ח"כ מאיר שטרית יעלה היום להצבעה בקריאה טרומית בכנסת הצעת חוק שתאסור על דירקטורים של בנקים לשמש במקביל דירקטורים בחברות ציבוריות. הצעת החוק נועדה להילחם בריכוזיות בשוק ההון וליצור הפרדה בין ספקי האשראי לבין החברות הציבוריות שהן צרכניות האשראי.
הצעת החוק של שטרית נולדה בעקבות תחקיר TheMarker שפורסם ב-30 בנובמבר 2011, וחשף כי 12 דירקטורים במערכת הבנקאות מועסקים במקביל בתפקידים שונים באי.די.בי, שהיא אחת מצרכניות האשראי המרכזיות של מערכת הבנקאות הישראלית. תשעה מתוכם חברים בוועדות האשראי בבנקים.
כחלק מתפקידם בוועדות האשראי הם דנים ומצביעים בשאלה אילו גופים יקבלו אשראי בהיקף מהותי ואילו גופים יקבלו תשובה שלילית. שמונה מתוך 12 הדירקטורים מונו לתפקיד בקבוצת אי.די.בי שבשליטת נוחי דנקנר רק לאחר שמונו לתפקיד במערכת הבנקאות.
בהמשך זכתה סוגיה זו גם להתייחסות נרחבת מוועדת הריכוזיות, שמצאה כי 30% מהדירקטורים בגופים פיננסיים משמעותיים (בנקים, חברות ביטוח ובתי השקעות) מכהנים במקביל בגופים ריאליים משמעותיים. הוועדה המליצה לאסור על נושא משרה בתאגיד ריאלי משמעותי או אדם בעל זיקה לתאגיד ריאלי משמעותי לכהן בתאגיד פיננסי משמעותי. הוועדה ראתה כהונה מקבילה בחומרה, והמליצה לנקוט סנקציות פליליות ועיצומים כספיים נגד מי שיכהן בשני הגופים במקביל.
החשש מכהונה כפולה של דירקטורים בגופים שהם נותני אשראי במקביל לכהונה בגופים שהם צרכני אשראי הוא שהדבר עלול לגרום להקצאה לא יעילה של מקורות האשראי במשק, הן מבחינת היקף האשראי והן מבחינת תנאי האשראי. חשש משמעותי נוסף הוא כי חברים בוועדת אשראי בבנקים מטרפדים מתן אשראי לחברות שמתחרות או שעלולות להתחרות בחברה ריאלית בה הוא מכהן במקביל כדירקטור. אם לא די בחששות אלו, קיים גם חשש כי מידע עסקי רגיש הקיים במערכת הפיננסית אודות הלקוחות העסקיים דולף באמצעות דירקטורים אלו לחברות הריאליות שבהן הם מועסקים במקביל.
ח"כ שטרית צפוי, כאמור, להעלות היום את הצעת החוק לקריאה טרומית במליאת הכנסת, לאחר שוועדת השרים לענייני חקיקה הודיעה כי תתנגד להצעת החוק. בסביבתו של שטרית טענו אתמול כי התנגדות ועדת השרים נבעה ממניעים פוליטיים ולא ממניעים ענייניים.
לדברי ח"כ שטרית, "בשוק ההון מתקיים מצב אבסורדי המאפשר לדירקטור של בנק לשמש גם דירקטור בחברה ציבורית. מדובר על ניגוד עניינים חריף, מכיוון שלדירקטור של בנק יש כוח להחליט למי להקצות אשראי ולמי לא. יש למנוע מצב שבו דירקטור כזה מיטיב עם חברה שבה הוא מכהן ופוגע בהקצאת האשראי של החברה המתחרה. יש צורך בחומה סינית בין מערכת הבנקאות לחברות הציבוריות לטובת המשק כולו. בתקופה זו, שבה שוק ההון זקוק לפיקוח יותר מתמיד, אני תמה על החלטת ועדת השרים שבחרה להתנגד להצעת חוק שיכולה היתה לעשות סדר בשוק ההון".
במקרים החמורים מאוד, שבהם דירקטורים מצויים בניגודי עניינים חריפים במיוחד, בעיית הכהונה הכפולה של דירקטורים היתה עשויה להיפטר באופן חלקי במסגרת תיקון סעיף 27 להוראה 301 של המפקח על הבנקים. הוראה זו היתה אמורה לאפשר למפקח על הבנקים לבצע בדיקת כשירות מקצועית לדירקטורים בבנקים לפחות פעם בשלוש שנים, ולא רק בעת מינוי הדירקטור.
תיקון סעיף 27 להוראה האמורה אמור היה להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2012. ואולם כדי שההוראה שבנק ישראל פירסם תיכנס לתוקף היה צורך לתקן את החוק הבנקאות - דבר שלא נעשה עד כה.
המצב כיום הוא שדירקטור שמונה לתפקיד בעת שהוא נקי מניגודי עניינים ממשיך בתפקידו כדירקטור, גם אם לאחר מינויו הוא התמנה לתפקידים נוספים שיוצרים לו ניגודי עניינים חמורים.
המשמעות המעשית של דחיית תיקון החקיקה היא כי דירקטורים המכהנים כיום בבנקים, שיש ספק אילו היו עוברים כיום בדיקת כשירות מקצועית, ימשיכו לכהן בתקופה הקרובה בתפקיד מפתח בדירקטוריון הבנקים ובועדות האשראי, שקובעות מי יקבל אשראי בהיקף מהותי מהבנק ובאילו תנאים.
