המקורבים והטייקונים: כך נאחז עיני בהסתדרות

השנה האחרונה היתה שנה קשה עבור יו"ר ההסתדרות, עופר עיני. המחאה החברתית של הקיץ האחרון מצאה אותו לא מוכן והוא לא הצליח להשתחל למרכזה; רבים מהעובדים הסוציאליים התמרדו נגד הסכם השכר הבלתי מספק, לדעתם, שהשיג להם, ועיני נטש את ייצוגם בסערה; קולו לא נשמע כשהמתמחים נאבקו נגד הסכם השכר שעליו חתם האיגוד המקצועי שלהם; ואילו מאבקו למען עובדי הקבלן מלווה בתזכורות חוזרות ונשנות על כך שההסתדרות והוועדים הגדולים שעליהם נשען עיני, הניחו במשך עשרות שנים לצורת העסקה זו להתעצם מבלי שפצו פה.

בנוסף, הרמזים שהוא עוזב את ההסתדרות לטובת עולם העסקים לא החמיאו לעיני, מינויה של בת זוגו, רוית דום, למנכ"לית רשת בתי הספר עמל ההסתדרותית וכהונתו של אחיו, בני עיני, בראש עוגן, סיעתו הפוליטית של יו"ר ההסתדרות, מעוררים ביקורת ציבורית על התנהלותו המשפחתית, ועל שיטת ה"חבר מביא חבר" שאותה עיגן סביבו.
כעת כולם מחכים לשביתה הגדולה שעיני מאיים בה אם משרד האוצר והמעסיקים הפרטיים לא ייענו לדרישתו לצמצום משמעותי של תופעת עובדי הקבלן. לגמרי במקרה, איום השביתה נשמע סמוך למועד הבחירות להסתדרות, במאי.

עם דגל כזה, של מאבק למען המוחלשים, מי יעז לקרוא עליו תיגר? נכון שחבר הכנסת איתן כבל כבר הכריז על מועמדותו לתפקיד יו"ר ההסתדרות אחרי שנשמעו לא מעט לחשושים שח"כ עמיר פרץ מבקש את התפקיד לעצמו, וגם הליכוד, שבאופוזיציה בהסתדרות, מחפש מועמד. ואולם לאחר שיו"ר מפלגת העבודה, שלי יחימוביץ', הכריזה על תמיכתה המוחלטת במועמדותו של עיני לכהונה נוספת ובהיעדר יריבים אמיתיים בתוך ההסתדרות, מעמדו נראה בשלב זה איתן.

עם זאת, גם עיני יודע שהאדמה אינה יציבה כבעבר, וניצחון בנושא עובדי הקבלן יעניק לו דיווידנדים שלהם יזדקק במהלך קמפיין הבחירות הנוכחי.

עיני, בעבר ראש ועד עובדי מס הכנסה, הובא להסתדרות בראשית שנות ה-2000 על ידי פרץ, שעמד אז בראש ההסתדרות. פרץ, פעם ידיד ותיק של עיני, קידם במהירות את חברו בהיררכיה: תחילה דאג לבחירתו של עיני לראשות הסתדרות עובדי המדינה, ולאחר מכן הוא מינה אותו לתפקיד השני בחשיבותו במוסד: יו"ר האגף לאיגוד מקצועי.
לפני שש שנים פרץ פרש מההסתדרות, לא לפני שדאג למנות את עיני כיורשו, אלא שהברית בין השניים התפוררה מהר. החשדנות, תכונה משותפת לשניהם, גברה על יחסי הקרבה. בשיאה של העוינות בין השניים, ניסו אנשי מחנה פרץ בתוך ההסתדרות לפצל את הארגון לשניים כדי להחליש את עיני. הניסיון נכשל ומנהיג ההפיכה, ליאון מורוזובסקי, נבעט מהארגון.

