פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      גירעון קופות החולים ב-2011 - כמעט מיליארד שקל

      בדיון דחוף שהתקיים בוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת נחשפו נתונים לפיהם גירעונות קופות החולים צפויות להגיע לסכום של 862 מיליון שקל ואף יותר מכך

      הגירעון המשוער של קופות החולים בשנת 2011 צפוי להגיע למיליארד שקל - כך נודע היום בדיון דחוף שהתקיים בוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת. לפי נתוני משרד הבריאות גרעון הקופות צפוי להגיע ל- 862 מיליון שקל עד סוף השנה (269 מיליון בכללית, 252 מיליון בלאומית, 244 מיליון במאוחדת ו-97 מיליון במכבי), אולם לפי הערכות שונות הגירעון צפוי להיות אף גבוה מכך.

      קופות החולים טענו בדיון כי סיבות שאינן תלויות בהן ובראשן שחיקה בתקציבים ועליה בעלויות האשפוז הביאו להעמקה המדאיגה בגירעון. לדברי מנכ"ל מכבי, רן סער, "משנת 1995 (השנה בה חוקק חוק ביטוח בריאות ממלכתי - ר.ל.ג) חלה שחיקה של 15% בסבסוד המדינה למבוטח ונגרעו 5 מיליארד שקל מתקציב זה. נוסף על כך, מחיר יום האשפוז עלה מספר פעמים השנה. קופות החולים הן אלה שמממנות בפועל את הסכמי השכר עם הרופאים".

      עוד רומזים בקופות החולים כי ניגוד העניינים של משרד הבריאות, שמהווה גם בעלים של בתי חולים וגם אחראי על קביעת מחירי יום האשפוז, מגדיל את גרעון הקופות. בנייר עמדה שהגישה שירותי בריאות כללית לוועדה נטען כי הסכמי השכר שנחתמו עם הרופאים גרמו לעלייה חדה במחירי יום אשפוז, שעלו ב-2011 ב-5.87%, בעוד שמדד יוקר הבריאות (המעדכן את תקציב הקופות) עלה בשיעור נמוך בהרבה של 4% בלבד. עוד נטען כי בלחץ הממשלה הופחתו ההנחות שמקבלת הקופה מבתי החולים בשיעור חד.

      חברי הכנסת צידדו בעמדת קופות החולים והאשימו את האוצר ומשרד הבריאות במדיניות שהובילה להידרדרות התוצאות הכספיות של הקופות: "כשפקידי האוצר דורשים רפורמות, עליהם לבדוק לעומק מהן העלויות, מהיכן יוקצה הכסף ובכמה תשתתף המדינה, אחרת נוצרים גירעונות דרמטיים כפי שאנחנו רואים כאן", אמר יו"ר הוועדה ח"כ חיים כץ (ליכוד). כץ פנה לנציגי האוצר ואמר: "אתם גורמים נזקים ואנשים ישלמו בחייהם. אם הייתם עסק פרטי, הייתם פושטים רגל. אין שום סיבה שיהיו גירעונות בקופות החולים".

      ח"כ רחל אדטו (קדימה) שהייתה מיוזמי הדיון, הוסיפה: "מערכת הבריאות של ישראל נשענת על ארבע קופות החולים, ומשמעות גרעון הקופות הוא פגיעה בשירותים הניתנים לחולים - התארכות התורים וצימצום שירותי בריאות במרכז ובעיקר בפריפריה. הצמיחה הדמוגרפית עומדת על 1.8% בשנה, אך הקופות מקבלות מהמדינה 0.9%. נשלחים חוזרי מנכ"ל ותקנות מחייבות ואין תקציב מאחורי זה".

      לדברי ח"כ איתן כבל (עבודה), "נדלקת כאן נורה אדומה. אנחנו לא נערכים בצורה מספקת להארכת תוחלת החיים. מערכת בריאות אינה גוף למטרות רווח, אלא עליה לשרת את הציבור".

      במשרדי הבריאות והאוצר טענו, מנגד, כי המצב אינו חמור כפי שמציגות זאת הקופות: "אנחנו לא מזהים בעיה פונדמנטלית", אמר סגן ראש אגף התקציבים משה בר סימן טוב. "הגירעון ישתפר. זיהינו בעיות נקודתיות בלבד בכל קופה בנפרד ונדרוש התייעלויות נקודתיות".

      במשרד הבריאות הבהירו כי המצב עשוי להשתפר לאחר חתימת הסכם הייצוב עם הקופות בקרוב, במסגרתו יקבלו הקופות תמיכות בסכום של 250 מיליון שקל: "הגירעונות שהוצגו כאן הם לפני קבלת עזרה מהממשלה", אמר סמנכ"ל לקופות החולים במשרד הבריאות יואל ליפשיץ. "אנחנו לא משאירים את הקופות חשופות בצריח לדמם".