ביום ראשון השבוע תם עידן בשוק מוצרי החשמל בישראל. בשקט יחסי, נכנסה לתוקפה תקנה ממשלתית, אשר תעלים מהנוף הביתי את נורות הליבון המוכרות, ותחייב את ציבור הצרכנים בישראל לרכוש מעתה רק נורות פלורסצנטיות קומפקטיות (CFL), ובעתיד - נורות לד (LED).
התערבות ממשלתית שכזו במטרה להטות בחירה חופשית של צרכנים נחשבת נדירה למדי, ולכן מפתיע כיצד עברה ללא דיון ציבורי, בייחוד לאור העובדה שהנימוק לקבלת ההחלטה הוא חדש יחסית בשיח הציבורי: התייעלות אנרגטית.
הסיבה לאיסור שהוטל על מכירת נורות ליבון בהספק שעולה על 60 וואט, היא היעילות הנמוכה של הנורות הללו, והחיסכון האנרגטי שנובע מהחלפתן - עד 80% בצריכת החשמל לתאורה, שחלקה בסך צריכת החשמל במשק נע בין 12%-15%. בישראל משתמשים מדי שנה בכ-6 מיליון נורות, כאשר ב-45% מבתי האב כבר מותקנת כיום לפחות נורת CFL אחת. לפי הערכות, די בהחלפת רבע מהנורות הנותרות לנורות CFL כדי להביא לחיסכון של כ-2% בצריכת החשמל במשק.
המהלך שאותו קידמו שרי התשתיות האחרונים קודם ברקע החלטת הממשלה להפחית את צריכת החשמל במשק עד 2020 בשיעור של 20% מהצריכה הצפויה אז. אלא שהיתרון שבחיסכון לא נשמר רק בגבולות משק החשמל. החלפה של כל נורת ליבון בנורה חסכונית יותר עשויה לחסוך גם לצרכן הביתי כמה מאות שקלים בשנה בחשבון החשמל. למעשה, במחירי החשמל הנוכחיים, משתלם להחליף כל נורה לנורה חסכונית.
ואולם, אם מדובר בעסקה משתלמת כל כך, מדוע הציבור לא מבצע את ההחלפה בעצמו, ומדוע נדרשת המדינה לחנך את השוק ולהכתיב את הביקושים?
המדינה תסבסד 8 שקל לנורה
על נורת הליבון, הדומה לזו שאנו מכירים אותה, רשם תומס אדיסון פטנט לפני כ-130 שנה. היא צורכת חשמל כדי לחמם סליל מתכתי שנמצא בתוכה. הסליל מתחמם ופולט קרינה, אך רק אחוזים בודדים מצריכת החשמל של נורת הליבון מתורגמים לאור נראה.
נורות CFL, לעומת זאת, יעילות יותר בהמרת החשמל לאור, ובדרך כלל מאירות בערך פי ארבעה עד חמישה מנורות ליבון עבור אותו הספק חשמלי. אורך החיים שלהן גבוה עד פי שמונה משל נורות ליבון. עם זאת, למרות הירידה המתמשכת במחיריהן, עלות נורות CFL נעה בין 20-40 שקל, לעומת שקלים בודדים לנורות הליבון. משום כך, במקביל לאיסור על מכירת נורות הליבון, קידם משרד האנרגיה והמים כשנה מכרז למכירה מסובסדת של נורות CFL לתקופה מוגבלת בעלות כוללת של 4.25 מיליון שקל. במכרז זכתה חברת ניסקו, אשר תמכור החל בחודש הבא ברשתות השיווק חצי מיליון מארזים של שלוש נורות ב-20 שקל למארז, במחיר שיסובסד בידי המדינה בכ-8 שקלים לנורה. זאת, כאשר הזכיין מעניק אחריות לשנתיים והתחייבות ל-10,000 שעות תאורה (לעומת 800-900 שעות בלבד בנורות ליבון).
החלפת נורות הליבון לא תביא רק לתאורה חסכונית. במפגש פורום האנרגיה שהתקיים לפני כשנה במוסד שמואל נאמן שבטכניון, צויין בין השאר כי המעבר לנורות חסכוניות מונע את עומס החום הנוצר על ידי נורות הליבון, ולכך מפחית גם את צריכת החשמל במזגנים - צריכה שמהווה כ-40% מהביקושים לחשמל במשק. זאת, כמובן, לצד חיסכון מתבקש במחיר הסביבתי, בזכות החיסכון בזיהום האוויר ובפליטות גזי חממה מתחנות הכוח שיידרשו לייצר את החשמל הנחסך.