יריביו של עיני, שמקפידים שלא להתבלט, יודעים לספר שהוא מנהל את ההסתדרות בדרך של שלטון יחיד. "עובדים בדרג ביניים או ראשי איגודים מקצועיים, המייצגים עשרות אלפי עובדים, מתנהגים כיצורים מפוחדים ועושים הכל כדי לא להתבלט ולא לצאת נגדו. השפעתם על מדיניות ההסתדרות אפסית", אומרים יריביו בתוך ההסתדרות ומחוצה לה, כשהם מתארים ארגון נטול אופוזיציה המיישר קו באופן קבוע עם זה שעומד בראשו. "האיש שולט בארגון ללא מיצרים והכל נעשה בדברו", הם מוסיפים.

מנגד, אנשי עיני טוענים שקיימים מספיק פורומים פנימיים המתכנסים בקביעות, שבהם אנשי הדרג המקצועי וראשי האיגודים יכולים להתבטא, "והם עושים זאת בחופשיות".
על הקשר עם הטייקונים אומרים מבקריו של עיני כי היחסים הטובים בינו לבין כמה בנקאים, תעשיינים ואנשי עסקים, שהתבטאו בין היתר בכהונותיהם של בכירים בהסתדרות בדירקטוריונים של כמה חברות, צימצמו את מרחב התמרון שלו בתחום מאבקי העובדים.

לפני יותר משנה הולידה ה"כימיה" עם בעלי ההון שמועות שלפיהן עיני עשוי לנטוש את ההסתדרות ולחצות את הקווים לעבר לשכה מרווחת בחברה של אחד הטייקונים, עם דגש על נוחי דנקנר, בין היתר, מכיוון שבנו של עיני, עמרי, שימש עוזר אישי למנכ"ל אי.די.בי תיירות של דנקנר, ואחיו עזרא הועסק בתפקיד ניהולי בחברה אחרת של דנקנר - סלקום. כמו כן, גם בת זוגו דום היתה דירקטורית באחת החברות של דנקנר, כמו גם הח"כ לשעבר אבי יחזקאל, בעודו משמש בתפקיד ניהולי בהסתדרות ‏(יו"ר אגף מרחבים‏).

בסביבתו של עיני דוחים כל רמז בדבר קשר מיוחד בינו לבין הטייקונים. "יחסיו עמם הם ענייניים, לא מעבר לכך", טוענים מקורביו. "מי שאומר שהאיש בעל קשרים טובים עם דנקנר, כדאי שיידע שדווקא בחברות של דנקנר, כמו שופרסל, ישראייר, מכתשים אגן וחברת ההפצה של "מעריב" הכריזה ההסתדרות על סכסוכי עבודה, לבקשת העובדים. יש לו קשרים מיוחדים עם צדיק בינו? בסך הכל בינו ביקש מעיני לפני כמה שנים לתווך בסכסוך בין הנהלת הבנק שבשליטתו, הבינלאומי, לעובדים, ודווקא בבינלאומי ההסתדרות אישרה שביתות ארוכות יותר מאשר בכל בנק אחר", אומרים המקורבים.

עיני אוהב לדאוג לחברים ולמשפחה. מינויה של דום למנכ"לית רשת בתי הספר המקצועיים עמל השייכת להסתדרות, בפברואר האחרון, מעורר תהיות. עיני מינה את דום לתפקיד ללא מכרז ובשכר משופר, מעט לפני שמסר להנהגת ההסתדרות גילוי נאות על התמסדות הקשר הרומנטי ביניהם ‏(הקיים, על פי השמועות, זמן רב לפני שנחשף באופן רשמי‏).

עובדים בהסתדרות חוששים לדבר, אך המינוי נראה בעיני רבים תמוה. "המינוי של דום לתפקיד לא הפתיע איש, לנוכח היחסים האישיים בין עיני לבינה, אבל הוא מריח רע", טוענים בהסתדרות. "דום אינה בעלת ניסיון ניהולי עשיר. היא בסך הכל ניהלה את מטה יו"ר ההסתדרות, ביג דיל. אבל בעיקר - היא לא אשת חינוך", אומרים בארגון. "אם המנכ"ל של רשת בתי הספר המקבילה אורט, הוא ד"ר ישראל פלג, איש חינוך מהשורה הראשונה, היה ראוי שגם ההסתדרות תמנה דמות מובילה מתחום החינוך לראשות רשת עמל".

