כיל מקבוצת החברה לישראל שבשליטת עידן עופר, הודיעה הבוקר לבורסה כי מנכ"ל החברה, עקיבא מוזס, עוזב את תפקידו. מוזס משמש כמנכ"ל החברה 13 שנים והוא עובד בכיל מזה 37 שנים.
מועד הפרישה של מוזס עדיין לא נקבע, אך על פי ההודעה לבורסה נראה כי התהליך ייקח מספר חודשים. בהודעה צוין כי מוזס יאפשר לדירקטוריון החברה זמן ראוי לאתר ולחפוף את מחליפו.
"כיל, עובדיה ומנהליה הפכו להיות חלק חשוב ובלתי נפרד מחיי- במשך רוב שנות חיי", אמר היום מוזס, שסיפר כי ההחלטה לסיים את התפקיד התגבשה אצלו בחודשים האחרונים. "אני חושב שזה אך נכון שלאחר שנים כה רבות בתפקיד הבכיר ביותר בחברה, אעביר את האחריות למנהל אחר. זו דרכו של עולם וכך צריך להיות".
מוזס הודה לכל עובדי החברות בכיל, בארץ ובחו"ל, לכל מנהליה ולכל חברי הדירקטוריונים שלה בעבר ובהווה. "ביחד בנינו חברה לתפארת", אמר מוזס, שהזכיר מוזס בדברי התודה שלו גם את סמי עופר ז"ל.
עזיבתו של מוזס מצטרפת לפרישתם של שניים מהמנכ"לים הבכירים במשק בשבוע שעבר: גליה מאור שהודיע על פרישתה מניהול בנק לאומי, ושלמה ינאי שיעזוב את ענקית התרופות טבע.
ההישג האחרון של מוזס בתור מנכל כיל הוא הסדרת מיתווה התמלוגים של החברה מול המדינה. הממשלה אישרה בשבוע שעבר את המיתווה שהציג משרד האוצר בעניין התמלוגים שמשלמת החברה. זאת למרות שמשרד האוצר הודה בטעויות שעשה בנוגע לחישוב נתח המדינה מסך רווחי כיל ולאחר שגורם בכיר בממשלה קבע שלא ניתן להעריך נתח זה באמצעות הנתונים הקיימים.
כיל ספגה לאורך השנים ביקורת קשה על שיעור התמלוגים אותם היא משלמת למדינה, ביקורת שהתגברה בחודשים האחרונים. בין השאר נשמעו קריאות להקמת ועדת ששינסקי נוספת, בין השאר על ידי פרופ' איתן ששינסקי עצמו, שתבחן את הנושא.
במסגרת הסכם הפשרה, נקבע כי החברה תשלם תמלוגים של כ-10% מההכנסות. זאת בזמן שכיל משלמת על משאב טבע אחר, הפוספטים, תמלוגים של 0.3% בלבד. החברה מכרה פוספטים ב-1.06 מיליארד דולר ב-2010 ורשמה רווח תפעולי של כ-109 מיליון דולר מהם שולמו רק כ-3.3 מיליון דולר תמלוגים למדינה - 3% מהרווח ו-0.3% בלבד מהמכירות.
ההישג העסקי האחרון עליו חתום מוזס הוא ההסכם לרכישת מלוא המניות בחברת האחזקות הבלגית NUTRISI Holdings. כיל תרכוש 50% מהמניות משותפתה SQMהצ'ליאנית, ותחזיק כיל ב-100% ממניות החברה.
לעסקה זו קדמו שתי רכישות גדולות שביצעה כיל במהלך השנה בתחום הדשנים המיוחדים. הראשונה היא רכישתFuentes Fertilizantes - חברה ספרדית המייצרת דשנים נוזליים, מסיסים, תרכובות דישון NPKודשנים קונבנציונליים. העסקה השנייה היא רכישת Everris (בשמה הקודם Scotts Global Pro) שעיקר פעילותה בייצור ומכירת דשנים מיוחדים בשחרור מבוקר ואיטי ודשנים מסיסים כמוצרי עילית.
לצד עסקות אלו, החליטו כיל (באמצעות חברת הבת רותם אמפרט נגב) ושותפתה ההודית ZUARI להרחיב את ייצור הדשנים המסיסים בהודו באמצעות הרחבת כושר הייצור של דשנים אלה במפעלה הקיים של השותפות בהודו ובהקמת מפעלים נוספים על ידה.
העתיד לוט בערפל
מוזס עוזב את כיל בהיקפי פעילות ורווחיות חסרי תקדים. כיל רשמה ברבעון השלישי רווח נקי של 436 מיליון דולר- גידול של 80% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ותזרים מזומנים של 499 מיליון דולר - גידול של כ-35% לעומת תזרים הרבעון המקביל אשתקד.
בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו המכירות ב-5.36 מיליארד דולר, עלייה של כ-25% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי שרשמה החברה בתקופה זו הסתכם בכ-1.14 מיליארד דולר, גידול של כ-47% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
בכל הנוגע לעתיד, נראה כי שנת 2012 תהיה פחות קלה למחליפו של מוזס בתפקיד המנכ"ל. אנדריו סטוט, אנליסט במריל לינץ', צפה לא מזמן התכווצות של 13% בכמות האשלג שכיל תמכור ב‑2012 ולעלייה קלה במכירות הפוספטים.
סטוט ציין כי באחרונה התפרסמו חדשות רעות לשוק הדשנים. בין השאר הזכיר סטוט את התיקון כלפי מעלה של היקפי ייצור הסויה והחיטה בארה"ב על ידי משרד החקלאות האמריקאי, ירידה בביקוש לתירס, הקשור להחלפת תירס בחיטה כמקור להזנת בעלי חיים, עלייה במלאי הדשנים בברזיל ובסין, קיטון ברכישות על ידי מפיצים, מחשש שהירידה הצפויה במחירי הדשנים תאלץ אותם לבצע הפרשות לירידת ערך על מלאים שנרכשו וירידה במחירי דשני חנקן.
נושא נוסף שכיכב בכותרות בהקשר של עקיבא מוזס היתה עלות שכרו. מוזס עלה לכיל בשנת 2010 5.7 מיליון דולר שהם למעלה מ-20 מיליון שקלים. עלות שכרו של מוזס כוללת שכר של 1.14 מיליון דולר, מענק בהיקף של 1.47 מיליון דולר ואופציות בסכום של 3.14 מיליון דולר.
"שכרו של עקיבא מוזס מופקר. זהו שכר מקומם במיוחד נוכח העובדה שערב אישור חוק ההסדרים האחרון הפעילה כיל מכבש אדיר של לחצים ואיומים על ועדת הכספים על מנת לקבל הנחות מופלגות במס החברות הנמוך ממילא בטענה כי שיעור מס רגיל יפגע בחברה ובעובדיה", אמרה ח"כ שלי יחימוביץ' בתגובה לפרסום הנתון. "כעת מוארים הלחצים האלה באור מחוצף ושקרי, שהרי חברה החוששת לחוסנה אינה יכולה לחלק שכר של יותר מ-20 מליון שקלים בשנה למנכ"ל שלה".