פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "למפעלי ים המלח אינטרס לסיים הקציר עד 2017"

      במסיבת עיתונאים שכינס לרגל חתימת ההסכם עם כיל לפיו יוכפלו התמלוגים שמשלמת החברה למדינה אמר שר האוצר יובל שטייניץ כי ההסכם יובא לאישור הממשלה לכל המאוחר ביום ראשון הבא

      משרד האוצר מתכנן להביא את ההבנות עם כיל לאישור הממשלה ביום ראשון הקרוב, או לכל המאוחר ביום ראשון הבא. כך אמר שר האוצר, יובל שטייניץ במסיבת עתונאים שכינס היום לאחר ההבנות הליליות שגובשו עם כיל.

      לאחר שיעבור את אישור דירקטוריון כיל, ייחתם ההסכם. שר האוצר, יובל שטייניץ אמר, כי הוא מעריך, שכיל תעמוד ביעד של קציר המלח עד תחילת 2017. "מפעלי ים המלח עובדת ברשיון מהמדינה, לכן יש לה אינטרס לסיים את הקציר עד תחילת 2017", אמר שטייניץ. לדבריו, המשא ומתן קיבל גיבוי מראש הממשלה, בנימין נתניהו.

      שטייניץ הוסיף, כי הסכום שיקבלו האזרחים מכיל יעלה משיעור של 36% מהמכירות כיום ל-49%-57%. השיעור במדוייק לא נקבע סופית, כיוון שהוא תלוי, בין השאר, במגעים בין כיל לרשות המיסים על מס החברות האפקטיבי שתשלם. שטייניץ העריך, כי מס זה ינוע בין 16% ל-24%. כיום משלמת כיל 12.69% מס חברות, והמס החדש הוא פועל יוצא של שינוי חוק עידוד השקעות הון מתחילת 2011. החוק גרע מכיל הטבת מס בכ-400 מיליון שקל, שנכללת עכשיו בחישובי ה"גברמנט טייק" של משרד האוצר. לצד מס החברות כולל הגברמנט טייק גם מיסוי עד דיבידנדים שכיל משלמת ואת התמלוגים המוגדלים שתשלם כיל – 10% מעל מכירות של 1.5 מיליון טון אשלג, החל מ-2012.

      שטייניץ ציין, כי מדובר בשיעור גברמנט טייק דומה למערב. עם זאת, בתשובה לשאלה, האם אין להשית על כיל תמלוגים גבוהים יותר, כיוון שאין לה השקעות וסיכונים דומים לאלה של חברות מתחרות, כיוון שעלויות הכריה והאיחסון שלה נמוכות ביותר יחסית לחברות מתחרות, השיב: "העובדה היא, שבמשך 20 שנה הגברמנט טייק היה הרבה יותר קטן. אנחנו עושים תיקון עצום, והוא צריך להיות שקול. בששינסקי כמעט שילשנו את הגברמנט טייק ופה כמעט הכפלנו אותו". לדבריו, ההבנות עם כיל הובילו למצב שהמדינה תקבל מה שהיתה מצליחה לקבל בועדת ששינסקי ב', פחות 3% בערך.

      בתשובה לשאלה מדוע לא כלל הקמת קרן לשיקום ופיתוח ים המלח במסגרת ההסכם, כפי שהציעו שרי התיירות והגנת הסביבה, אמר שטייניץ: "מדיניות המיסים בישראל לאורך כל הקו לא צובעת מס מסויים למקום מסוים. כמו שהכנסות הגז לא ילכו רק לשמירת חופים וקנסות בתעבורה לא יילכו לבניית כבישים, או רווחים בבריאות שלא עוברים לבריאות.

      "עם זאת, אני מסכים לחלוטין עם הצורך לפתח את ים המלח בהיבט של הגנת הסביבה, כולל התיבשות, בולענים ופגיעה בנוף. יש גם פוטנציאל תיירותי לא מנוצל ונמצא את הדרכים להשקיע שם יותר, אולם לא על ידי שינוי או קלקול כל מדיניות המס".