מנגד, יש לזכור כי דום מכהנת בתפקידה תקופה קצרה מדי מכדי שניתן יהיה לשפוט אותה באמת. לזכותה ייאמר שגם קודמה, שמעון כהן, כפי שנחשף בתוכנית "המקור" בערוץ 10, היה מינוי של עיני וכי מעולם לפניה לא כיהן כמנכ"ל רשת עמל אדם בעל רקע פדגוגי. בנוסף לכך, לצדה של דום מכהנים שני סמנכ"לים שהם אנשי חינוך ותיקים - פרופ' זאב שפירא וד"ר רונית אשכנזי.

ב"מקור" הוזכרה גם העסקתה של רעייתו של אלי ישי, ציפי ישי, בתפקיד לא ברור של "הידוק הקשר עם המגזר החרדי" ברשת עמל, וכן עלייה של 2 מיליון שקל בהוצאות הרשת בשנה האחרונה - למרות טענותיה של דום כי עמל נמצאת בקשיים כספיים. לא מעט מנהלים של בתי ספר ברשת מסרו בתוכנית עדויות קשות על התנהלותה הלא מקצועית של דום.

עניין צורם אחר המעיב על התנהלותו של עיני, הוא העובדה שאת סיעתו הפוליטית בהסתדרות, עוגן, מנהל אחיו, בני עיני, מתוך משרדים ששכרה הסיעה במגדלי המאה בתל אביב. מקורביו של עיני מגינים על המינוי בטענה שהאח נבחר כדין לפני חמש שנים על ידי חברי מועצת הסיעה. כמו כן, ראוי להזכיר שעבור עיני קנה הארגון דירה בצפון תל אביב ואף משלם את חשבונותיה, החלטה נוספת שעברה ללא התנגדות.

עיני ממשיך להתגורר בה גם בשנים האחרונות, מאז התגרש ואינו נוסע כבעבר לביתו שבבאר שבע. בתגובה מסבירים בהסתדרות כי עלות של רכישת דירה עדיפה על האופציה של שכירת דירה או חדר במלון עבור עיני.

גם חברת המיון וההשמה פילת נהפכה בשנים האחרונות למעוז ההסתדרות ‏(לאחר שהתקבצו בה כמה מיוצאי ההסתדרות‏). בראש החברה, שספגה באחרונה ביקורת מבית ההשקעות הדס ארזים מבעלי החברה, סביב התנהלות כספית בעייתית, עומד המנכ"ל גדי לוטן, מי שהיה עד לפני כשנה וחצי מנכ"ל ההסתדרות, ואחיו של עיני, עזרא, ממלא שם תפקיד סמנכ"ל משאבי אנוש.

באחרונה אף נודע על מינוי תמוה נוסף מבית מדרשו של עיני. יעקב ‏(ג'קי‏) בריי, לשעבר סגן ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרת ישראל, מונה לא פחות ולא יותר למנכ"ל הוצאת הספרים עם עובד, שבשליטת ההסתדרות. אל מול הביקורת שתהתה מה לאיש משטרה ולעסקי המו"לות, טענו בהסתדרות כי לאיש הכישורים המלאים לנהל את הארגון והוא מחזיק בשלל תארים אקדמיים. "למה להתפלא?", אומרים בכירים המתמצאים בנעשה בהסתדרות, "עיני מבריג את אנשי שלומו לכל מקום אפשרי".

לזכותו של עיני ייאמר שהוא ממעט בשביתות. בניגוד לתקופת פרץ, אז ישראל ניצבה במקום גבוה בטבלת השביתות במדינות המפותחות, בימיו של עיני ירדה ישראל למקום נמוך מאוד בדירוג זה - ארבע שביתות כלליות פרצו במהלך כהונתו, וגם הן לא נמשכו יותר מיום וחצי, כולל השביתה שנועדה למחות על הלנת שכרם של עובדי הרשויות המקומיות והמועצות הדתיות.

עיני, בניגוד לפרץ, הקפיד שהשביתות "שלו" לא יקוממו עליו את הציבור. אפשר לזקוף את המדיניות הזהירה הזו הן לאופיו ולחוכמתו הפוליטית, והן לזכות קשריו ההדוקים עם שרגא ברוש, נשיא התאחדות התאחדות התעשיינים ונציג מובהק של המגזר הפרטי?עסקי, שמטבע הדברים הצליח להשפיע על התנהלותו של עיני.

