צב גיוס

ברצוננו להתייחס למספר מגמות מעניינות נוספות אשר כדאי להתמקד בהן הנובעות אף הן מתוצאות סקר IVC - Reaserch Center בכל הקשור להשקעות בישראל.

בשנת 2001 חלה ירידה משמעותית במספר הגיוסים הגדולים, ירידה המסתכמת בלמעלה מ-20 מיליון דולר בממוצע לגיוס. בשנה זו נערכו 21 גיוסים גדולים שהסתכמו ב-578 מיליון דולר. לשם השוואה, בשנת 2000 נערכו 35 גיוסים גדולים, בהם גויס סך כולל של 1.074 מיליארד דולר.



הנתון הזה מצביע על כך שמספר החברות המצליחות לגייס כסף בסכומים משמעותיים ירד בכ-40%, על המשבר ועל הקושי בגיוסי ההון. יחד עם זאת, עדיין מספר יחסית גדול של חברות (21) הצליחו לגייס כל אחת מעל 20 מיליון דולר - דבר המבטיח את המשך תפקודן לפחות לשנתיים הקרובות. כמו כן, הגיוסים הגדולים מהווים עדיין 30% מסך הגיוסים בשנת 2001, בהשוואה ל-35% בשנת 2000. כלומר, לחברות המצליחות לגייס סכומים גבוהים יחסית מרכיב ניכר בסך ההשקעות במשק הישראלי.



תופעה נוספת הראויה לציון ואשר מוצאת את ביטויה בסקר IVC הינה ירידה משמעותית בהשקעות בחברות סיד. בשנת 2001 היוו ההשקעות בחברות בשלב הסיד רק 4% מסך הגיוסים. זאת, בהשוואה ל-10% מהיקף הגיוסים בשנת 2000. ברבעון הרביעי של 2001 הסתכמו ההשקעות בסיבובי סיד ב-5 מיליון דולר בלבד בממוצע - ירידה של 72% מהרבעון הקודם. תופעה זו בעייתית ביותר כי משמעותה היא שמספר החברות החדשות המתחילות את פעילותן ירד באופן משמעותי בשנת 2001.



חברות הסיד



ברור כי חברות הסיד מהוות את הפוטנציאל להשקעות המשך, ופגיעה בהשקעות הסיד עשויה להזיק לטווח הארוך לכל פעילות ענף ההיי-טק. גם אם הנתונים מוטים כלפי מטה, כיוון שיש להניח כי לא ניתן להגיע ל-100% מנתוני ההשקעות בחברות בשלב עוברי זה, הרי תופעה זו צריכה להטריד את כל משקיעי ההון סיכון בישראל ואת משרד התמ"ס והמדען הראשי, שהודיעו על תוכנית מיוחדת להשקעות בסיד, שמטרתה ליצור מערך תמרוץ מיוחד להשקעות בחברות אלה.



במקביל, נראה כי בחברות מתקדמות יותר (המוגדרות כחברות EARLY STAGE) היקף ההשקעה ברבעון הרביעי היה 78% מסך ההשקעות. דבר זה מצביע על כך שקרנות ההון סיכון העדיפו להשקיע בחברות בשלבים מתקדמים יותר, ולא להשקיע בחברות סיד בהן רמת הסיכון גבוהה יותר.



אם נסתכל על חלוקת ההשקעות לפי סקטורים, נגלה כי בשנת 2001 הוכפל סכום גיוסי החברות בתחום מדעי החיים ל-16% מסך הגיוסים. בשנת 2001 גייסו 103 חברות בתחום זה 310 מיליון דולר, זאת, בהשוואה ל-75 חברות שגייסו 238 מיליון דולרים בשנת 2000.



סקטור מדעי החיים



קיימת, איפוא, מגמה ברורה של דגש על סקטור מדעי החיים ועלייה בחשיבותו. מגמה זאת תואמת את המגמות העולמיות בעולם ההיי-טק, גם בארה"ב וגם באירופה. גם שם ההשקעות בתחום מדעי החיים הוכפלו במהלך שנת 2001 וקיים דגש הולך וגדל על הסקטור הזה.



התחום המסורתי ביותר בישראל - תחום התקשורת - ריכז בשנת 2001 השקעות בשיעור של 42% מסך כל הגיוסים. זאת, בהשוואה ל-39% בשנת 2000 (הירידה באחוזים שולית, אך הירידה הנומינלית בסך ההשקעות גדולה). בסך הכל, ממשיך ענף התקשורת להיות הענף הבולט ביותר בהשקעות בתחום ההיי-טק בישראל, והוא מאפיין את השקעות ההון סיכון הישראליות.



תחום האינטרנט הגיע לשפל בשנת 2001 וגיוסים לחברות הפועלות בו היוו רק 9% מסך כל הגיוסים, לעומת 30% בשנת 2000. מנגד, עלייה קלה נרשמה בהשקעות בסקטור התוכנה ב-2001.