חרף יתרונות אלה, נדרשה כאמור הממשלה להתערב בחינוך השוק. זאת, בין היתר, היות שהחיסכון בחשמל הוא קריטי בתקופה של מחסור בחשמל ולנוכח רזרבת ייצור נמוכה, שבה צפויה למשל ישראל להימצא בשנה הקרובה.
המעבר לנורות החסכוניות, בישראל כמו בעולם, דרש תמריצים ואף חקיקה מצד הממשלות. הסיבה נעוצה בכך שהנורות החסכוניות יקרות בהרבה מנורות הליבון הרגילות, ומסתבר כי מחיר הנורה על המדף משפיע על הצרכן הרבה יותר מחישובים של עלויות שנתיות.
האיסור על מכירת נורות ליבון הפך לפיכך מזה שנים לנחלת מדינות רבות בעולם. האיחוד האירופי החל במהלך הדרגתי להוצאת כל נורות הליבון ונורות ההלוגן מהמחזור, כאשר כבר ב-2009 נאסרה מכירתן של נורות ליבון בהספק 100 וואט ומעלה. גם בארה"ב הוטלה מגבלה על נורות ליבון, במסגרת חוק כללי להתייעלות אנרגטית שנחקק ב-2007. בימים אלה היו אמורות לצאת מהמחזור נורות בהספקים 40-100 וואט, אם כי ברגע האחרון נדחתה התקנה לאוקטובר, בלחץ השמרנים פעילי "מסיבת התה". נראה כי דחיית יישומו של החוק היתה בעיקר צעד לעומתי של השמרנים נגד ממשל אובמה, ולא תוצאה של מאבק בין אינטרסים כלכליים - שכן מרבית חברות הענק האמריקניות, שבהן ג'נרל אלקטריק, כבר הסבו את קווי הייצור שלהן לייצור נורות CFL.
"כמעט ולא מייצרים היום נורות ליבון מעל 60 וואט", אומר מוטי ישראלי, מנהל מכירות במחסני תאורה. "באירופה הפסיקו כמעט לגמרי לייצר נורות ליבון, ואפילו בסין לא נשארו כמעט מפעלים המייצרים אותן". לדברי ישראלי, מחירי נורות CFL יורדים, וברשת במחסני תאורה ניתן כבר להשיג נורות המקבילות לנורת ליבון 100 ואט גם ב-7 שקלים בלבד.
בשוק הנורות החסכוניות, כמו בנורות הליבון, ניתן למצוא כיום קשת של יצרנים ומותגים במחירים שונים. כמו במוצרים אחרים, ניתן היום לקנות נורות חסכוניות מתוצרת אנונימית, או נורות של אחד המותגים המוכרים. גורמים בשוק מוסרים כי לא נצפתה טלטלה בשוק הנורות בישראל, וכי אותם יבואנים החלו פשוט לייבא גם נורות חסכוניות.
נורות ה-CFL אינן הנורות החסכוניות היחידות כיום בשוק, שבו נמכרות גם נורות לד (LED) בעלות אורך חיים גדול פי חמישה. נורות אלה עדיין לא מחזיקות בתקן ישראלי, והן יקרות יותר: מחירן של נורות המקבילות לנורות ליבון של 100 וואט נע כיום בין 60 ל-100 שקלים.
מאיר שושן, מנהל מכירות בחברה ברימאג תאורה, מעריך כי בסופו של דבר יחליפו נורות ה-LED גם את נורות ה-CFL. החברה, המייבאת נורות של חברת LG הקוריאנית, הפסיקה לייבא נורות ליבון בכלל. "יש לנורות ה-LED יתרונות ברורים על הפלורסצנטים. אנחנו עובדים הרבה עם לקוחות גדולים, והם מבינים שהחישוב הכלכלי מצדיק את המעבר ל-LED", הוא אומר, ומעריך כי בעקבות הלקוחות הגדולים יגיעו גם הצרכנים הפרטיים.
בטיחותית - ממרחק של 30 ס"מ
המעבר לנורות חסכוניות מעורר כמה קשיים, החל בטענות צרכנים כי האור שהן מפיצות "לא נעים" וחזק מדי - וכלה בטענה נגד עצם היותן חסכוניות.