אחד ההישגים הבולטים של עיני הוא חבילת החוקים שיזם ב–2009, כחלק מההסכם הקואליציוני להצטרפותה של מפלגת העבודה לממשלת נתניהו. חוקים אלה מחזקים את מעמד העובדים, בעיקר המוחלשים, מול המעסיקים. כך למשל, מעסיק חייב לנהל מו"מ עם ועד עובדים חדש שצץ במפעלו והוא אינו רשאי להתעלם עוד מקיומו. מעסיק המעכב את שכר עובדיו, נחשב לעובר עבירה פלילית, ואף אסור לו לפטר עובד הנמצא בחופשת מחלה.

בתחום הפנסיה, לראשונה, נחתם הסכם פנסיית חובה בין ההסתדרות ללשכת התיאום של הארגונים הכלכליים. צו ההרחבה שהוציאה המדינה מאפשר לכמיליון איש, רבים מהם בלתי מקצועיים ואחרים המועסקים בתפקידים שהשכר בהם נמוך, להיות זכאים לפנסיה לעת פרישה, כמו כל יתר השכירים במשק. נכון שבהיעדר אכיפה יעילה, כ-200 אלף עובדים עדיין אינם נהנים מהפרשה לקרן פנסיה, אך ההסכם הוא ציון דרך.

ב–2010 סיכמו עיני וברוש ליזום העלאה של שכר המינימום במשק, שהיה אז 3,850 שקל בחודש. שר האוצר, יובל שטייניץ, התנגד תחילה למהלך מחשש שהדבר יגרום להתייקרות בעלויות של החברות ולפיטורי עובדים, אך בהתערבות ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שגם לו קשרים עם עיני, שטייניץ נסוג והממשלה אף עיגנה את העניין בחקיקה, כדי שההעלאה תחול על כלל השכירים במשק. מאז יולי שכר המינימום הוא 4,100 שקל בחודש, ובאוקטובר 2012 הוא יעלה ל–4,300 שקל.

עיני אף חתם על שני הסכמים קיבוציים להעלאת שכרם של כלל עובדי המגזר הציבורי, אחרי שנים רבות שבהן ההסתדרות לא חתמה על הסכמים כאלה ‏(בתקופתו של פרץ היא דווקא חתמה על הסכם להורדה זמנית של השכר, לבקשת האוצר שנלחם בהאטה במשק‏). הסכמי שכר פרטניים נחתמו בענפי השמירה, הדפוס, היהלומים, אולמות השמחה, האפייה, החקלאות, הבניין ורשתות השיווק. בנוסף, יזם עיני תיקון לחוק עובדי קבלן, המחייב את מזמין העבודה לקלוט לעבודה קבועה את עובד הקבלן המועסק אצלו תשעה חודשים.

בשנים האחרונות פועלים עיני ואנשיו גם להבראה הכספית של ההסתדרות. הגוף, שבמהלך עשרות שנים פעל כמדינה בתוך מדינה ושקע לגירעון מצטבר בסך 1.8 מיליארד שקל ונהפך סמל לבזבזנות, הקטין את גירעונו הצבור ל–600 מיליון שקל, אין לו חובות ותקציבו מאוזן. בנוסף, כ–50 אלף עובדים הצטרפו כחברים להסתדרות בשנתיים האחרונות והקימו ועדים בחברות שבהן הם עובדים, בהן מרצפות אקרשטיין, קופת חולים מאוחדת, סונול, דיילי ישראייר ובנק דיסקונט למשכנתאות.

כמו כן, היו לעיני שלושה מינויים מוצלחים בארגון: עו"ד אבי ניסנקורן, כיו"ר האגף לאיגוד מקצועי; עו"ד שי תקן, כיו"ר האגף להתארגנות עובדים ‏(שעזב בינתיים‏); ודודי גיל, בעבר המשנה למנכ"ל בנק יהב, כמנכ"ל חברת העובדים, הזרוע הכלכלית של ההסתדרות.

