצמם את תפקיד המאתגרים ויתחילו לשאול שאלות קשות, הם "ייענשו" הרבה יותר מגברים לבנים שיעשו אותו דבר".