רשות ניירות ערך פסלה ההצבעה על הסכם ההעסקה של נשיא ניסקו

רשות ניירות ערך דרשה באחרונה מכמה חברות להעביר אליה את פירוט רשימת שמות בעלי המניות שהשתתפו בהצבעות על אישור עסקות בין החברה לבעלי השליטה בה ואשר הוגדרו כשליש מבעלי המניות שאינם קשורים לעסקה. הרשות העבירה את הדרישה לאחר שבכמה מקרים התברר כי בין המצביעים הללו היו גם בעלי מניות הקשורים לבעלי השליטה.



להערכת הרשות, בישראל קיים זה שנים כשל שוק בכל הנוגע לעסקות עם בעלי עניין. כדי לפתור את הבעיה הזו נוסחו בחוק החברות, בחוק ניירות ערך ובחוק השקעות משותפות בנאמנות כמה הסדרים ייחודיים. לפיכך, חייבת כיום חברה להגיש דיווח נרחב ומפורט כאשר היא עושה עסקה עם בעל השליטה בה. כדי שהעסקה תאושר, יש צורך שהרוב שהצביע בעד העסקה יכלול לפחות שליש מבין בעלי המניות שאין להם עניין אישי בעסקה. על קרנות הנאמנות הוטלה חובה להשתתף באסיפות כלליות.



ואולם באחרונה הגיעו לרשות תלונות על "תרגילים" שונים, שמטרתם להעביר עסקות כאלה באסיפה הכללית, למרות התנגדות של רוב מוחלט מבין בעלי מניות המיעוט. משום כך החליטה הרשות לבחון מי נכלל במסגרת אותם שליש מבעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי בעסקה.



במקרה שפורסם באחרונה נערכה הצבעה באסיפה כללית של חברת ברן , במטרה לאשר עסקה עם כמה מבעלי השליטה, כולל הקצאה פרטית. העסקה נועדה, בין השאר, להעניק הטבות שונות לחמישה בעלי שליטה. ההחלטה התקבלה באסיפה למרות התנגדות של כ-30% מבעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי.



לאחר שהרשות בדקה את הרכב אותם שליש מבעלי המניות הסתבר כי הם כללו שני בעלי מניות, שניהם דירקטורים בחברה, הקשורים בהסכם הצבעה עם חמשת בעלי השליטה. לפי הסכם זה התחייבו כל השבעה, בין השאר, לתאם ביניהם את אופן ההצבעה באסיפות הכלליות של בעלי המניות בחברה בכל עניין, למעט בהצבעות לגבי אישור עסקות בין החברה לבין מי מהם; מצביע נוסף, שנכלל באותם שליש מבעלי המניות, היה קשור גם הוא בהסכם עם בעלי השליטה לגבי מינוי דירקטורים. הרשות הבהירה לחברה כי בשל הסכמים אלה היא רואה בשלושת בעלי המניות הנוספים בעלי שליטה לכל דבר, ומכאן שיש להם עניין אישי באישור העסקה. מכאן שההחלטה שהתקבלה באסיפה אינה תקפה. ברן הודיעה כי היא חולקת על עמדת הרשות, אך תקפיא את העסקה.



במקרה אחר אישרה האסיפה הכללית של חברת ניסקו מתן הטבות לאפרים שגיא, נשיא החברה ובעל מניות בה. שני בעלי השליטה בחברה, יצחק ניצן ואריה קדרון, הצביעו בעד וההחלטה אושרה באסיפה הכללית ברוב רגיל. בדיעבד הסתבר כי שגיא חתום על הסכם הצבעה עם בעלי השליטה, שבמסגרתו ויתר על שיקול הדעת שלו לטובתם. יתר על כן, אריה קדרון, אחד משני בעלי השליטה, הוא דודו של אפרים שגיא.



הרשות קבעה כי מסיבות אלה יש לראות בבעל המניות השלישי כמי שמחזיק, בנוסף לשני האחרים, בניירות הערך של החברה, ומכאן שהוא בעל שליטה בחברה ולשני בעלי השליטה האחרים יש עניין בעסקה. גם כאן פסלה הרשות את ההליך שבו אושרה העסקה.



מניסקו נמסר בתגובה כי החברה חולקת על עמדת הרשות והיא דנה עמה בעניין.



במקרה שלישי התקבלה בחברת קלרום החלטה להעניק הטבות לבעל שליטה בקולותיהם של מכרים אישיים של אחד מבעלי השליטה: עובד שכיר בחברה פרטית שבשליטת בעלי השליטה בחברה; בעלה של אחת המכרות של בעלי השליטה, המצוי בקשרים עסקיים עם חברות שבשליטת בעלי השליטה; והוריה של אותה מכרה. הרשות הורתה לחברה לפרסם את המידע הזה לציבור.



יו"ר רשות ניירות ערך, מירי כץ, קובעת שלמנגנון האישור המיוחד יש חשיבות רבה לנוכח מבנה השוק הישראלי, שבו מרבית החברות מוחזקות באחוזים גבוהים על ידי בעלי שליטה. לדבריה, מצב שבו בעלי השליטה מעבירים החלטות תוך התעלמות מבעלי מניות המיעוט חותר תחת מטרות החוק, והרשות תפעל לחשיפת הדברים.