היועצים המשפטיים של חברת חשבים מציינים כי לא ניתן לכפות על עובד פרישה מעבודה רק משום שהגיע לגיל פרישה, 65 בקרב גברים ו-60 בקרב נשים. לדבריהם, במצב המשפטי הקיים אין הסדר כללי במשק המגדיר מהו גיל פרישה. "טעות רווחת בקרב עובדים ומעבידים היא כי קיים בישראל גיל פרישה, המחייב פרישה אוטומטית בהגיע העובד לגיל מסוים", מוסיפים בחברת חשבים.
חובת פרישה מפורשת, אומרים יועצי חשבים, מצויה בחוקים אחדים, החלים על קבוצות עובדים מסוימות: בסעיף 18 (א) לחוק שירות המדינה תש"ל נקבע גיל 65 כגיל פרישה אחיד לכל העובדים בשירות המדינה; בסעיף 13 לחוק בתי המשפט נקבע גיל 70 כגיל פרישת שופטים ואילו בסעיף 13 לחוק שירות הקבע בצה"ל נקבע גיל 40 כגיל פרישה אחיד. כמו כן, קיימים הסכמים קיבוציים אחדים, המגדירים את גיל הפרישה.
לדבריהם, עובדים אשר אינם נמנים עם סקטורים שבהם קיימת חובת פרישה על פי חוק או הסכם קיבוצי, אינם חייבים לפרוש מן העבודה רק משום שהגיעו לגיל 60 או 65 ואין המעביד יכול לכפות עליהם פרישה. עובדים אלה זכאים, ככל עובד אחר, להמשיך ולעבוד באותם תנאי העסקה שבהם הועסקו ערב הגיעם לגיל, המכונה גיל פרישה, עד שיפרשו מן העבודה כרצונם. לטענתם, מעביד הכופה על עובד פרישה מן העבודה רק בשל גילו ניתן לראותו כמי שנוהג אפליה אסורה מחמת גיל בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
עו"ד הילה פורת, מנהלת מרכז מידע בדיני עבודה ושכר בחברת HPS מקבוצת קו מנחה, מוסיפה כי התייחסות המחוקק נוגעת למצב בו העובד מעוניין להתפטר בהגיעו לגיל 60, בקרב נשים, ו-65 בקרב גברים, אז יהיה זכאי לפיצויי פיטורים.
חשבים: מעסיק לא יכול לכפות על עובד לעזוב את מקום עבודתו רק משום שהגיע לגיל פרישה
עינב בן יהודה
27.2.2002 / 12:54