למה צריך עסק "חברתי"?

מונח חדש יחסית הולך ומחלחל לתפר שבין עולם העסקים והעשייה ה"חברתית" – עסק חברתי. הכוונה היא לעסקים שמקדמים מטרות חברתיות ומשתמשים לשם כך בכלים של המגזר העיסקי. את אחד האפיונים הבולטים ליציר ארגוני היברידי שכזה נתן פרופסור וולקר טן מאוניברסיטת היידלברג. הוא טען בכנס ההשקה של "המרכז הישראלי לחקר מיזמים עסקיים חברתיים", שנערך בבית ברל, כי עסק חברתי מתאפיין במגוון של מקורות מימון: הכנסות מהמדינה ותרומות לצד תשלומים של לקוחות פרטיים. בישראל תופעה זו נמצאת בתחילת דרכה וחסידיה אוהבים להביא כדוגמה את מסעדת "ליליות", המעסיקה בני נוער בסיכון; ואת חברת מוקדי השירות הטלפוני "CALL יכול", המעסיקה בשיטת האאוטסורסינג אנשים עם מוגבלויות.

אחד המאפיינים הבולטים שמבחינים בעיני בין עסק רגיל לעסק חברתי היא ההתייחסות לשורת הרווח. בחברה עסקית "רגילה" הרווח הוא מטרת-על שאף מעוגנת בחקיקה - חוק החברות קובע מפורשות כי השאת רווחים היא תכליתה של החברה העסקית, הגם שהוא מציין כי על חברות להתחשב בקהלי יעד אחרים ולא רק בבעלי המניות – הנהנים העיקריים מרווחי החברה. בעסק חברתי הרווח הוא אחת מהמטרות, אך לא מטרת-העל. מטרת העל היא חברתית, כמו בדוגמאות שהצגנו: הרחבת אפשרויות תעסוקה של אוכלוסיות מוחלשות.

יכולה להישאל השאלה: מדוע לקדם את אותן מטרות-על חברתיות במתכונת כזו? מדוע לא להמשיך ולקדמן במסגרת הטבעית של פעילות ממשל או של אלכ"רים – ארגונים ללא מטרות רווח? התשובה היא שעסקים חברתיים לא באים במקום הממשלה או במקום אלכ"רים, אלא מציעים מסגרת נוספת המרחיבה את אפשרויות העשייה החברתית. בדרך זו פונים לקהלי יעד נוספים, שאינם רוצים לפעול במסגרת של אלכ"ר, או שאינם רוצים להסתמך על תקציבים ממשלתיים.

קהלי יעד אלו הם לא רק מי שיוזמים ומנהלים עסקים חברתיים, אלא גם האוכלוסיה המוחלשת שאת ענייניה מבקשים לקדם. למשל, יש לא מעט אנשים עם מוגבלויות שלא רוצים להיות נתמכים ותלותיים. הם מבקשים לעשות וליצור כמו אדם רגיל. כל מה שהם צריכים זה רק שיאפשרו להם זאת. כל אדם עם כבוד עצמי יעדיף שלא יתרמו לרווחתו, אלא יאפשרו לו לפעול בעצמו כדי לקדמה.

בפני עסקים חברתיים עומדים לא מעט חסמים תדמיתיים (למשל, החשיבה המקובלת כי אוכלוסיה מוחלשת נזקקת לתמיכה ועזרה) ופרוצדוראליים (למשל, מדיניות מיסוי). לכן על המרכז החדש שהוקם בבית ברל, ולחסידי הרעיון בכלל, נכונה עוד עבודת שטח רבה עד שיוזמות כאלו יתפסו תאוצה ויצרו "מגזר הרביעי" משמעותי בישראל.

שוקי שטאובר כתב עשרה ספרי ניהול