הורדת עלות התאורה למשל, יוצרת תמריץ להתקנת תאורה נוספת. האם העולם המערבי באמת זקוק לעוד תאורה בלילה? מדענים בעולם כבר אימצו את המונח "זיהום אור", והוכיחו את השפעתו על בעלי חיים שהתרגלו במשך מיליוני שנים לפעול בלילה - וגם על האדם. פרופ' אברהם חיים מאוניברסיטת חיפה, מומחה עולמי בכרונו-ביולוגיה, הראה קשר בין חשיפה לתאורה בלילה לבין תחלואה מוגברת בסרטן, במחקרים שבחנו את השפעת התאורה על המנגנונים ההורמונליים בגוף. חיים הראה כי ספקטרום האור הנפלט מנורות חסכוניות משפיע על מנגנונים אלה הרבה יותר מתאורת ליבון, ואף הצליח ב-2008 לדחות דיון בכנסת על חיוב מוסדות המדינה לעבור לתאורת CFL.
ההיבט השלילי המוכר יותר בנוגע לנורות ה-CFL הוא זה הבריאותי. בהליך הפקת האור בנורות CFL מומרת קרינה אולטרה סגולה לאור - אך ההמרה אינה מלאה. בעבר היה חשש כי הנורות פולטות קרינה אולטרה סגולה בתדירות ובכמות מסוכנת. מדובר בקרינה דומה לקרינה שגורמת לעור להישרף בשהייה ממושכת בשמש. מחקרים מצאו כי הקרינה הנפלטת מהנורות נמוכה, ואין חשש ממשי לפגיעה ממנה. כך גם העלתה חוות דעת שגיבש משרד הבריאות עבור משרד האנרגיה והמים. ואולם, בהתאם לעקרון הזהירות המונעת, הומלץ בעבר שלא לשהות פרקי זמן ארוכים במרחק הקרוב מ-30 ס"מ מנורות CFL פועלות. זאת, בתאורה לבנה בלבד ובמקרה והנורה אינה מכוסה באהיל.
בנוסף, נורות CFL מכילות ריכוזים קטנים של החומר הרעיל כספית (כמה מיליגרם בכל נורה). במקרה של שבירת נורה, עלולים בני אדם לשאוף את אדי הכספית. הנחיית רשות הגנת הסביבה האמריקאית (EPA) במקרה זה הוא לאוורר את הבית למשך 5-10 דקות, לנקות את השאריות באמצעות מגבון לח ולא להשתמש בשואב אבק (שעלול להרחיף אבק הנושא כספית).
בעייה סביבתית נוספת שנובעת מהכספית היא הטיפול בנורות משומשות. ריכוז גדול של נורות עשוי לגרום לריכוז מסוכן של כספית באתר ההטמנה, שעלול לדלוף לקרקע ולמי התהום. במקומות רבים בארה"ב קיימים מערכי מיחזור לנורות CFL, ובמדינות מסויימות קיים איסור לשלוח את הנורות למזבלה. באירופה כלולות נורות ה-CFL בחוק הפסולת האלקטרונית, המחייב את היצרנים לאפשר את החזרת המוצר המשומש לשם מיחזור. בישראל אין היום תקנה מסודרת בנושא. קיימים פתרונות פירוק ומיחזור לצרכנים גדולים של נורות פלורסצנט, אך הם יקרים ואינם נגישים לצרכן הפרטי.
"גם בשיעורים קטנים, יש לכספית השפעה סביבתית גבוהה מאוד", אומר גלעד אוסטרובסקי מארגון אדם טבע ודין. "בד בבד עם ההתייעלות האנרגטית, יש לפרוש תשתית לאיסוף, ולהסביר לציבור את החשיבות שבאיסוף הנורות". חוק לאיסוף פסולת אלקטרונית, הדומה למתכונת האירופית, מתוכנן בישראל ונמצא בתהליכי חקיקה. אם יעבור, ייאלצו יצרני הנורות למחזר שיעורים מסויימים גם מנורות ה-CFL שימכרו, והדבר צפוי להשפיע גם על מחירן.
יחד עם זאת, רוב הממשלות, כמו גם הארגונים הסביבתיים, תומכים בכל זאת במעבר לנורות CFL. זאת, משום שהכספית קיימת ממילא בפחם שנשרף בתחנות הכוח - ומשמש בישראל לייצור 60% מהחשמל.
***
בנורות CFL עובר זרם חשמלי דרך אדי כספית שבתוך השפופרת. הזרם החשמלי גורם לכספית לפלוט קרינה אולטרה סגולה. קרינה זו פוגעת בחומר זרחני, המצפה את השפופרת מבפנים, וגורמת לו לפלוט אור
נורות LED מורכבות ממספר רב של נוריות קטנות, שבהן רכיב אלקטרוני (דיודה) הבנוי מחומר מוליך למחצה. החומר פולט אור כאשר עובר בו זרם חשמלי נמוך