עופר עיני: מנהיגות היא גם הודאה בטעות

בשנים האחרונות עקבתי בהערכה רבה אחר דפוסי התנהלותו של עופר עיני אשר הובילו אותו למעמד של אחד האנשים החזקים והמוערכים במדינה. יכולתו לראות את התמונה הכוללת ולהתאים את פעולותיו לקידום מעמדו ולחיזוק עוצמת ההסתדרות, אשר כבר נדמה היה שהיא מאבדת כליל את הרלוונטיות שלה, גרמה לי לכתוב עליו באחד ממאמריי בעבר כי הוא "מתקשה לעשות טעויות".

אבל הזמן עושה את שלו, גם בארזים נופלת שלהבת, ותחושת העוצמה וההצלחה המתמשכת סדקו גם את כושר שיפוטו של רב אמן פוליטי זה. בשנה האחרונה הוא עשה טעויות וביניהן טעות אחת קשה במיוחד. היא לא סייעה לו בכלום, היה ברור שרק נזק היא יכולה להביא. במקרה הזה עיני לא טרח, כהרגלו, לראות את התמונה הכוללת, אלא פעל מתחושה של כוח לא מרוסן – הוא מינה למנכ"ל רשת החינוך "עמל" את עו"ד רוית דום, ראש מטה יו"ר ההסתדרות ובת זוגו הנוכחית: אישה צעירה, אולי מוכשרת, אינני יודע, אבל חסרה כל ניסיון ניהולי, לבטח בסדרי גודל כאלה.

ביום ששי האחרון, במסגרת כתבת שער אנמית שנעשתה לכבודו במוסף הפופולרי "7 ימים" של "ידיעות אחרונות", עיני כלל לא ניסה להודות בטעותו אלא הציג הצדקות עלובות למינוי הבעייתי. אמירות כמו "היא הצליחה בתפקידה והייתה ראויה לקידום", או "אם הייתי מקדם גבר לתפקיד, אף אחד לא היה מרים גבה", הן הצטדקויות ברמה שלא מתאימה לעופר עיני של טרום ההיבריס.

את המכה הקשה ביותר ספגה רשת "עמל" על עובדיה ומנהליה. לא רק שאף אחד מהמנהלים שלה, במטה הרשת או בבתי ספר, לא נמצא ראוי לנהל אותה; הם גם לא זכו במנכ"ל חיצוני שיכול להיות להם מקור השראה וקטר המסוגל לקדם את הרשת ולפתחה. עתה, במקום לקדם ולפתח את הארגון הגדול הן נאלצים להתמודד עם מנכ"לית הצוברת ניסיון ניהולי ראשון על גבם; מנכ"לית אשר מן הסתם עושה מהלכים שאינם נעדרי טעויות, מהלכים הבולמים את התפתחותה של הרשת. מצב כזה יוצר תסכול עמוק לאורך כל שדרת הניהול, היא מקרינה על המורים וממילא על התלמידים שרשת עמל כה חפצה ביקרם.
עופר עיני עשה עוול בל יסולח לרשת "עמל" ועובדיה הרבים, והוא עשה זאת לא כבעל בית פרטי – "קפיטליסט חזירי החפץ להרוויח ומהר על גבם של עובדים שחוחים" - הוא עשה זאת כיו"ר ההסתדרות בכבודו ובעצמו: מי שאמור לשמור על מעמדם וזכויותיהם.

לא זו אף זו, כמאמר המשפטנים, עיני עשה צעד זה רק לטובת הנאתו האישית, כי רצה להיטיב עם בת זוגו. הטיעון המקושקש שהיא הפכה לבת זוגו רק אחרי המינוי הוא לא רלוונטי. ראשית, אף אחד לא מאמין לטיעון הזה. שתיים, גם אם זו האמת לאמיתה, עצם היותה של רוית דום בת זוגו, פוסל את המינוי. עיני טוען שהיועץ המשפטי של ההסתדרות הכשיר את המינוי. מה יכול היה לעשות אותו יועץ משפטי אומלל, לא להכשיר אותו? אם עיני היה מבקש חוות דעת של משפטנים מוערכים כמו דפנה ברק ארז או מרדכי קרמניצר, האם גם הם היו מכשירים את המינוי? עיני לא העז לפנות לאנשים כאלו, הוא הסתפק בחוות הדעת של מי שתלוי בו במטה לחמו. בארצות מתוקנות יותר על מינוי מחפיר שזה, ועוד מצד מי שאמור להגן על העובדים ועל כבודם המקצועי (!), הולכים הביתה - וזה במקרה הטוב, כי במה עלילה זו שונה באופייה מהפרשה של צחי הנגבי?

אקנח במשפטי סיכום המנוסחים בסגנונו הבלתי אמצעי של נשוא מאמרנו: "בחייאת עופר אחי, עשית טעות קשה. הטעות הזו גורמת נזק להרבה אנשים, גם לך. בינינו, גם רוית, אהובת לבך, לא רווה בימים אלו נחת - הכבוד הזה עולה לה בדם. תהיה גבר, תקן את הנזק, תאם עם רוית את החזרת המפתחות ותצא גדול מהחיים. חזור לקרוא שוב את התמונה הכוללת ותראה שתפיק תועלת כפולה מצעד כזה: גם תוריד את הנטל המביך מהגב שלך וגם תזכה לאהדה ציבורית, כי הציבור סלחן ונוטה להוקיר את מי שמודה כי טעה, וגם עושה לתיקון הטעות.

שוקי שטאובר חיבר עשרה ספרי ניהול