ואולם גם תיקון חוק הבנקאות לא אמור לפטור את בעיית הכהונה הכפולה של דירקטורים מהיסוד, ויש צורך בחקיקה מפורשת בעניין. זאת מכיוון שתיקון החוק המוצע בידי בנק ישראל אינו אוסר על כהונה כפולה של דירקטורים, אלא רק מקנה למפקח סמכות לבצע בדיקת כשירות מקצועית תקופתיות לדירקטורים במערכת הבנקאות. יתרה מזאת, המציאות מלמדת כי המפקח על הבנקים אישר מינוי של דירקטורים במערכת הבנקאות שמכהנים במקביל בתאגידים ריאליים משמעותיים שהם צרכני אשראי גדולים במערכת הבנקאות.
במסגרת בדיקת הכשירות המקצועית יכול המפקח, אם הוא מוצא לנכון, לפסול דירקטורים שעונים בעיניו על ההגדרה של מי שנמצא בניגוד עניינים קבוע. לכן סביר שהמפקח ישתמש בסעיף זה רק למקרים הבוטים ביותר, ובכל מקרה המפקח יוכל לטפל בתופעות כאלו רק בדיעבד. יתרה מכך, המפקח על הבנקים יכול לטפל בדיעבד בתופעות כאלו רק בתחומי אחריותו, כלומר הבנקים, ואין כיום מענה באופק לבעיה הזהה המתרחשת בחברות הביטוח ובבתי ההשקעות.
אירית איזקסון מכהנת בבנק הפועלים ובאי. די. בי
מקרה בולט במיוחד הוא של אירית איזקסון, המכהנת כדירקטורית בבנק הפועלים ובמקביל היא מכהנת כדירקטורית בקבוצת אי.די.בי, שהיא אחת מצרכניות האשראי הגדולות של הבנק. הסיבה שהמקרה של איזקסון הוא בולט במיוחד נובעת ממעדה הרם בבנק, כשהיא מזוהה עם בעלת השליטה בבנק, ובמקביל היא מכהנת כדירקטורית באי.די.בי פיתוח, שאמנם היא חברה בת של אי.די.בי אחזקות, אך מחזיקה תחתיה את כל שרשרת החברות בקבוצת אי.די.בי, הפועלת בסדרה ארוכה מאוד של ענפי משק.
עד היום איזקסון לא עברה הליך של בדיקת כשירות מקצועית (Fit and Proper) בידי בנק ישראל על תפקידה בבנק הפועלים. זאת משום שהיא מונתה לכהונת דירקטור בבנק ב-99', ואילו תיקון 13 לחוק הבנקאות - הדורש בדיקת כשירות מקצועית ואישור המפקח על הבנקים למינוי דירקטור - נכנס לתוקף ב-2004. כלומר, חמש שנים אחרי מינויה. איזסקון עברה בדיקת כשירות מקצועית רק לצורך מינויה ליו"ר ישראכרט, אך למינוי זה המפקח לא התנגד בין השאר מכיוון שאי.די.בי אינה לקוח מהותי של ישראכרט.
ההערכה במערכת הבנקאות היא כי מיד כשתיקון 27 להוראה 301 ייכנס לתוקף, ידרוש המפקח על הבנקים מאיזקסון להתפטר מכהונתה בקבוצת אי.די.בי, אם היא תהיה מעוניינת להמשיך בתפקידה כדירקטורית בבנק הפועלים. ואולם כיום למפקח אין סמכות לדרוש זאת.
איזקסון מכהנת בשני התפקידים במקביל זה שנים ארוכות, עובדה המציבה אותה בפוטנציאל לניגודי עניינים דרך קבע. בעבר בנק הפועלים ביקש למנות אותה לתפקיד סגן יו"ר הבנק, אך בנק ישראל לא אישר את המינוי.
ניגודי העניינים בהם עלולה איזקסון להימצא נוגעים לא רק לתנאי האשראי והיקפו שמעניק בנק הפועלים לחברות מקבוצת אי.די.בי, או לתנאי האשראי שהבנק מעניק או לא מעניק לחברות המתחרות בפעילויות של קבוצת אי.די.בי, אלא גם לאפשרות של זליגת מידע עסקי הנחשף לפני ועדת האשראי על מתחרות של החברות מקבוצת אי.די.בי. כך נוצר מצב שאם איזקסון משתתפת בדיוני ועדת האשראי היא עלולה להימצא בניגוד עניינים, ואילו אם היא נעדרת ממספר גדול של ישיבות כדי למנוע חשש לניגוד עניינים - הדבר עלול לפגום בתפקודה כדירקטורית וחברה בוועדת האשראי בבנק.
ואולם המקרה של איזקסון ויתר 11 הדירקטורים בקבוצת אי.די.בי, המכהנים במקביל כדירקטורים במערכת הבנקאות, הם רק חלק מתופעה גדולה יותר. לפי ועדת הריכוזיות, במוסדות הפיננסיים בישראל יש 43 דירקטורים שמכהנים במקביל, באין מפריע, בגופים שהם נותני אשראי וגופים שהם צרכני אשראי.
הועדה להגברת התחרותיות במשק המליצה, כאמור, לאסור על דירקטורים בגופים פיננסיים משמעותיים לכהן במקביל בגופים ריאליים משמעותיים. גם המפקח על הבנקים, דודו זקן, תומך בעמדה זו. לחברי הכנסת תינתן היום הזדמנות לטפל בתופעה.
מבנק הפועלים נמסר בתגובה: "איזקסון אושרה לפני כמה שנים בידי המפקח על הבנקים לתפקיד יו"ר ישראכרט, בצד כהונתה בדירקטוריון הבנק, כשגם אז כיהנה בדירקטוריון אי.די.בי. הבנק בטוח שלא תהיה כל בעיה בהמשך כהונתה בדירקטוריון של הבנק".