ואולם על רצף ההצלחות של עיני מעיבה פרשת חיפה כימיקלים צפון לייצור דשנים וכימיקלים. מפעל ותיק זה נחשב לאחד הסמלים "האדומים" של חיפה ‏(יחד עם הנמל, בתי הזיקוק וממגורות דגון‏). בדיוק לפני שנה אישרה ההסתדרות הכרזה על סכסוך עבודה במפעל, לבקשת עובדיו. אלא שמהר איבדו העובדים את אמונם באנשי ההסתדרות, לאחר שחשדו בהם בהתחשבות יתר בהנהלת החברה. בתגובה נטש ועד העובדים את ההסתדרות ועבר לארגון קטן המתחרה בה - כוח לעובדים, שהוביל את השביתה עד לסיומה המוצלח.

גם משבר העובדים הסוציאליים, במארס?אפריל 2011, הכניס את עיני למצב בעייתי. עובדים אלה, ששכרם לא גבוה בהרבה משכר המינימום, קיימו שביתה של כחודש וחצי כדי לקבל תוספת שכר משמעותית שתהלום את המאמץ המושקע בעבודה מול אוכלוסיות בסיכון. התוצאה היתה שהעובדים הסוציאליים קיבלו תוספת שכר שקלית בסך 1,000 שקל ‏(וגם היא בפריסה לשנתיים‏) מעבר לתוספת השכר הרגילה ששולמה לכלל עובדי המגזר הציבורי. הסכם השכר עם האוצר שעליו חתמו עיני ויו"ר איגוד העובדים הסוציאליים יצחק פרי, גרם להפגנות גדולות נגד עיני.

עיני אמנם מתכוון להתמודד על כהונה נוספת בהסתדרות, אך ספק אם יישאר בארגון ארבע שנים תמימות. הוא שומר את הקלפים קרוב מאוד לחזהו, ויש טוענים כי יו"ר מפלגת העבודה, שלי יחימוביץ', שומרת לו את המקום השני במפלגה לקראת הבחירות לכנסת. אחרים אומרים שחושיו העסקיים המחודדים וכושר ניהול המו"מ שלו, קורצים לטייקונים והם היו רוצים אותו אצלם. עם זאת, לפי הערכה אחרת, עיני אינו ממהר לעזוב את ההסתדרות, כדי שהבניין - על 1,000 הג'ובים שבו - לא ייפול בידי אויבו עמיר פרץ.

בפעם השלישית ברציפות הצליחה בשבוע שעבר נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, השופטת נילי ארד, לאכזב את עופר עיני. יו"ר ההסתדרות נמצא כעת בעיצומה של מערכה שהכריז למען עובדי הקבלן בישראל, ומרגיש שאם לא יכניס הפעם את המשק ל"אם כל השביתות", אנשי האגף התקציבים באוצר ימשיכו לא לקחת אותו ברצינות.

לפני חודש וחצי איפשרה ארד לעיני לקיים שביתה קצרה של ארבע שעות במגזר הציבורי ובבנקים, אך מאז היא נמנעת בדבקות מלהתיר לו שוב את השביתה. במקום זאת עשתה לה ארד מנהג לשלוח את נציגי האוצר, המעסיקים הפרטיים וההסתדרות אל שולחן המשא ומתן, שם הם מתקוטטים ללא תוצאות. המועד החדש שבו יתכנס בית הדין הארצי הוא 8 בינואר.

ואולם נוכח המבוי הסתום בשיחות, בשל התנגדות משרד האוצר להעברת עובדי הקבלן למעמד של עובדים ישירים של המעסיקים, הרי שהאקדח הטעון המונח על השולחן מתחילת המערכה בהחלט צפוי לירות, והשביתה תפרוץ.

במשך עשרות שנים נתקלה תופעת עובדי הקבלן בהתעלמות מההסתדרות. היו אלה הוועדים החזקים הפועלים במסגרתה, שהעדיפו שהיא תטפל בעובדים הקבועים שהם מייצגים ולא באלה המועסקים באורח מזדמן ומחוץ להסכמים הקיבוציים. עיני לא חף מאחריות לתופעת עובדי הקבלן, שנדמה כי כעת עלתה בשיא חריפותה למודעות הציבורית. ימים יגידו האם הפתרון יירשם על שמו.